יפעת שאשא ביטון פוגעת במערכת החינוך; אז מה? העיקר לקבל כותרות טובות

שרת החינוך של ישראל התבלבלה: במקום לדאוג לתלמידי ישראל היא נלחמת על הסכמי שכר למורים הוותיקים. היא רוצה כסף מהאוצר, לא לתקן ולשפר את מערכת החינוך. כסף בלי שיפור במערכת הציבורית זה סתם לבזבז את כספי משלם המסים. מעניין אגב, אם היא למדה את הטריק של דאגה למקורבים מהשותף החדש שלה למפלגה, בני גנץ, זה שקידם בלהט רב את השחיתות שנקראת 'הגדלות הרמטכ"ל' - סכום של 1.5 מיליארד שקל שעבר לחברים מהצבא. האם שאשא ביטון למדה משרים קודמים שברגע שהופכים לשר אז המטרה היא פשוט למשוך עוד ועוד תקציבים מהקופה הציבורית למשרד שעליו מופקדים? האם עד כדי כך חשוב לה למצוא חן בעיני הסתדרת המורים והיו"רית יפה בן דויד עד כדי כך שהיא מוכנה להזיק למערכת עצמה. בן דויד מקדמת את האינטרסים של המורים הוותיקים על חשבון המורים הצעירים. שאשא ביטון עוזרת לה, כי הפוליטית היא מבינה שהפתרון כנראה יהיה כולל (עם המורים הוותיקים) והיא מנסה להיות בסדר עם כולם, רק לא עם הציבור. הציבור לא טיפש. היא אולי חושבת על הבחירות הקרבות ורוצה לקושש עוד כמה קולות, אבל כדאי לה ללמוד מעוד שותף לשעבר שלה, משה כחלון, שלזרוק כסף על הציבור רק כדי שיצביעו לך לא בהכרח עובד. שאשא ביטון מתקיפה את אנשי משרד האוצר וטוענת שבכלל לא מעניינים אותם תלמידי ישראל, היא פנתה לראש הממשלה יאיר לפיד כדי לכנס את הממשלה לדיון חירום בממשלה, ובכך למעשה היא מנסה לעקוף דיון ענייני מול שר האוצר אביגדור ליברמן ואנשי משרדו על מהי הדרך לשפר את מערכת החינוך. שרת החינוך של ישראל למעשה משתפת פעולה עם ההתנהלות הביריונית של הסתדרות המורים. מבחינתם, שיישרף העולם, שאזרחי ישראל ילכו לעזאזל, שתלמידי ישראל ילכו לכל הרוחות - העיקר שהם יקבלו את תוספות השכר שהם רוצים. ומדוע הם יכולים לשרוף את המדינה בדרך? כי הם יכולים, כי אף הורה לא רוצה להיתקע ב-1 בספטמבר בלי סידור לילדים. פוטנציאל הנזק שהסתדרות המורים יכולה לגרום הוא גדול ולכן היא יודעת שהיא יכולה להשיג למקורבים תוספות שכר (ממש כמו עובדי הנמלים למשל, ועד הטייסים באל על וכו'). שכר שעולה רק לפי ותק זה שכר גרוע. למה צריך שכר לפי ביצועים ומצוינות? למעשה, במאבק של שאשא ביטון ובן דויד הן פוגעות במורים הצעירים. כי הן מתנגדות לכל צורה אחרת של שכר שתטיב עם הצעירים ותגרום להם להגיע למערכת הם צועקים שחסרים מורים - אבל הם לא מוכנים לתגמל את המורים בצורה שתגרום להם לרצות להגיע. מנגד, זה בדיוק מה שמבקש משרד האוצר - שכר שיתגמל מורים מצליחים, שכר שיאפשר למורים להיות יצירתיים, שכר שיעודד מוטיבציה למצוינות בקרב המורים. אגב, מצוינות יכולה להיות גם אצל מורים ותיקים. הם פשוט יקבלו תוספת שכר לא בגלל הוותק אלא מכיוון שהם טובים יותר, בזכות כך שהם מקדמים ומלמדים את המורים הצעירים, בזכות זה שהם מסייעים למערכת כולה להצליח (מה זה משנה כמה זמן אדם נמצא בתפקיד מסוים? מה שמשנה זה כמה הוא תורם למערכת). באופן מעניין ומוזר, במגזר הפרטי בישראל ובעולם זה נשמע הגיוני לכולם שאנשים שונים יקבלו שכר שונה בהתאם להישגים והביצועים שלהם בעבודה. זה הגיוני שמי שעובד קשה יותר, מי שהוא חדשני יותר, מי שתורם יותר למקום העבודה גם ירוויח שכר גבוה יותר. כל עובד יודע שעלייה בשכר שלו תלויה קודם כל בעבודה שלו, בביצועים, באיכות העבודה וגם בזה