פרופ עלי קריזברג
צילום: עלי קריזברג

האם באמת האינפלציה בישראל נמוכה משמעותית מאשר בעולם?

מה היה קורה למדד המחירים לצרכן בישראל אם היו מודדים אותו בהתאם למשקולות בארה"ב, מה ההשלכות של זה על הציבור הישראלי ומה אפשר לעשות כדי לתקן את העיוות?

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון העלה את הריבית בשיעור מתון יחסית של חצי אחוז, בגבול התחתון של ציפיות השוק. כנראה שהבנק המרכזי, בצעדיו לקרר את האינפלציה, אינו רואה בעליית מדרגה של האינפלציה בישראל את אותה רמת איום שבאה לידי ביטוי בנאומו האחרון של ג'רום פאוול, יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי (הפד'). מדד המחירים לצרכן האחרון בארה"ב הראה עליה שנתית של 7.7%  בעוד שהמדד המקביל הישראלי עלה "רק" ב -5.1%. האם באמת שיעור האינפלציה הישראלי מתון בהרבה מזה שבארה"ב או בריטניה? ננסח את השאלה אחרת – האם ניתן להשוות את המדד הישראלי למדד האמריקאי?

לשאלה זו יש חשיבות, כי משתתפי השוק בישראל עשויים לקבל את הרושם, א. שהמשבר העולמי, שניכר לאחרונה בעולם המתפתח כולו, חולף על פני ישראל, דהיינו כאן זה כמעט ולא יקרה. ב. יהיו לחצים מופחתים על מעצבי מדיניות בישראל לנקוט בצעדים פחות דרסטיים מאלו שננקטו בארצות אחרות (העלאת ריבית מתונה למשל).

שני אספקטים מפריעים להשוואה אמתית בין שיעורי האינפלציה של שתי המדינות:  1.   הרכב המדד  2. מהות המוצרים הנכנסת בכל קטגוריה.

 

כבר בהשוואה בין מרכיבי המדד ניכר ההבדל הגדול שעשוי להסביר את הפער בחלקו.  הטבלה הבאה מראה את ההבדלים:

בואו נעשה חישוב תיאורטי (אמנם לא מדויק לחלוטין אך די בו כדי להמחיש את הנושא)  מה היה המדד הישראלי לו המרכיבים היו לפי הסל האמריקאי. למשל, מדד הדיור היה תורם לאינפלציה הישראלית לעלות מ-5.1% ל-5.4% בקירוב. מדד שרותי הרפואה היה מעלה את שיעור האינפלציה מ-5.4% ל-5.6%. סעיף התחבורה, חינוך ורפואה המסובסדים בחלקם, אינם משפיעים כמעט על המדד הישראלי בעוד שהשפעתם על המדד האמריקאי מהותית.  בסופו של דבר,  אנחנו עשויים להגיע למדד אינפלציה בישראל שאינו שונה בהרבה מזו שבארה"ב.

 

הבעיה השנייה בשוני חריפה יותר, שכן בתוך כל קטגוריה, הגדרת המוצרים בסל שונה. מדד המחירים לצרכן בישראל מנכה מסל התצרוכת מיסים ישירים הכוללים בטוח לאומי  שהוא סעיף מרכזי במדד האמריקאי תחת שירותי בריאות.  סעיף זה אינו משפיע על המדד הישראלי אך השפיע מהותית על המדד האמריקאי. הסל הישראלי הוריד בתחילת 2021 את משקלם של המרכיבים הבאים: נסיעות לחו"ל, אירוח בבתי מלון וצימרים,  ארוחות במסעדות ובבתי קפה, דלק לכלי רכב ונסיעה בתחבורה ציבורית, סעיפים שלגביהם שיעור העלייה במדד האמריקאי ניכר. בסל הישראלי בוצעה התאמת קורונה  כבר בתחילת 2021  ולא ברור אם היא בוטלה.

לסיכום, התחושה שכאן זה שונה, עלולה להיות מטעה.

