ויזה וקריפטו
צילום: pexels
ניתוח טכני

איך רואים את היתרון הטכני של האיתריום?

כמה כדאי להתאמץ באיתור סקטורים בשלב הזה?
זיו סגל | (1)

נראה שאחרי מספר מאמרים שעסקו במעקב צמוד אחרי השווקים אנחנו יכולים להניח להם היום. בתקווה שלהניח משמעו להמשיך לעלות על פי תוואי התפתחות מגמת העליה שעבדנו עליו כאן. חשבתי שכדאי לבחון היום, מבעוד מועד אולי, מה קורה לביטקוין ולאיתריום ואז לבדוק אם יש סקטורים חזקים מתוך ה-S&P500 דרכם ראוי להיחשף לשוק.

 

לפני כן שימו לב בבקשה לשני דברים:

1. שיטת העבודה היא שהשוק תופס את עיקר תשומת הלב משום שהוא מכתיב את התנהגות רוב המניות. לכן, כשהשוק יורד אנחנו עוקבים אחריו באופן מאוד ממוקד ומוסדר וכאשר הוא עולה אנחנו מחפשים השקעות והזדמנויות מסחר. אם תרצו, השוק הוא הווליום שלנו כאן. עולה - מגבירים ווליום ופעילות. יורד - משקיטים דיבורים ומתמקדים בניסיון לאיתור נקודות תפנית כפי שעשינו גם הפעם.

2. את מאמרי יום רביעי אני כותב בשעות האחרונות של המסחר ביום שלישי, שעות הלילה. את מאמרי יום שני אני כותב בסופ״ש - ראשון. מעת שיגור המייל למערכת ביזפורטל עד פרסום המאמר מתרחשים אירועים שלפעמים תומכים במאמר (ראו BABA מיום שני) ולעיתים סותרים אותו. מציין זאת במיוחד משום שמטבעות הקריפטו נסחרים גם בלילה ולכן מעת לעת יכול להיות שכבר בעת קריאת המאמרים נדרשות התאמות שלכם.

 

האיתריום שומר על יתרון

אחרי שבמשך חודשי הירידות האחרונים הביטקוין שמר על תמיכה, עובדה מרשימה כשמדובר בנכס שנוי במחלוקת, ללא הכנסות, ללא ריבית או דיבידנד ושחשוף לפשיעה ומהלומות רגולטוריות, הוא פרץ את קו המגמה היורד. מכיוון שהמשולש היורד נמשך זמן רב מדי, פריצה הקו לא מרשימה מאוד אבל היא בכל זאת סימן חיובי. שרטטתי את רמות פיבנואצ׳י למעקב אחר העליה הזו. נראה שהיעד הראשון שכדאי לנו לרשום הוא 22400. אם תהיה שם פריצה נמשיך לעדכן.  

 

האיתריום קצת יותר מרגש. סיבה אחת היא שהוא פרץ רמת התנגדות אופקית משמעותית. סיבה שניה היא שהוא ממשיך להתחזק בהשוואה לביטקוין. לכן, כפי שנאמר כאן בפעם האחרונה שניתחנו את הצמד הזה, האיתריום עדיף.

 

עם איזה סקטורים כדאי להיכנס לשוק?

אם מקודם טענו שמדדי המניות הם ליבת החלטת ההשקעה אזי שבחירת הסקטורים היא המעגל השני בחשיבותו. כל משקיע וסוחר מחליט איפה הוא נעצר. יש המסתפקים במדדי מניות, יש המתאמצים לבחור סקטורים ויש שעדיין מעדיפים למצוא מניות זוכות. את המניות הזוכות עדיף לחפש מתוך הסקטורים החזקים. כשהשווקים נותנים סימני עליה אנחנו ממהרים לעדכן את מפת הסקטורים. שגרה טכנית.

 

מה הממצאים?