שאם הוא לא יעבוד כמו שצריך הוא יפוטר. עובד יודע שהוא צריך להשקיע בעבודה. אבל איכשהו, כשזה מגיע למערכת החינוך - ובכלל במגזר הציבורי - פתאום כולם צריכים לקבל את אותו השכר. משום מה במערכת החינוך אין שום משמעות לעבודה קשה, לחשיבה מחוץ לקופסה ולמצוינות. השכר יעלה רק לפי הוותק בעבודה, כמה זמן אתה מחמם את הכיסא. מערכת שכזו היא מערכת שמעודדת בינוניות, כי ממילא זה לא משנה כמה קשה תעבדו, כמה תהיו מורים טובים - אף אחד לא יתגמל אתכם על כך. אתם תרוויחו ממש כמו המורה הגרוע הזה לידכם שנעדר כל הזמן בגלל 'מחלה', המורה הזה שלא ברור לכם למה לא פיטרו אותו מזמן.  הבעיה היא לא המורים, הבעיה היא מערכת תמריצים גרועה שמעודדת אותם לא להצטיין, הבעיה היא מערכת חינוך שתקועה במאה הקודמת 50, לא רוצה ולא מוכנה להתייעל או אפילו להציב לעצמה מטרות ויעדים, מערכת שמפחדת להסתכל על הבעיות שיש לה ובינתיים פוגעת בדורות של תלמידים בישראל. מערכת שלוקחת אחורה את דור העתיד של מדינת ישראל. ברור שיש המון מורים טובים, מורים רציניים וטובים, שעובדים מאוד קשה. אבל פה בדיוק הבעיה: הם לא מתוגמלים על העבודה הקשה יותר ממורה שלא עושה כלום. ואל תדאגו - יש מספיק מורים משקיענים ומצוינים. הם ישקיעו בתלמידים שלהם. תנו להם להשקיע ולקבל שכר גבוה. למה למנוע את זה מהם?  למה שאשא ביטון והסתדרות המורים חוששים ממדדי הצלחה? צריך גם לשאול - ממה חוששים כל כך שאשא ביטון והסתדרות המורים? שמערכת החינוך, שכל יום ויום עושה מבחנים לתלמידים שלה, תיכשל במבחן של עצמה? איך ייתכן - באופן אירוני - שמערכת החינוך, שעסוקה כל הזמן בלמדוד כל דבר, לא מסוגלת לבחון את עצמה, לא מסוגלת להציע אף מדד לבחינת התוצאות שלה עצמה? יפעת שאשא ביטון ויפה בן דויד שכחו מה המטרה של מערכת החינוך - התלמידים המטרה של מערכת החינוך היא חינוך והשכלתם של התלמידים. לא המורים הם המטרה, לא ההורים, לא 'המערכת'. המטרה היא ממש לא להיות בייביסיטר של הילדים כאשר ההורים בעבודה, והמטרה היא גם לא למצוא דרך לשלם משכורות למורים. זה כמובן דבר חשוב, כי צריך מורים טובים כדי שמישהו ילמד את התלמידים. אבל המורים הם האמצעי להשגת המטרה. המטרה היא התלמידים. המטרה של מערכת החינוך היא ללמד את הילדים ידע כללי, לצד ידע מעשי לחיים, לאפשר להם להתבגר ולרכוש השכלה, ידע על העולם, כישורים לחיים ועוד ועוד. זה משנה מה המטרה: תקציב החינוך יותר מהוכפל והגיע ל-70 מיליארד שקל בשנה - אבל אין שיפור בהישגי התלמידים רגע לפני ששופכים עוד ועוד כספים על מערכת החינוך, הגיע הזמן לשאול כמה שאלות בסיסיות: תקציב החינוך יותר מהוכפל בעשור האחרון, האם מערכת החינוך בישראל השתפרה? האם מערכת החינוך מגדלת דור של צעירים עם פחות פשיעה? האם היא מקנה לתלמידים יותר יכולות, כלים וכישורים לחיים? וגם בנושא הכי בסיסי של מערכת החינוך - האם הציונים של תלמידי ישראל השתפרו ביחס לעולם? כולנו יודעים את התשובה. לא. יש מספיק מבחנים בינלאומיים שבחנו את זה שוב ושוב.  