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 22.
    אמיר 24/11/2022 14:47
    הגב לתגובה זו
    בפועל זה כבר מעל 20 ש"ח. המדד זה השקר הכי גדול וגם הכי נורא. אבל יש לו עוד אספקט שלא דובר בכתבה וזה שזה גורם לתמ"ג להיות גבוה ממה שהוא באמת. כי מהתמ"ג הגולמי מפחיתים את האינפלציה, ואם זו תהיה גבוהה יותר ( כפי שהיא בפועל ) הצמיחה כבר מזמן הייתה בתחום השלילי. אז בשקר של הלמ"ס הם מרוויחים פעמיים, לא רק לגרום לאינפלציה להיראות נמוכה אלא לתמ"ג להיראות גבוה. וכל זה בזמן שאזרחי ישראל מתמודדים עם מטבע שמאבד כח קניה בקצב מסחרר.
  • עומר עזריה 25/11/2022 15:18
    הגב לתגובה זו
    אתה מתכוון לתמ"ג ריאלי? כי הוא לא מושפע מהאינפלציה
  • 21.
    אהרון 24/11/2022 10:24
    הגב לתגובה זו
    אפשר לתת משקל עוד יותר נמוך לרכיבים שמעלים את המדד ואז יתברר שאנחנו חיים בגן עדן . אבל הסירוס יחזור אלינו כבומרנג .
  • 20.
    רוסלן 24/11/2022 01:47
    הגב לתגובה זו
    יש לנו כלכלה סגורה. רק מסיבה זו השפעת המשבר העולמי מתבטאת במידה פחותה. שם מסתיימות החדשות הטובות. בגלל הכלכלה הסגורה (מיסים גבוהים מאוד על יבוא) יש לנו מחירים גבוהים מאוד לסחורות בהתחלה. לדוגמה: המכוניות שלנו יקרות ב-100-140% מאשר באמריקה; המכסים על מוצרי מזון בסיסיים כמו בשר, גבינה, חמאה, נעים בין 150 ל-250% בשל הלובי החזק מאוד של היצרן החקלאי. בנזין יקר פי 2.5 מאשר באמריקה. כמובן שאפשר לדבר על הגנה על היצרן המקומי, אבל לא במקרה של מחירי רכב (אנחנו לא מייצרים בכלל) או בנזין. רק מס מדינה טורף. לכן, אפילו עליית מחירים של 5.1% היא הרבה. דוגמה מעניינת נוספת: הין היפני ירד ב-35% בשנה האחרונה, אבל האם זה השפיע איכשהו על מחירי המכוניות שיוצרו ביפן ??? את ההבדל הזה לוקחים יבואני מונופול בחסות המדינה. אינפלציה 5.1% ממחיר גבוהב צריך להחפיל
  • 19.
    ארני 23/11/2022 19:19
    הגב לתגובה זו
    כבר יחולל פלאים לחשוף את בשקר ולהכריח להעלות ריבית.
  • 18.
    גיגסי 23/11/2022 17:46
    הגב לתגובה זו
    כל יום אתה שומע על העלאת מחירים במקום אחר החשמל מתייקר השבוע ב 10% זו הפעם השניה השנה, הדלק עלה, המזון מטורף כולם כאן מעלים מחיר יוניליוור דיפלומט, תנובה . אבל המדד רק הוא לא עולה.
  • 17.
    גיגסי 23/11/2022 17:39
    הגב לתגובה זו
    בכל מקום בעולם שאנו מסתובבים אנו רואים ונדהמים מהעושק שאנו חווים בישראל בכל מקום. בין אם אנו נכנסים לסופר וצורכים מזון טואלטיקה וכד' ובין עם רוכשים מוצרי חשמל וריהוט ובין אם יוצרים לבית מלון בים האדום. הכל כאן יקר בטירוף. אבל במדד מתברר בישאל בלוף שלא כל כך יקר אצלנו "מצבנו לעומת אירופה טוב" מזמרים לנו מעל לכל במה. בטח טוב , כשלא מכניסים סעיפים כמו חשמל דלק למכוניות ורק חצי מעלות הדיור למדד. איזה יופי של פטנט לא נכניס למדד את המרכיבים שהי תורמים לאינפלציה ואז נכריז מעל כל במה שאצלנו האנפלציה מתונה לעומת שאר העולם. עליבות לשמה תוצרת מדינת ישראל.
  • 16.
    איתי 23/11/2022 16:58
    הגב לתגובה זו
    ואנחנו בולעים. המדד האמיתי אפילו בלי הדיור, הוא לפחות פי 2 ממה שמדווח בכזב. אם מכניסים את האינפלציה המטורפת במחירי הנכסים ב14 שנים האחרונות אז בכלל אללה ירחם..
  • 15.
    דודי 23/11/2022 15:38
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה בעולם נובעת במידה רבה מהמלחמה באוקראינה, ובהתאם תרומת רכיב האנרגיה גבוהה מאוד. בישראל, לעומת זאת, שאינה תלויה בייבוא גז, התרומה של הרכיב שולית, ורוב האינפלציה מקורה בשוק המקומי, ולא בייבוא.
  • 14.
    כל מי שחי כאן חווה אינפלציה של 15% השנה, המדד טועה (ל"ת)
    יהודה 23/11/2022 14:25
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    ראול 23/11/2022 13:36
    הגב לתגובה זו
    ישראל באינפלציה מ2007 אבל התחלנו למדוד אותה מפרוץ המגיפה, האינפלציה נמוכה עכשיו זה בגלל שהיא התחילה הרבה קודם
  • 12.
    אנונימי 23/11/2022 13:11
    הגב לתגובה זו
    מחירי נדלן עלו ביותר מ100 אחוז בשנה וחצי האחרונות. ולא ב20 אחוז כמו שטוענים אנשים זורקים מחירים כאילו אין ערך לכסף. לזה קוראים אינפלציה סמויה
  • חיים 23/11/2022 18:04
    הגב לתגובה זו
    שכרם של מאות אלפי גמלאים צמוד למדד לכל יש יד מכוונת כדי להציג מדדים נמוכים
  • 11.
    אחד שיודע 23/11/2022 12:56
    הגב לתגובה זו
    כתבה שכולה בלוף אחד גדול בישראל 70 אחוז מהאנשים גרים בדירה בבעלותם בשונה מארהב בישראל יש ביטות בריאות ממלכתי דרך אגב - אפשר ליצור סעיף אנרגיה במדד גם בישראל עם קצת מאמץ
  • 10.
    אזרח 23/11/2022 12:42
    הגב לתגובה זו
    מכניסים לך עמלות ואגרות ומלא מיסים עקיפים עם וזלין שלא תרגיש
  • 9.
    אסף 23/11/2022 12:12
    הגב לתגובה זו
    צריך להוסיף את שיטת החישוב המעוותת של סעיף הדיור במדד. מעבר לפער שבישראל סעיף הדיור מהווה 24.7% ובארה"ב 37.16%, בישראל 90% מהסעיף מתייחס לשוכרים שנמצאים תחת חוזה שעבורם כמובן המחיר לא השתנה. רק 10% מתוך ה-24.7% הנ"ל מתייחס לשוכרים שמחדשים חוזה או לשוכרים חדשים.
  • 8.
    אריק 23/11/2022 12:05
    הגב לתגובה זו
    אם יש שינוי יש צורך בהמשך פרסום של המדד בחישוב הקודם, כך המדד יהיה שקוף וניתן יהיה לנתח איך שינוי המדד משפיע על המדד עצמו.
  • 7.
    לא רלבנטי 23/11/2022 11:53
    הגב לתגובה זו
    מאחר ומבנה ההוצאות בישראל וארה"ב שונה. כך למשל ההוצאה על רפואה נמוכה בישראל וגבוהה בארה"ב
  • 6.
    עם ישראל צריך להיגמל מסם החובות הגמילה תהיה קשה (ל"ת)
    רועי 23/11/2022 11:53
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דני 23/11/2022 11:50
    הגב לתגובה זו
    שכר נטו ממוצע בישראל כ 7800 ש"ח. 0.6%*7800=47 ש"ח. נראה לכם שזו ההוצע לבריאות וזה חלקה מסך ההוצאות ?? יותר בכיוון של 500 לאדם (ביטוח בריאות+ביטוח משלים+תרופות וכו וטיפולים).
  • 4.
    נ.ש. 23/11/2022 11:47
    הגב לתגובה זו
    מכיוון שבישראל יותר קונים דירות מאשר בארה"ב החישוב שונה בהוצאות דירה. ומכיוון שהרפואה והתחבורה בישראל דיי מסובסדת אז ההוצאה שלה מההכנסה נטו נמוכה מארה"ב. אז נכון שמודדים שונה אבל יש סיבה למה מודדים שונה. אתה יכול לדון סביב ההצדקה של זה אבל לא להתעלם מהסיבות לכך
  • גיגסי 23/11/2022 17:44
    הגב לתגובה זו
    מאיפה הבאת את זה? יש לך מקור? אני כבר אומר לך שאתה טועה. בארה"ב יש עשרות מיליוני משקיעים מכל העולם שקונית מאות אלפי דירות ו/או נכסים מניבים בכל שנה
  • 3.
    לא 23/11/2022 11:44
    הגב לתגובה זו
    הכל חרטה
  • 2.
    אריק 23/11/2022 11:40
    הגב לתגובה זו
    בכל תחום המחירים עלו בין 10% ל 50% והשכר לא
  • 1.
    חח 23/11/2022 11:38
    הגב לתגובה זו
    כולם צריכים לעבור להייטק או להיות עובדי מדינה כולל פנסיה תקציבית)))
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