הסקטור היחיד מבין הסקטורים הראשיים שאפשר להצביע עליו בעניין הוא פיננסים. קרן הסל שמייצגת את מניות הפיננסים ממדד ה - S&P500 היא XLF. אנחנו עשינו כאן מעבר לא מזמן ל - KBE שמתמקדת יותר בבנקים. תוכלו לראות שהיא ממשיכה להתחזק קלות מול ה - S&P500. השקעה בבנקים מתאימה גם לרוח התקופה וכמי שזוכר את משבר 2008, היציבות של מניות הסקטור היא בעיני סימן חיובי.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

שאר הסקטורים שנראים חזקים הם אלו שהיו חזקים בחודשים האחרונים ולכן הם לא מבטאים שינוי. הסתכלות על הגרף שלהם לא גרמה לי להתלהב מהם בנפרד ולכן רק ארשום אותם כאן: אנרגיה, תעשיה, צרכנות קבועה ובריאות. הסקטורים שראוי להימנע מהם הם תשתיות ציבוריות וצרכנות מחזורית. אולי פשוט אפשר להחזיק בקרן של המדד בשילוב שורט על שני הסקטורים הללו בנסיון להשיג תשואה עודפת. משקיעים מתוחכמים יכולים למשל להחזיק קרן סל עוקבת S&P500 ולכתוב אופציות CALL מחוץ לכסף (קצת או הרבה) על קרנות הסל החלשות. זו כמובן אסטרטגיה שנתפסת מסוכנת יותר ולכן לא מתאימה לכל אחד. מביא אותה כדוגמא לדרכים שבהן אפשר להרחיב את משמעויות הניתוח הטכני.

 

הסקטור לימי מלחמה שלא נגמרת

אם לא מצאנו אוצר בבחינת הסקטורים הראשיים, איך עוד אפשר למצות את העליות?

 

שימו לב ל - ITA קרן הסל לתעבורת חלל והגנה. בואינג שצוינה כאן לא מזמן היא 7% ממנה. הקרן נמצאת במצב עוצמה מתמשך מול ה - S&P500 וכפי שתראו על הגרף, מדד העוצמה פרץ את השיא שלו. זה אומר שלמרות הגרף המדשדש של ITA עצמה, בהשוואה ל - S&P500 (שירד חדות, למי ששכח) היא עדיפה.  

 

המסקנה מהמחקר של היום היא שהעליה כרגע היא בעיקר עליית שוק. כסף חוזר לשוק ולכן נראה שזהו המשחק הראוי.

 

זו מסקנה הגיונית כי אנחנו עדיין בשלב של הטראומה מהירידות ואי אמון ביחס לעליות האלו. לכן, כפי שגם אחד הקוראים הגיב, המשקיעים רק מחממים את המנועים ובודקים מה קורה. זה גם אופי העבודה שלנו כאן שפי שהסברתי היום. נפתחים בהדרגה אל השוק ואם יהיה משכנע נתחיל לזהות גם תזוזות מהותיות ברמת הסקטורים.

 

מי שהפוטנציאל אינו מספיק מרגש עבורו.ה יכול.ה לבחון קרנות ממונפות על ה - S&P500 (זו לא המלצה, זו הרחבה רעיונית) כדרך עדיפה מאשר לחפש מחט בערמת השחת של הסקטורים.

 

לדוגמא: SSO. ממונפת על ה - S&P500. שימו לב שהיא ירדה כמעט 50% מהשיא ואם זה לא מספיק לכם זכרו שגם סתם תנודתיות הורגת קרנות ממונפות. אבל, כאמור, במרחב התיאורטי, דרך יעילה ומתאימה לסיטואציה הטכנית הנוכחית להגביר תשואה בשוק עולה היא קרן ממונפת. רק למי שמבין ומתאים לו.

 

זהו להיום. השווקים ממשיכים במסע ההתאוששות, הקריפטו מראה סימני התאוששות הגיוניים ובשאלת ההשקעה אנחנו עדיין מוכוונים לשוק כולו. מכאן נתקדם (או נלך לאחור...) ביום שני.

 

כותב המאמר הינו זיו סגל ([email protected]) העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אייל 26/10/2022 19:03
    הגב לתגובה זו
    הי זיו, האם אפשר לקבל הסבר מרחיב לציטוט שלך מהמאמר ׳גם סתם תנודתיות הורגת קרנות ממונפות׳ אני מניח שאין הכוונה לסטיית התקן הגלומה באופציות על המדד אלא באופיו של המסחר התנודתי.. אודה לך אם תוכל לבאר יותר את העניין בהסבר או בדוגמא.. תודה רבה!
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.