ליברמן שאשא ביטון בן דוד
צילום: דוברות משרד האוצר

סופית: נחתם הסכם שכר בין האוצר להסתדרות המורים

שכר מורה מתחיל יעמוד על כ-9,000 שקלים ומנהל מתחיל על כ-19,000 שקלים; יבוטלו מהשנה הבאה יבוטלו חופשות אסרו חג, ל"ג בעומר ותענית אסתר - אבל המורים יקבלו ימי חופש אחרים במקום, כך שאין שיפור מבחינת התאמה בין החופשות של התלמידים וההורים. וכמובן - יש לזה עלות תקציבית של 4 מיליארד שקלים; הממשלה לא עמדה בלחץ ושוב נכנעה להסתדרות המורים
דור עצמון | (6)

לאחר חודשים של מאבק ומחאה מצד הסתדרות המורים בראשית המזכ"לית יפה בן דוד נגד משרד האוצר בדרישה להגיע להסכם שכר חדש שיטיב עם המורים וישים סוף לשנים של מחלוקות, נחתם הלילה הסכם שכר סופי בין הצדדים.

כאן בביזפורטל ביקרנו את הרצון של הסתדרות המורים להביא להעלאת שכר גורפת כאשר רכיב התגמול למורים מצטיינים ויצירתיים הינו שולי (לקריאה כאן וכאן). הדבר נראה כמו לחץ והיסטריה של טרום הבחירות מבחינת שרי האוצר והחינוך שהיו נחושים להגיע להסכם בעצמם וכמובן - ניצול המצב מצד הסתדרות המורים.

כזכור, עת החל המאבק מצד הסתדרות המורים, איימה המזכ"לית בן דוד בשיבושים בפתיחת שנה"ל שלבסוף נפתחה ללא בעיות חריגות, לאחר הכניעה של משרד האוצר, שקיבל את כל התכתיבים של הסתדרות המורים ושוב נכשל בשמירה על הכסף הציבורי. 

מה נקבע בהסכם השכר?

בהסכם נקבע כי שכר של מורה מתחיל ייקבע על 8,200 שקלים ויוחל רטרואקטיבית מפתיחת שנת הלימודים כאשר החל מפתיחת שנת הלימודים הבאה (ספטמבר 2023) ייקבע השכר על כ-9,000 שקלים. עוד נקבע כי מורה יקבל מענק התמדה בסך 10,000 שקלים לאחר שלוש שנים במערכת החינוך וכי מנהל מתחיל ישתכר בכ-19,000 שקלים. בין סעיפי ההסכם ניתן למצוא כי נקבע "שקט תעשייתי" עד שנת 2026 לפחות.

בנוסף, יהיה 'סל גמול גמיש' לכל מנהל שיוכל להמליץ על מענקים של 400 עד 1,000 שקל בשל יוזמה ונטילת תפקידים במערכת החינוך. גמול לניהול גן ילדים לא יפחת מ-1,500 שקל - אבל זה לעג לרש, זה לא באמת שינוי משמעותי במערכת החינוך כפי שליברמן ניסה לדרוש.

שינויים בלוח החופשות

במקביל להסכם השכר, וכחלק מהרצון להתאים את לוח החופשות במערכת החינוך לחופשות במשק, הוחלט על שינויים בלוח החופשות של מערכת החינוך בישראל לפיהם תבוטלנה חופשות אסרו חג, ל"ג בעומר ותענית אסתר. כמו כן, יהיה גשר בין יום כיפור לסוכות, ולמורים יינתנו שני ימי חופשה לבחירה במקום. השינויים בלוח החופשות יחלו רק משנת הלימודים הבאה (תשפ"ד).

קיראו עוד ב"בארץ"

מדובר במעין הצרחה של ימי החופשה כאשר חופשות האסרו חג יוחלפו בחופשת הגשר שתהיה בין יום כיפור לסוכות. צעד שכזה סותר למעשה את הרצון להתאים את לוח החופשות של מערכת החינוך ללוח החופשות במשק.

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "אני שמח שהצלחנו בתום משא-ומתן ממושך לחתום על הסכם שכר שיעלה את שכר המורים בעשרות אחוזים, יעניק למנהלים גמישות ניהולית, ייתן אפשרות לתגמל מורים גם על מצוינות, השקעה והישגים ולא רק לפי הוותק ויסנכרן ימי חופשה בין אלו של התלמידים לאלו של ההורים".

שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון: "בהחלט אפשר לומר 'שהחיינו'. פעלנו במטרה לחזק את עובדות ועובדי ההוראה, לייצר יציבות לעוד שנים רבות ולהצעיד את מערכת החינוך קדימה לטובת התלמידים וההורים. ההסכם מחזק את מערך כוח האדם שחווה משבר עמוק בשנים האחרונות. ההסכם משמעותי לטווח הארוך, חיוני למערכת ומחזק את מערך כח האדם שהגיע למשבר עמוק בשנים האחרונות".

מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד: "הסכם השכר שהבאנו הוא הישג ענק לציבור עובדות עובדי ההוראה בישראל, שסופסוף מקבלים מהמדינה את ההכרה ואת ההוקרה על עבודתם החשובה ועל תרומתם לחברה הישראלית. אולם זהו רק צעד ראשון בשיקום מעמד עובדות ועובדי ההוראה: אני מתכוונת לפעול לכינון צעדים נוספים רבים, שיש לעשות בכדי להחזיר עטרה ליושנה ולהצעיד את מערכת החינוך ואת מעמד עובדות ועובדי ההוראה אל ראש סדר העדיפויות בישראל".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יפעת 27/10/2022 20:34
    הגב לתגובה זו
    מה עם מורי האולפנים????? הם משלמים להסתדרות המורים כמו כולם!!! ומשום מה לא נכנסו להסכם?? מישהו מוכן להסביר למה??????
  • 5.
    רק אומר 20/10/2022 10:02
    הגב לתגובה זו
    כל ראשי מערכת הביטחון תומכים בהסכם ( הכניעה למורים)
  • 4.
    אודליה 20/10/2022 09:54
    הגב לתגובה זו
    חבל. היתה הזדמנות אמיתית לסגור את הברז למערכת החינוך הרקובה של ימינו ולהתחיל משהו טוב יותר. נשארנו כמובן, עם אותם מורים, שלא ניתן עדיין לפטר אף פעם, רק עכשיו הם מרוויחים יותר.
  • 3.
    אוחנה 20/10/2022 09:42
    הגב לתגובה זו
    שכחת את המורים הגמלאים גב יפה בן דוד???
  • 2.
    בושה של ממשלה. נכנעים לכל ועדי העובדים. איכס (ל"ת)
    אמנון יחזקאלי 20/10/2022 09:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סימון 20/10/2022 09:14
    הגב לתגובה זו
    בסוף רק המיץ של הזבל ישאר במדינה הזו.. כל הטובים וההגונים יורדים מהארץ
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.