האם באמת האינפלציה בישראל נמוכה משמעותית מאשר בעולם?
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון העלה את הריבית בשיעור מתון יחסית של חצי אחוז, בגבול התחתון של ציפיות השוק. כנראה שהבנק המרכזי, בצעדיו לקרר את האינפלציה, אינו רואה בעליית מדרגה של האינפלציה בישראל את אותה רמת איום שבאה לידי ביטוי בנאומו האחרון של ג'רום פאוול, יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי (הפד'). מדד המחירים לצרכן האחרון בארה"ב הראה עליה שנתית של 7.7% בעוד שהמדד המקביל הישראלי עלה "רק" ב -5.1%. האם באמת שיעור האינפלציה הישראלי מתון בהרבה מזה שבארה"ב או בריטניה? ננסח את השאלה אחרת – האם ניתן להשוות את המדד הישראלי למדד האמריקאי?
לשאלה זו יש חשיבות, כי משתתפי השוק בישראל עשויים לקבל את הרושם, א. שהמשבר העולמי, שניכר לאחרונה בעולם המתפתח כולו, חולף על פני ישראל, דהיינו כאן זה כמעט ולא יקרה. ב. יהיו לחצים מופחתים על מעצבי מדיניות בישראל לנקוט בצעדים פחות דרסטיים מאלו שננקטו בארצות אחרות (העלאת ריבית מתונה למשל).
שני אספקטים מפריעים להשוואה אמתית בין שיעורי האינפלציה של שתי המדינות: 1. הרכב המדד 2. מהות המוצרים הנכנסת בכל קטגוריה.
כבר בהשוואה בין מרכיבי המדד ניכר ההבדל הגדול שעשוי להסביר את הפער בחלקו. הטבלה הבאה מראה את ההבדלים:
בואו נעשה חישוב תיאורטי (אמנם לא מדויק לחלוטין אך די בו כדי להמחיש את הנושא) מה היה המדד הישראלי לו המרכיבים היו לפי הסל האמריקאי. למשל, מדד הדיור היה תורם לאינפלציה הישראלית לעלות מ-5.1% ל-5.4% בקירוב. מדד שרותי הרפואה היה מעלה את שיעור האינפלציה מ-5.4% ל-5.6%. סעיף התחבורה, חינוך ורפואה המסובסדים בחלקם, אינם משפיעים כמעט על המדד הישראלי בעוד שהשפעתם על המדד האמריקאי מהותית. בסופו של דבר, אנחנו עשויים להגיע למדד אינפלציה בישראל שאינו שונה בהרבה מזו שבארה"ב.
הבעיה השנייה בשוני חריפה יותר, שכן בתוך כל קטגוריה, הגדרת המוצרים בסל שונה. מדד המחירים לצרכן בישראל מנכה מסל התצרוכת מיסים ישירים הכוללים בטוח לאומי שהוא סעיף מרכזי במדד האמריקאי תחת שירותי בריאות. סעיף זה אינו משפיע על המדד הישראלי אך השפיע מהותית על המדד האמריקאי. הסל הישראלי הוריד בתחילת 2021 את משקלם של המרכיבים הבאים: נסיעות לחו"ל, אירוח בבתי מלון וצימרים, ארוחות במסעדות ובבתי קפה, דלק לכלי רכב ונסיעה בתחבורה ציבורית, סעיפים שלגביהם שיעור העלייה במדד האמריקאי ניכר. בסל הישראלי בוצעה התאמת קורונה כבר בתחילת 2021 ולא ברור אם היא בוטלה.
- מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%; מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%
- מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסיכום, התחושה שכאן זה שונה, עלולה להיות מטעה.
- 22.אמיר 24/11/2022 14:47הגב לתגובה זובפועל זה כבר מעל 20 ש"ח. המדד זה השקר הכי גדול וגם הכי נורא. אבל יש לו עוד אספקט שלא דובר בכתבה וזה שזה גורם לתמ"ג להיות גבוה ממה שהוא באמת. כי מהתמ"ג הגולמי מפחיתים את האינפלציה, ואם זו תהיה גבוהה יותר ( כפי שהיא בפועל ) הצמיחה כבר מזמן הייתה בתחום השלילי. אז בשקר של הלמ"ס הם מרוויחים פעמיים, לא רק לגרום לאינפלציה להיראות נמוכה אלא לתמ"ג להיראות גבוה. וכל זה בזמן שאזרחי ישראל מתמודדים עם מטבע שמאבד כח קניה בקצב מסחרר.
