מושג הסוציאליזם התפתח, כך לפי המקובל, בראשית המאה ה-18 על רקע המהפכה התעשייתית בה נוצרו מעמדות פועלים שנוצלו, כביכול, על ידי בעלי ההון במפעלי התעשייה, במכרות הפחם ובעבודות פיזיות רבות אחרות. קצרה היריעה מלנתח את השינויים של אותה מהפכה תעשייתית ששחררה את האנושות מהצורך להקדיש את רוב כוח האדם שלה להפקת מזון וחקלאות, איפשרה התפתחות בתחומים רבים מספור של, ושידרגה את חייהם של מיליוני בני אדם, כולל, ואולי במיוחד, של אותו מעמד הפועלים. למרות זאת נוצרה תחושה, לעיתים מוצדקת מבחינות מסוימות, של חוסר צדק ופערים גדולים מדי בין המעמדות שהתעלמו מתרומתם של בעלי ההון ובני המעמד הבינוני גבוה להתפתחות העולם שסייע בסופו של דבר גם לבני המעמד הנמוך, שחייהם השתפרו לאין ערוך לעומת חייהם של הוריהם והדורות הקודמים. 

תחושת אי הצדק הזו דחפה את הזרמים הסוציאליסטים לקו יותר ויותר רדיקלי עד להתפתחות העיוות המוסרי, הכלכלי והמדיני הקרוי "קומניזם" - האידיאולוגיה שאחראית לשפיכת דמם של יותר בני אדם מכל תנועה אחרת בהיסטוריה האנושית. הרעיונות בבסיס הקומניזם יכולים להראות כנאורים ומתקדמים, שהרי מדוע שיהיו אנשים שיהיה להם יותר מאחרים? ומדוע לא נחלוק כולנו את אמצעי הייצור ואת פירות העמל האנושי? אולם היישום של הרעיונות הללו, הנוגדים כל כך את הטבע האנושי ואת היוזמה החופשית שמאפשרת את התפתחות העולם, ויוצרים יריבות, דיקטוטרה מלחמת מעמדות ומלחמה בחירות האנושית, הרסה אומות שלמות ורצחה בפועל עשרות מיליוני בני אדם. קשה לשפוט בדיעבד החלטות של אנשים משולהבים מרעיונות מלהיבים דורות מאוחר יותר עם הניסיון שנצבר והמבט הרטרואקטיבי, אבל יכול להיות שבפרשתנו ניתן רמז לסוג כזה של התפתחות היסטורית, ותוצאות אפשריות שלה.

בפרשת נח מסופר על שני אירועים הרי גורל עבור המין האנושי. הראשון, לו מוקדשת רוב הפרשה, עוסק בסיפור המבול שמחה את כל האנושות למעט נוח ומשפחתו עקב חטאים חמורים המוזכרים בפסוקים: "ותשחת הארץ לפני האלוקים ותמלא הארץ חמס. וירא אלוקים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ". במקרה זה מובנת הסיבה לתגובה האלוקית החריפה. 

לעומת זאת, הסיפור  השני, סיפור מגדל בבל ובלבול הלשונות, פחות ברור, ושלל פירושים ניתנו לו במשך הדורות. תחילה מתוארת בפסוקים יוזמה אנושית, שעל פניו לא מעלה חשד למשהו שלילי: "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים. ויהי בנוסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם. ויאמרו איש אל אחיו: הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה... ויאמרו: הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמיים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ". 

• האיחוד האירופי בין קריסה סופית להתעוררות
• הכלכלה האמריקאית ממשיכה לצמוח לצד ריסון באינפלציה – מה זה אומר על הריבית?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כלומר האנושות המאוחדת כולה פותחת במפעל משותף בו בונים עיר ומגדל כדי לא להתפזר ולהיפרד אחד מהשני. מה יותר טוב מזה? התגובה של ה' לאירוע מוזרה לכאורה: "וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם. ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החילם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. הבה נרדה ונבלה שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו. ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ, ויחדלו לבנות העיר". 

ה', אם כן, לא מרוצה מההתפתחות הזו ויורד למטה לפזר את המסיבה. הדרך בה הוא נוקט הוא "ערבוב השפות", כך שהאחדות נשברת, איש לא מבין את שפת רעהו, והאנושות מתפזרת ומתחלקת לעמים שונים על פני כל הארץ (התפזרות שמוזכרת בפסוקים קודם לכן עם תיאור צאצאי נוח והתחלקותם לעמים וללשונות). 

במשך הדורות הפרשנים השונים נתנו הסברים שונים לטעות של בני אותו דור המכונה "דור הפלגה", כגון רצון למרידה בה' (ראשו מגיע השמיימה), או סוג של עבודה זרה וכדו'. חלק מההסברים התמקדו באחדות האנושית שהופכת לאחידות בה אין מקום לשוני וגיוון.

• 21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
• ישראל חושפת את "אור איתן": מערכת יירוט לייזר מבצעית ראשונה בעולם
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה...

