מאור דואק מנכל מניף
צילום: מניף
דוחות

מניף: ההכנסות 48 מיליון שקל, תשואה להון 26.5%, מה יקרה ברבעון הבא?

החברה שיחקה בהגדרה של הפרשות להפסדי אשראי וכך שיפרה את שורת הרווח

נתנאל אריאל | (3)

חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 2.43%  'שיחקה' עם ההוצאות להפסדי אשראי (חובות מסופקים, שלא בטוח אם החברה תצליח לגבות), כאשר באופן תמוה, דווקא בתקופה של העלאת ריבית, כאשר הסיכונים גדלים, היא הורידה את ההפרשות משיעור של 2.5% על הלוואות לחברות קבלניות לטווח הקצר והארוך ל-0.4% בלבד. זה מוריד את ההוצאות ומגדיל את הרווח. אבל זה לא אמיתי. מי שמרוויח מכך הוא המנכ"ל מאור דואק כי יש לו תגמול של 5% מהרווח אם הרווח ברוטו יעלה על 20 מיליון שקל בשנה ויהיה עד 75 מיליון שקל. מעל 75 מיליון הוא יקבל 3% על החלק שמעל 75 מיליון. זו תוספת כמובן, הרווח שלו ימשיך לעלות, פשוט קצת פחות.

קשה להשתחרר מהתחושה שהמהלך הזה "נתפר" כדי לשרת את דואק - הוא מגדיל את רווחיו ב-1.5 מיליון שקל בשנה. בחברה הסבירו ששינוי ההפרשה הגיע בגלל מעריך חיצוני ולאחר 23 שנים שבהם היא לא עודכנה - אבל זה לא מסביר כלום, הרי אפשר להביא כל מעריך חיצוני שייתן כל תוצאה שרוצים לקבל. גם אם חברות אחרות נוהגות כך - זה לא מכשיר את ההתנהלות הפסולה.

אז החברה תעמוד ביעד הרווחים ודואק יגזור את הקופון שלו ובינתיים החברה מדווחת על רווח נקי של 20.6 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת 14 מיליון אשתקד, ו-66 מיליון שקל בתשעת החודשים של שנת 2022, לעומת 40.5 מיליון בתקופה המקבילה בשנה שעברה.

לדברי החברה, הרווח הפיננסי שלה עמד על 22.3 מיליון שקל, לעומת 19.1 מיליון שקל ברבעון הקודם וכי התשואה על ההון העצמי על פי הרווח הפיננסי הגיעה ל-26.5% במונחים שנתיים. אבל פה הבעיה: החברה שיחקה במספרים וצמצמה את ההפרשות להפסדי אשראי. אחרת התשואה להון הייתה נמוכה יותר. 

ומה לגבי ההכנסות? ההכנסות ברבעון השלישי גדלו ל-47.6 מיליון שקל, עליה של 48%, לעומת 32 מיליון ברבעון המקביל בשנה שעברה. מתחילת השנה מדובר על עליה של 38% ל-121.4 מיליון שקל לעומת 88 מיליון בשנה שעברה. 

 

תיק הלקוחות של החברה גדל ל-187 מיליון שקל ועמד בסוף הרבעון על 1.894 מיליארד שקל. החברה מממנת 124 פרויקטים ל-90 לקוחות (כולל התחייבויות חתומות של לקוחות). מניף תחלק דיבידנד של 12.5 מיליון שקל (0.2067 שקל למניה). מתחילת השנה החברה חילקה 31.5 מיליון שקל, כולל החלוקה הנוכחית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מאור דואק, מנכ"ל מניף: "החברה ממשיכה להתאים את פעילותה למצב השוק ולהזדמנויות והאתגרים העומדים בפניה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    איתן 14/11/2022 13:50
    הגב לתגובה זו
    בס"ד אני אישית מסתכל עליה כרגע כאג"ח שנותן כ7% שנתי, שזה מעל האג"ח שלה, כשפועל מחיר המניה נמוך וסביר שאם ארצה אוכל לממש ביותר. גם אם תהיה ירידה בצמיחה באופן זמני וחזרה לרבעון הקודם מבחינת רווח עדיין זה מכפיל 8 ולטוול ארוך תמשיך לצמוח גם אם לא חזק כמו השנה
  • 2.
    איתן 14/11/2022 13:49
    הגב לתגובה זו
    ביזפורטל התייחסו להפרשות ולתזמון השינוי- בהחלט אלה טענות שמצריכות התייחסות- כזו עניינית- הבוחנת את המצב בחברות המקבילות- ובהתאם למצב החברה עצמה מבחינת חיתום וחוסן מניף הייתה עד לפני שנה וחצי בערך חברה פרטית המוחזקת בעיקר על ידי מבטח שמיר- חברה מאוד שמרנית- כשהדוחות למעשה היו פנימיים- ובהתאם נהגה מאוד בשמרנות. הדבר הנכון בהיותה חברה ציבורית שצריכה להיות בהשוואה למתחרות, לפעול בקריטריונים שווים, אלא אם כן יש סיבה לנהוג באופן אחר. בפועל, מניף אם כבר יכולה לנהוג בפחות שמרנות מאחרות, שכן יש לה גם חיתום מאוד איכותי וקפדני, לא ראינו בפועל הפסדים משמעותיים בעבר(להפך), גם יש לה לקוחות מאוד חזקים וגם מאחוריה שני גופים חזקים מאוד- מבטח שמיר ודיסקונט שמחזיקים ברוב הבעלות גם אם השינוי אכן נעשה באופן המיטיב למנכל, הרי שאין בכך בעיה, כיוון שבפועל הוא היה מתאים לשוק בטח ביחס למאפיינים שלה. גם לא נכון לבוא אליה בטענות ביחס למצב השוק, כאשר חברות אחרות לא שינו את אופן ההפרשות בגלל זה בפועל מקבלים חברה עם בעלים חזקים, שלפי הדוחות האחרונים צומחת חזק מאוד, מכפיל 5 על רווח לפני מס, עם דיבידנד גבוה
  • 1.
    ביזפורטל 14/11/2022 12:16
    הגב לתגובה זו
    קבלנים יעברו לקחת אשראי ממניף הרבה יותר כדאי להם
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?