- עומר עזריה 25/11/2022 15:18הגב לתגובה זואתה מתכוון לתמ"ג ריאלי? כי הוא לא מושפע מהאינפלציה
- 21.אהרון 24/11/2022 10:24הגב לתגובה זואפשר לתת משקל עוד יותר נמוך לרכיבים שמעלים את המדד ואז יתברר שאנחנו חיים בגן עדן . אבל הסירוס יחזור אלינו כבומרנג .
- 20.רוסלן 24/11/2022 01:47הגב לתגובה זויש לנו כלכלה סגורה. רק מסיבה זו השפעת המשבר העולמי מתבטאת במידה פחותה. שם מסתיימות החדשות הטובות. בגלל הכלכלה הסגורה (מיסים גבוהים מאוד על יבוא) יש לנו מחירים גבוהים מאוד לסחורות בהתחלה. לדוגמה: המכוניות שלנו יקרות ב-100-140% מאשר באמריקה; המכסים על מוצרי מזון בסיסיים כמו בשר, גבינה, חמאה, נעים בין 150 ל-250% בשל הלובי החזק מאוד של היצרן החקלאי. בנזין יקר פי 2.5 מאשר באמריקה. כמובן שאפשר לדבר על הגנה על היצרן המקומי, אבל לא במקרה של מחירי רכב (אנחנו לא מייצרים בכלל) או בנזין. רק מס מדינה טורף. לכן, אפילו עליית מחירים של 5.1% היא הרבה. דוגמה מעניינת נוספת: הין היפני ירד ב-35% בשנה האחרונה, אבל האם זה השפיע איכשהו על מחירי המכוניות שיוצרו ביפן ??? את ההבדל הזה לוקחים יבואני מונופול בחסות המדינה. אינפלציה 5.1% ממחיר גבוהב צריך להחפיל
- 19.ארני 23/11/2022 19:19הגב לתגובה זוכבר יחולל פלאים לחשוף את בשקר ולהכריח להעלות ריבית.
- 18.גיגסי 23/11/2022 17:46הגב לתגובה זוכל יום אתה שומע על העלאת מחירים במקום אחר החשמל מתייקר השבוע ב 10% זו הפעם השניה השנה, הדלק עלה, המזון מטורף כולם כאן מעלים מחיר יוניליוור דיפלומט, תנובה . אבל המדד רק הוא לא עולה.
- 17.גיגסי 23/11/2022 17:39הגב לתגובה זובכל מקום בעולם שאנו מסתובבים אנו רואים ונדהמים מהעושק שאנו חווים בישראל בכל מקום. בין אם אנו נכנסים לסופר וצורכים מזון טואלטיקה וכד' ובין עם רוכשים מוצרי חשמל וריהוט ובין אם יוצרים לבית מלון בים האדום. הכל כאן יקר בטירוף. אבל במדד מתברר בישאל בלוף שלא כל כך יקר אצלנו "מצבנו לעומת אירופה טוב" מזמרים לנו מעל לכל במה. בטח טוב , כשלא מכניסים סעיפים כמו חשמל דלק למכוניות ורק חצי מעלות הדיור למדד. איזה יופי של פטנט לא נכניס למדד את המרכיבים שהי תורמים לאינפלציה ואז נכריז מעל כל במה שאצלנו האנפלציה מתונה לעומת שאר העולם. עליבות לשמה תוצרת מדינת ישראל.
- 16.איתי 23/11/2022 16:58הגב לתגובה זוואנחנו בולעים. המדד האמיתי אפילו בלי הדיור, הוא לפחות פי 2 ממה שמדווח בכזב. אם מכניסים את האינפלציה המטורפת במחירי הנכסים ב14 שנים האחרונות אז בכלל אללה ירחם..
