סמדר ברבר צדיק הבינלאומי
צילום: תמר מצפי
דוחות

הבנק הבינלאומי הרוויח ברבעון 467 מיליון שקל, אבל מה הבנקים שכחו לספר לכם?

הבנק הפסיד על השקעות באג"ח, כך שהרווח האמיתי ברבעון הוא 434; הפסדי האגח גרמו לירידה ברווח הכלכלי בתשעת החודשים הראשונים לעומת התקופה המקבילה - 988 מיליון שקל לעומת 1.1 מיליארד שקל בתקופה מקבילה

נתנאל אריאל |

ההודעה של הבנק הבינלאומי מספרת כך - הבנק הבינלאומי בינלאומי 0.95%  הרוויח ברבעון השלישי 467 מיליון שקל, גידול של 28.3% לעומת 377 מיליון ברבעון המקביל. התשואה להון ברבעון השלישי גבוהה ועומדת על 18.5%. מתחילת השנה הרוויח הבנק 1,131 מיליון שקל, גידול של 5.5% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה והתשואה להון עמדה על 15.1%.

אבל האמת שונה וזה לא רק בבנק הבינלאומי, זה בכל הבנקים (הנה בבנק הפועלים). הבנקים סובלים מהפסדי אג"ח. כשהריבית עולה אז מצד אחד זה נהדר להם כי הם דורשים מהלקוחות ריבית גבוהה יותר ומרווח הריבית עולה (הרווחים עולים), אבל מצד שני לבנקים יש ערמות של השקעה באגרות חוב וכשהריבית עולה, שערי אגרות החוב בירידה.  הרווח האמיתי ברבעון השלישי הסתכם ב-434 מיליון שקל. מה שמפתיע שהפסדי האג"ח (ראו נתונים למטה) גרמו לרווח הכלכלי בתשעת החודשים הראשונים של השנה לרדת ל-988 מיליון שקל לעומת רווח של 1.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. אז כן - הדוח טוב, הבנקים עדיין מייצרים תשואה של מעל 10%על ההון, הבינלאומי תשואה של כ-12%, אבל לא להגזים, לא 18%. 

הבנק נאלץ לרשום הפרשות להפסדי אשראי של 43 מיליון שקל, עליה של 112 מיליון לעומת הכנסות של 69 מיליון בתקופה המקבילה בשנה שעברה. לשם השוואה, מתחילת השנה רשם הבנק הפרשות להפסדי אשראי של 74 מיליון שקל לעומת הכנסות של 206 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - כלומר עליה של 280 מיליון שקל. 

נכון, זה עדיין לא מספר גבוה בכלל אבל הבנק חושש מההמשך: הגדלת ההפרשות נובעת מ"השלכות אפשריות כתוצאה משינויים בסביבה הכלכלית, המקומית והגלובלית, בין היתר, עקב העלייה החדה בריבית, עלייה באינפלציה והחשש להאטה. בתקופה המקבילה אשתקד נרשמו הכנסות חריגות בגין הפסדי אשראי בסך של 183 מיליון ש"ח, שנבעו מקיטון בהפרשה הקבוצתית המוסבר בשיפור במדדים המאקרו כלכליים, על רקע היציאה מהקורונה,  ובאינדיקטורים שהצביעו על רמת הסיכון הגלומה בתיק האשראי של הבנק".  

 

הכנסות הבנק הבינלאומי (נטו) גדלו ל-967 מיליון שקל, לעומת 779 מיליון ברבעון המקביל בשנה שעברה, עליה של 24%. הכנסות הריבית זינקו אמנם ל-1.38 מיליארד לעומת 807 מיליון, אבל זה בעיקר בגלל עליית הריבית במשק, כאשר מנגד ההוצאות זינקו גם הן ל-372 מיליון לעומת 97 אשתקד.

 

ההון המיוחס לבעלי המניות הגיע ל-10.2 מיליארד שקל, גידול של 2.3% ביחס ל-31 בדצמבר 2021. יחס הון עצמי רובד 1 עומד על 10.17%.

 

הבנק יחלק דיבידנד של 235 מיליון שקל, זאת בנוסף לדיבידנדים בסך של 710 מיליון שקל שחולקו השנה. תשואת הדיבידנד השנתית גבוהה ועומדת על 7.75%.

סמדר ברבר-צדיק מנכ"ל קבוצת הבינלאומי: "הבינלאומי מציג רבעון נוסף של צמיחה תוך ניהול איכותי וקפדני של ההון לאורך זמן, שמאפשר לבינלאומי לצמוח באשראי ובכלל הפעילות. הצמיחה ניכרת במגוון תחומי הפעילות, תוך שמירה על פרופיל הסיכון המידתי שמאפיין את הבנק גם בתקופת של צמיחה וגם בתקופות של עלייה בסיכון.

הבינלאומי ממשיך לבסס את תחום המובילות שלו: ניהול ההשקעות ושוק ההון, ומציע ללקוחות מגוון של הצעות ערך ומוצרי השקעה חדשניים בהתאמה לצרכי הלקוחות ולמגמות המשתנות בשווקים הפיננסים המתאפיינים בתנודתיות גבוהה וריבית עולה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).