זה הקו בו נוקט גם הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב) בספר העמק דבר.הפסוק הראשון בסיפור אומר: ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים". מובן מהי "שפה אחת", אולם מהם "דברים אחדים"? אומר הנצי"ב: דברים אחדים - לא באר הכתוב הדברים.... כי אם שהיו דברים אחדים, וללמדנו שלא משום הדברים  התעורר הקב"ה  (כלומר, לא תוכן הדברים היה הבעיה), כי אם בשביל שהיו אחדים - יהיו מה שיהיו" - אחידות מחשבתית בה כל האנושות חושבת אותו דבר היא שלילית ונגדה יצא הקב"ה. אחת הבעיות בגישת האחידות היא שהיא גוררת כפייה של מי שיוצא מהקו, כך מפרש הנצי"ב את המילים "פן נפוץ על פני כל הארץ": "באשר אין דעות בני אדם שווים (כלומר יש דעות שונות), על כן היו משגיחים שלא יצא איש מישוב שלהם, ומי שסר מדברים אחדים שביניהם היה משפטו לשריפה ... נמצא היו דברים אחדים שביניהם לרועץ, שהחליטו להרוג את מי שלא יחשוב כדעתם". 

דיקטוטרה וכפיית דעות אחידה היא ממאפייני הקומוניזם, אך קיימת גם בשיטות שלטון אחרות, אולם חז"ל מפרשים באופן מעט שונה את המילים "דברים אחדים" באופן שמרמז על השקפות קומוניסטיות, שכנראה היו קיימות עוד לפני המאה ה-18. כך אומר המדרש: "דברים אחדים - דברים אחודים - מה שביד זה ביד זה, ומה שביד זה ביד זה" - כלומר אנשי דור הפלגה נקטו בשיטה לפיה אין רכוש פרטי אלא כולם שותפים בהכל. המגדל והעיר והחשש מפני "שמא נפוץ" משמעותם לפי פירושים אלו אחידות מחשבתית ושותפות מלאה בכל הרכוש האנושי. 

פרופסור שלום רוזנברג עושה את הקישור המלא בין חטא דור הפלגה לבין חטאי הקומוניזם: "באופן מפתיע מפרשים חז"ל את דבריהם במדרש כרומזים לשיתוף כלכלי. 'ודברים אחדים' רומזים לפי חז"ל לכך שמה שבכיסו של זה היה בכיסו של זה. בתרגום מודרני של דברי חז"ל, נוכל לראות דור זה כניסיון לבנות חברה קומוניסטית.... מה היה חטאם? חז"ל מלמדים אותנו על חטא דור הפלגה. כאשר נפל מהמגדל אדם ומת, הם אמרו שזו הייתה תאונת עבודה ואין מה לעשות, אולם על לבנה שנפלה 'היו יושבים ובוכים ואומרים: אוי לנו, אימתי תעלה אחרת תחתיה...' אבוי, זהו איחור בתוכנית החומש. בבניין החברה החדשה לא היה מקום לאלוקים, אך גם לא היה מקום לאדם. הא בהא תליא. החברה, המעמד והכלל הפכו כה חשובים, עד שהאדם האינדיבידואלי הלך לאיבוד. דור הפלגה ביטא אידיאל שהיו בו לכאורה יסודות יפים. חז"ל השוו את דור המבול 'שהיו שטופים בגזל' לדור הפלגה 'שהיו אוהבים זה את זה', או שהיו מכריזים כך. חזונו של דור הפלגה המודרני היווה אתגר קשה ביותר לאמונה הדתית. קריסתו של דור הפלגה המודרני המתרחש לעינינו, מלמד על תחילתו".

השיוון, הערך הנעלה ביותר לשיטות אלו, מחה לעפר את האינדיבדואליות וזכויות הפרט. התמקדות בשוויון כחזות הכל מתחילה אמנם מדאגה כנה (בדרך כלל) לכל אדם, אולם הצורך לכפות שיוויון כזה בכח והעובדה שבלתי אפשרי להשיג אותו בבאמת גורם לאדיאל להפוך לחזות הכל שלמענו מותר לדרוס, להכריח, לענות, להתעלל וגם להרוג, ובסופו של דבר גם האדם הפרטי שלמענו כביכול נוצר הכל סובל מנחת ידו של הקומניזם. 

הפתרון הוא פיזור שיוצר תחרות, הדגשת הייחודיות והשונות והתפזרות על פני כל העולם בו אקלימים שונים שיוצרים הזדמנויות שונות להתפתחות האנושות. "בלבול השפות" מתקשר לפסוק קודם בו מתוארת התפתחות האנושות לאחר המבול: שלשה  אלה בני נוח ומאלה נפצה כל הארץ... אלא משפחות בני נוח לתולדותם בגוייהם ומאלה נפרדו הגויים בארץ אחר המבול", שכן יצירת התחרות ופיתוח השונות קשורות עדפת פיתוח האופי הלאומי על פני האונברסליות האחידה מוחקת הזהות.