- 15.דודי 23/11/2022 15:38הגב לתגובה זוהאינפלציה בעולם נובעת במידה רבה מהמלחמה באוקראינה, ובהתאם תרומת רכיב האנרגיה גבוהה מאוד. בישראל, לעומת זאת, שאינה תלויה בייבוא גז, התרומה של הרכיב שולית, ורוב האינפלציה מקורה בשוק המקומי, ולא בייבוא.
- 14.כל מי שחי כאן חווה אינפלציה של 15% השנה, המדד טועה (ל"ת)יהודה 23/11/2022 14:25הגב לתגובה זו
- 13.ראול 23/11/2022 13:36הגב לתגובה זוישראל באינפלציה מ2007 אבל התחלנו למדוד אותה מפרוץ המגיפה, האינפלציה נמוכה עכשיו זה בגלל שהיא התחילה הרבה קודם
- 12.אנונימי 23/11/2022 13:11הגב לתגובה זומחירי נדלן עלו ביותר מ100 אחוז בשנה וחצי האחרונות. ולא ב20 אחוז כמו שטוענים אנשים זורקים מחירים כאילו אין ערך לכסף. לזה קוראים אינפלציה סמויה
- חיים 23/11/2022 18:04הגב לתגובה זושכרם של מאות אלפי גמלאים צמוד למדד לכל יש יד מכוונת כדי להציג מדדים נמוכים
- 11.אחד שיודע 23/11/2022 12:56הגב לתגובה זוכתבה שכולה בלוף אחד גדול בישראל 70 אחוז מהאנשים גרים בדירה בבעלותם בשונה מארהב בישראל יש ביטות בריאות ממלכתי דרך אגב - אפשר ליצור סעיף אנרגיה במדד גם בישראל עם קצת מאמץ
- 10.אזרח 23/11/2022 12:42הגב לתגובה זומכניסים לך עמלות ואגרות ומלא מיסים עקיפים עם וזלין שלא תרגיש
- 9.אסף 23/11/2022 12:12הגב לתגובה זוצריך להוסיף את שיטת החישוב המעוותת של סעיף הדיור במדד. מעבר לפער שבישראל סעיף הדיור מהווה 24.7% ובארה"ב 37.16%, בישראל 90% מהסעיף מתייחס לשוכרים שנמצאים תחת חוזה שעבורם כמובן המחיר לא השתנה. רק 10% מתוך ה-24.7% הנ"ל מתייחס לשוכרים שמחדשים חוזה או לשוכרים חדשים.
- 8.אריק 23/11/2022 12:05הגב לתגובה זואם יש שינוי יש צורך בהמשך פרסום של המדד בחישוב הקודם, כך המדד יהיה שקוף וניתן יהיה לנתח איך שינוי המדד משפיע על המדד עצמו.
- 7.לא רלבנטי 23/11/2022 11:53הגב לתגובה זומאחר ומבנה ההוצאות בישראל וארה"ב שונה. כך למשל ההוצאה על רפואה נמוכה בישראל וגבוהה בארה"ב
- 6.עם ישראל צריך להיגמל מסם החובות הגמילה תהיה קשה (ל"ת)רועי 23/11/2022 11:53הגב לתגובה זו
- 5.דני 23/11/2022 11:50הגב לתגובה זושכר נטו ממוצע בישראל כ 7800 ש"ח. 0.6%*7800=47 ש"ח. נראה לכם שזו ההוצע לבריאות וזה חלקה מסך ההוצאות ?? יותר בכיוון של 500 לאדם (ביטוח בריאות+ביטוח משלים+תרופות וכו וטיפולים).