מערכת החינוך קיבלה עשרות מיליארדים אבל לא הצליחה לשפר את התוצאות במילימטר. למעשה, ישראל נסוגה בשנים האחרונות ביחס לעולם בכל הקשור להישגי התלמידים. שאשא ביטון שהיא דר' לחינוך, אולי מבינה בחינוך, אבל כנראה פחות בניהול של המערכת ובוודאי שלא בשיפור שלה. יפעת שאשא ביטון לא מעוניינת ברפורמה שתשפר את מערכת החינוך, אלא רק בכסף שימו לב למאבק של שרת החינוך והסתדרות המורים (הפארודיה כותבת את המציאות) נגד טובתם של אזרחי ישראל. הטיבה לתאר זאת שרת החינוך לשעבר לימור לבנת שאמרה שיפעת שאשא ביטון מתנהלת "כמו יו"ר האיגוד של המורים". המטרה היחידה של יפעת שאשא ביטון ויו"ר הסתדרות המורים יפה בן דויד זה להשיג עוד תקציבים למשכורות לוותיקים. לא לשפר את המערכת. הם יגידו לכם שהמטרה היא להשאיר מורים צעירים במערכת, אבל כבר הסברנו שאם זו המטרה אז הכסף צריך ללכת למורים הצעירים ולא לוותיקים. אם המטרה היא למנוע 'בריחת מוחות' ממערכת החינוך, אז המוחות הצעירים הם אלה שבורחים, לא של אלה שנמצאים בשיא הוותק. אלה ימשיכו לעבוד גם בשכר הנוכחי. אין להם באמת אלטרנטיבה בחוץ.  לא נחזור על כל תחלואי מערכת החינוך או על הפתרונות האפשריים כדי לשפר אותה. כתבנו על זה לא מעט (למשל כאן, כאן וכאן). אבל כן חשוב לומר - מי שרוצה לשפר את מערכת החינוך באמת, לא יכול רק לזרוק עליה עוד ועוד כסף, הוא צריך גם לבקש ולדרוש ממערכת החינוך לעמוד ביעדים. ממש כמו כל מקום עבודה במשק שמכבד את עצמו. להגיד 'תביאו עוד כסף זה קל' אבל לאזרחי ישראל, שמשלמים בכל שנה 70 מיליארד שקל על מערכת החינוך - מגיע גם לדרוש ולקבל קבלות מאותה מערכת חינוך, שהם כידוע "העתיד שלנו", אלה שהם "הכי יקרים לנו ונעשה בשבילם הכל". ומה לגבי העלות התקציבית? לא מדובר רק על 4 מיליארד שקל, כל המגזר הציבורי ממתין לתוספות שכר - וזה כבר 40 מיליארד שקלים. ומי ישלם? אתם. האם אתם מסכימים שיעלו לכם מסים בשביל לממן את תוספות השכר האלה? שר האוצר אביגדור ליברמן רוצה בהצלחתה של מערכת החינוך, יותר מאשר שרת החינוך של ישראל והסתדרות המורים. כן, זו האמת. התוכנית שלו מציעה דרכים למדוד את הישגי מערכת החינוך, היא נותנת כלים למנהלים לשפר את בתי הספר שלהם, לקדם אותם. הוא מציב מדדים ונותן כלים למערכת החינוך כדי להצליח. אפשר להתווכח עליהם, אפשר להציע מדדים אחרים, אבל יש כאן מדדים. יש כאן ויכוח ענייני. אבל מי שטורק כל הזמן את הדלת, מדבר על 'הצעות לא רציניות', מלעיט את הציבור הישראלי בסיסמאות, ובעיקר - מסרב לשפר את מערכת החינוך הם שרת החינוך והסתדרות המורים. ליברמן גם אומר עוד משהו חשוב, שהוא כבר לא קשור לחינוך אלא נטו לכלכלה. ליברמן מזכיר שיש לכל דבר גם עלות תקציבית. ההצעה האחרונה של משרד האוצר היא בעלות תקציבית של 4 מיליארד שקל נוספים. ליברמן מוכן לתת למורים תוספות שכר משמעותית (אגב, כדאי להזכיר - הוא נותן את זה מהקופה הציבורית. זה לא כסף שלו מהבית. כלומר, כל משלמי המסים, כל אזרחי ישראל, ישלמו את החשבון. אתם מסכימים שיעלו לכם את המסים? כי הרי צריך יהיה לממן את זה מאיפשהו. ולא עודפי גבייה זה לא מקור אינסופי של כסף שאפשר לפזר לכל העולם).  אבל יותר מכך - ליברמן מזכיר שבנוסף למורים, "המדינה חשופה לתביעות שכר בהיקף של 40 מיליארד שקל. זה לא ייגמר רק אצל המורים. זה גם שוטרים ורופאים וסייעות ועסקת חבילה, יש פה אינספור תביעות שכר. כל מה שנחתום עם המורים, בפירוש ישליך גם על האחרים". אז כל אחד מכם צריך לשאול את עצמו - אני מוכן שיעלו לי את המסים כדי לממן את כל תוספות השכר של המגזר הציבורי השמן והמנופח שיש בישראל? (כפי שאמר בצדק לפני 20 שנה בנימין נתניהו). אם אתם לא מוכנים לכך - אז אתם צריכים להתנגד לבריונות של הסתדרות המורים, ושרת החינוך יפעת שאשא ביטון.