הליש"ט ממשיכה לצנוח לשפל כל הזמנים אל מול הדולר; "לא נהסס להעלות את הריבית"
לנוכח העלאות הריבית החדות של הבנק המרכזי בארה"ב אינדקס הדולר הגיעה בסוף השבוע האחרון לשיא של 20 שנה, הנפגעות הן כמובן כל המדינות שהמטבע שלהן הוא לא הדולר. לפני יומיים חוותה הלירה שטרלינג את הירידה החדה ביותר שלה אל מול הדולר מאז שנת 1985. היום המטבע חצה את השיא המדובר, כאשר הוא ירד ב-5% לרמה של 1.035 דולר לליש"ט, מאז חזר לרמה של כ-1.07 דולר ללירה. הירידה מגיעה לאחר שהכריזה הממשלה על תוכנית מקיפה לקיצוץ המיסים במדינה בכדי להגביר את הצמיחה ולהקל על האזרחים, לנוכח העלייה ביוקר המחייה בשנה האחרונה.
הבעיה בקיצוץ מיסים
אמנם הפחתת במיסים נשמעת כמו רעיון מאוד נחמד ומושך, הבעיה שהוא בדיוק ההפך ממה שהכלכלה האנגלית צריכה, ובדיוק בגלל זה הלירה יורדת בצורה כזו אל מול הדולר. האינפלציה בבריטניה עמדה בחודש אוגוסט על 9.9%, אמנם מתחת לצפי, אך זהו הוא נתון שאי אפשר להתייחס אליו בקלות ראש. המחירים ממשיכים לעלות בקצב גבוה מאוד והבעיה היא שכעת, כאשר אזרחי המדינה ישלמו פחות מיסים, יישאר להם יותר כסף פנוי לקניה של מוצרים, ההגיון פשוט מאוד - יש לי יותר כסף, אז אני אקנה יותר מוצרים לפני שהמחיר שלהם עולה עוד יותר.
מה אם כן הבעיה? שכאשר אותם מרבית אזרחי המדינה יבזבזו עוד כסף, המחירים בצורה מאוד ברורה יעלו, ככל הנראה בקצב יותר גבוה ממה שהם עלו בו עד עכשיו. עם החורף הקרב ובא והעלייה החדה במחירי האנרגיה, עלייה נוספת באינפלציה יכולה לפגוע קשות באזרחי הממלכה ובכלכלה שלה. לפני כחודש העריכו בסיטי בנק כי האינפלציה בבריטניה עלולה להגיע עד ל-18% בינואר הקרוב לנוכח מחירי האנרגיה שלא צפויים לרדת והערכה זו נראית אפילו יותר סבירה כיום מאשר שנראתה לפני חודש.
מה יעשה הבנק המרכזי
נגיד הבנק המרכזי של אנגליה אמר היום כי "הבנק מנטר את ההתפתחויות של השווקים בצורה קרובה לאור התמחור החדש והמשמעותי של מכשירים פיננסים (אג"ח של הממשלה). תפקיד המדיניות המוניטרית הוא להבטיח שהביקוש לא עולה על ההיצע בצורה שתעלה את האינפלציה עוד יותר". הנגיד הוסיף כי הבנק יבצע הערכה מלאה בפגישתו הבאה בנובמבר, אז ייפעל בהתאם לנדרש, וכי הבנק "לא יהסס להעלות את הריבית".
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבנק המרכזי כבר העלה את הריבית עד לרמה של 2.25%, אשר תצטרך להגיע לרמה הרבה יותר גבוהה בכדי לעמוד במחירי האנרגיה בחורף הקרוב בשילוב עם עלייה בביקוש הודות לתכנית של הממשלה. התשואות על אגרות החוב בינתיים ממשיכות לעלות ומציגות את החששות הכבדים ממיתון. התשואה על האג"ח לשנתיים כבר נושקת ל-4.5% בזמן שהתשואה על האג"ח ל-10 שנים עומדת על 4.2%, לאחר שעמדה על 3.84% רק לפני יומיים. לשם השוואה - התשואה על אג"ח ארה"ב לשנתיים עומדת על כ-4.3% וזו ל-10 שנים עומדת על כ-3.8%, זאת בזמן שהריבית בארה"ב גבוהה באחוז שלם מזו שבבריטניה.
האם יש לבנק פריבילגיה להתמהמה?
לנוכח האינפלציה הגבוהה, נראה מאוד שלא וכי ללא טיפול מהיר והולם האינפלציה תחמוק לבנק המרכזי מבין האצבעות. בשבוע שעבר העלה הבנק המרכזי את הריבית לרמתו הנוכחית לאחר העלאה של 0.5% והחלשותו של המטבע של הממלכה הגיע בזמן נוראי, כאשר כמו שנאמר לעיל, הפגישה הבאה של הבנק המרכזי תהיה רק בחודש נובמבר. אם הממשלה האנגלית לא תחזור בה בקרוב מהצעדים בהם בחרה בנוסף לכך שהבנק המרכזי לא יעלה את הריבית מספיק גבוה ומספיק מהר, כלכלת אנגליה צפויה לחזות באינפלציה קשה מאוד ולהכנס למיתון קשה בחורף הקרוב.
- 7.קנייה זה דאקס ונסדק .שורט זה צים ל 10 ד (ל"ת)יעקב 27/09/2022 10:00הגב לתגובה זו
- ישראל 27/09/2022 14:23הגב לתגובה זולמה שורט על צים.?
- 6.המטבעות ישחקו הבורסה תעלה היום חזק (ל"ת)אביהו 27/09/2022 10:00הגב לתגובה זו
- 5.אם היו מעלים הריבית לאט לאט בה2021 היה שונה היום (ל"ת)פרלי 27/09/2022 09:59הגב לתגובה זו
- 4.הבנקים והפד גרמו למשבר הזה.הריבית תעלה (ל"ת)שחר 27/09/2022 09:59הגב לתגובה זו
- 3.לרון 27/09/2022 08:51הגב לתגובה זויפה,אך כל שנה נהיית יותר גרועה על הכוכב הזה שמסחרר עצמו לדעת
- 2.קנו מניות ולא מטבעות אפל לא תרד ל130 (ל"ת)איתמר הץבן כפיר 27/09/2022 06:52הגב לתגובה זו
- 1.מיקליס 27/09/2022 00:44הגב לתגובה זוליז טראס עם הרפורמות המטורפות שלה מחריבה את המדינה, צ'ארלס יהיה האחרון בשושלת המלוכה ונגמר הסיפור של המונרכיה הזו, כל המדינות כמו אירלנד, סקוטלנד ווילס בדרך להתנתק מהם וה I.R.A עומד לחזור לעשות פיגועים כל שני וחמישי במרכז לונדון וכאפרטיף רוסיה בקרוב תשמיד להם את כל חים הים שלה ותשאיר לבריטים רק את הנושאת מטוסים הכושלת שלהם שלא מצליחה לצאת מהנמל ומתקלקלת פעם אחרי פעם, שתישאר לבריטים כמזכרת וזה כי בריטניה מזמן לא אימפריה כשכל הצבא שלהם זה 70 אלף איש שמאבטחים אתמארמון המלוכה ומאבדים הכרה פעם אחרי פעם, יש להם מודיעין שמורכב מקומיקאים וראשת ממשלה שלא נבחרה בהליך דמוקרטי ומאיימת בלחיצה על לחצן הגרעין ודואגת לשטויות של אוקראינה במקום לבריטים
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