- 4.נ.ש. 23/11/2022 11:47הגב לתגובה זומכיוון שבישראל יותר קונים דירות מאשר בארה"ב החישוב שונה בהוצאות דירה. ומכיוון שהרפואה והתחבורה בישראל דיי מסובסדת אז ההוצאה שלה מההכנסה נטו נמוכה מארה"ב. אז נכון שמודדים שונה אבל יש סיבה למה מודדים שונה. אתה יכול לדון סביב ההצדקה של זה אבל לא להתעלם מהסיבות לכך
- גיגסי 23/11/2022 17:44הגב לתגובה זומאיפה הבאת את זה? יש לך מקור? אני כבר אומר לך שאתה טועה. בארה"ב יש עשרות מיליוני משקיעים מכל העולם שקונית מאות אלפי דירות ו/או נכסים מניבים בכל שנה
- 3.לא 23/11/2022 11:44הגב לתגובה זוהכל חרטה
- 2.אריק 23/11/2022 11:40הגב לתגובה זובכל תחום המחירים עלו בין 10% ל 50% והשכר לא
- 1.חח 23/11/2022 11:38הגב לתגובה זוכולם צריכים לעבור להייטק או להיות עובדי מדינה כולל פנסיה תקציבית)))

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
עוד צרות: בי-קיור לייזר גילתה בטעות שאין אישור למוצר; הבעלים התפטר
חברת אריקה ביו קיור אריקה בי-קיור -9.33% גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. לטענתה ההשפעה אינה מהותית, אך במקביל - יו"ר הדירקטוריון והבעלים מיקי שלוסר התפטר מכל תפקידיו. לטענת החברה, היצרן מספק מוצרים המהווים כ-12% ממכירות החברה מתחילת שנת 2021 ועד היום. לאור העובדה שהוא לא מחזיק באישור המאפשר לו לייצר עבורה את החומרים, החברה עצרה את המכירות.
הסיפור של החברה הוא עצוב. היא התרסקה ב-77% בשנה האחרונה ולא מצליחה להתרומם מההנפקה. בחודש אוקטובר דיווחנו כי הדח"צים של אריקה בי-קיור מתפטרים בשל "כשלים בחברה". גם סמנכ"ל הכספים החדש התפטר אחרי שהמניה ירדה ב-95% בתוך שנה. המניה נסחרת כעת לפי שווי שוק של 19 מיליון שקל, אחרי שגייסה את הכסף בהנפקה לפי שווי של 512 מיליון שקל (הבעלים מיכאל שלוסר עוד רצה להנפיק אותה לפי שווי של מיליארד שקל), וכחלק מגל ההנפקות זינקה ביום הראשון ב-26%, לשווי של 646 מיליון שקל וזמן קצר אחרי ההפקה היא אפילו הגיעה לשווי של 800 מיליון שקל - צניחה מדאיגה.
בחזרה לסיפור שלנו. החברה טוענת כי ערכה בדיקות ביוזמתה, לאחר שלא התאפשרה כניסתו להונגריה של משלוח 12 מכשירי Cure-B Sport Laser, וזאת כי למכשירים אין אישור CE. "בהתאם לבדיקות שנערכו על ידי החברה בעקבות זאת, התברר לה כי קיים אישור CE כללי מיום 17 בספטמבר 2020 המתייחס ל Devices Laser intensity-Low בתוקף, ובנוסף, בידי החברה הצהרה חתומה של היצרן והנציג המקצועי של החברה לפיה לכלל מכשירי החברה הרלבנטיים יש אישור CE", כתבה בדיווח לבורסה.
עוד ציינה כי "להבנת החברה על היצרן לקבל אישור CE ספציפי עבור כל אחד מהמוצרים הנכללים. בהתאם למידע שנמסר לחברה על ידי היצרן, הוא פועל להשלמת המסמכים הנדרשים והסדרת האישורים עבור המוצרים שלעיל והחברה מעריכה כי אישורים כאמור יתקבלו בשבועות הקרובים".
מתברר כי במסגרת הבדיקות שנערכו על ידה, התגלה לחברה אתמול (שבת) כי בחודש פברואר התקבלה על ידי יו"ר הדירקטוריון הודעת מייל מנציג היצרן לפיה מבחינה טכנית רק דגמי ה- Classic Laser Cure-B וה-Pro Laser Cure-B אושרו באופן רשמי על ידי ה-CE וכי "באופן טכני הדגמים האחרים של החברה אינם יכולים לשאת את הלוגו של ה- CE". לטענתה, יו"ר הדירקטוריון לא טיפל בהודעה כאמור כראוי ולא עדכן על כך את הדירקטוריון. לכן, יו"ר הדירקטוריון הודיע כי הוא מבקש להתפטר מהדירקטוריון ומכל תפקידיו בחברה, לרבות תפקיד היו"ר.
להערכת החברה, השפעת עצירת המכירות של המוצרים האמורים לעיל על החברה אינה מהותית.