עונת הדוחות צוברת תאוצה, ג'י סיטי בירידה ומה ישפיע לחיוב על הבורסה?

ג’י סיטי ממשיכה לרכז עניין עם ירידות במניה ובאג"ח בעקבות חשש מהשפעת רכישת סיטיקון על המינוף; טראמפ תומך בסנטימנט הסיכון עם הבטחת “דיבידנד מכסים” לאזרחים, עם אפשרות של סיום השבתת הממשל והחוזים בוול סטריט מגיבים בעליות ויתמכו גם בת"א
מערכת ביזפורטל |

ג’י סיטי ג'י סיטי 0%  המשיכה לרכז עניין גם אתמול, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.


בגזרה הגיאופוליטית, אתמול ישראל קיבלה גופת חטוף אחרי 4,118 ימים. נכון לבוקר זה, נותרו עוד 4 חללים בעזה, וכאשר האחרון יחזור זה אמור להיות האות להתקדם לשלב השני והמורכב לא פחות. הפסקת האש עדיין שברירית, ורואים את זה גם בדיווחים שמגיעים מאזור לבנון, כאשר צה"ל תוקף מדי פעם בהתאם להתפתחויות בגזרה הצפונית.


בעוד בוול סטריט אנחנו בשלהי עונת הדוחות, בתל אביב היא רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע 0%  ו- נובה 0% שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. אתמול הצטרפה סקופ סקופ 0%  שפרסמה דוחות חיוביים, ואף רמזה על הנעשה בסקטור הביטחוני (סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות). גם בהמשך השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות: 

היום: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן ולייבפרסון, 

בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי. 

ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין

בחמישי ידווחו נייס וספיינס.