דר אורי רונן
צילום: משה בנימין
גילוי נאות

נתונים ש-Affirm החוץ בנקאית מגלה אודות מחיקות היום, בנקים יתחילו לגלות רק בשנה הבאה

גידול משמעותי בשיעור המחיקות בבציר 2022 בהשוואה לזה שבבציר 2021 מרמז כי השגשוג שחוותה חברת ה-BNPL אפירם בימי הקורונה היה חריג: האינפלציה פוגעת בעסקים
אורי רונן | (4)

בפברואר אשתקד, כשמחירה עמד על כ-100$, העניק האנליסט James Faucette ממורגן סטנלי המלצת קנייה, עם מחיר יעד של 142$, למנייתה של אפירם  AFFIRM HOLDINGS INC , חברה "קנה עכשיו, שלם אחר כך" (בקיצור, BNPL), המעניקה אשראי צרכני במעמד הקנייה.

 

פוסט תימחר את המניה לפי מכפיל מכירות, דבר שהרתיח את האנליסט Vincent Caintic מבית ההשקעות Stephens. בדוח תחילת סיקור שהוציא, עם המלצת מכירה, הוא כתב כי מרבית האנליסטים המסקרים את אפירם כלל אינם מסקרים חברות למתן אשראי, שמחזיקות את האשראי המוענק על גבי המאזן. בצעד יוצא דופן, קיינטיק נקב בשמות של האנליסטים האלה. פוסט ממורגן סטנלי היה ביניהם.

 

קיינטיק הסביר כי זו טעות  לתמחר את Affirm לפי מכפיל מכירות, משום שהיא שומרת על גבי מאזנה כמחצית מההלוואות שצרכנים נוטלים בפלטפורמה שהיא מפעילה. אצל אפירם, עלויות למימון תיק האשראי שהיא מחזיקה עד לפדיון (או עד למחיקה) בצד הנכסים, כמו גם הפסדי אשראי בתיק זה, הם חלק בלתי נפרד מהמודל העסקי. לכן, התמחור הנכון תאורטית הוא על בסיס חיזוי רווח לאחר הוצאות מימון והפסדי אשראי. 

 

בשורה התחתונה, על בסיס GAAP, אפירם עדיין מדווחת על הפסדים. כדי לעבור לרווח היא תצטרך, דבר ראשון, להגדיל את ההיקף הכספי של העסקאות שעוברות בפלטפורמה – מטריקה המכונה GMV, קיצור של Gross Merchandise Volume.

 

ודבר שני, היא תצטרך להגדיל את הרווח שהיא מפיקה מה-GMV. רווח זה מכונה "הכנסות בניכוי עלות העסקאות (שעוברות בפלטפורמה)". עלות העסקאות כוללת הוצאות מימון והפסדי אשראי.

 

ביום חמישי לאחר המסחר פרסמה אפירם את תוצאות הרבעון שהסתיים ב-30 ביוני, שהוא הרבעון הפיסקלי הרביעי שלה. בתמצית, אלה הם המספרים לשנה הפיסקלית:

 

 

בתגובה לתוצאות הרבעון הרביעי ולתחזיות שנתנה החברה, צנח מחיר המניה בכ-13% עוד לפני פתיחת המסחר ביום שישי. הוא הוא השיל עוד כ-10% במהלך המסחר ביום שישי, על רקע הצהרת נגיד הבנק המרכזי על כוונתו להמשיך בהעלאות הריבית,

קיראו עוד ב"גלובל"

 

מניית אפירם, שמחירה העפיל בנובמבר עד לכ-170$, מעבר למחיר היעד שבו נקב פוסט, סגרה את המסחר ביום שישי במחיר של כ-25$.

 

אינפלציה ומגמה של עלייה בשיעור הריבית משפיעים לרעה על שורת הרווח המכונה "הכנסות בניכוי עלות עסקאות" (מיד נסביר). הם כן עושים טוב למיקוד של אנליסטים: חלק משמעותי מאד משאלותיהם בשיחת הועידה ביום חמישי עסק בהפסדי אשראי, במחיקות ובחובות בפיגור.

 

ידידנו ג'ייימס פוסט ממורגן סטנלי, למשל, התעניין גידול בחובת בפיגור ובהסכמים שסגרה אפירם עם בנקים למימון חובות צרכנים המאכלסים את צד הנכסים במאזנה.

 

שני עניינים אלה לא זכו להתייחסות של ממש בדוח תחילת סיקור של פוסט מפברואר אשתקד. וזאת על אף שתשקיף ה-IPO של אפירם מינואר 2021, כלל את הגרף היפהפה  הבא (שמאילוצי מקום, אני מראה כאן רק את חלקו השמאלי):

 

 

הגרף הזה הופק במסגרת מה שמכונה vintage analysis (ניתוח בציר), שהיא מתודולוגיה אינטואיטיבית להערכת ביצועים לאורך זמן של תיק אשראי הומוגני שהועמד בתקופה נתונה.

 

בגרף לעיל, תקופת הבציר היא חודש, ומדד ביצוע הבציר הוא השיעור המצטבר של מחיקות נטו. אפירם מוחקת חוב כאשר הוא מגיע ל-120 ימי פיגור, או קודם לכן מסיבות אחרות, למשל כאשר מתברר שהעסקה שיצרה אותו הייתה תרמיתית.

 

הגרף מראה, בין השאר (הרימו קו אנכי מהספרה 9 על ציר ה-x), כי שיעור המחיקות המצטבר של בציר ינואר 2020 בתשעת החודשים הראשונים לחייו (ינואר - ספטמבר 2020) היה נמוך משמעותית משיעור המחיקות המצטבר של בציר ינואר 2019 בתשעת החודשים הראשונים לחייו (ינואר - ספטמבר 2019), שבתורו היה נמוך משמעותית משיעור המחיקות המצטבר של בציר ינואר 2018 בתשעת החודשים הראשונים לחייו (ינואר - ספטמבר 2018).

 

השיפור בגבייה מבציר ינואר 2020 בהשוואה לגבייה מבציר 2019 אינו משקף בהכרח שיפור ביכולת החברה לדייק בדירוג סיכון אשראי של לווים פוטנציאלים. קרוב לוודאי שעיקר השיפור נובע מכך שבחודשים מרץ-ספטמבר 2020, הגבייה הייתה חזקה באופן חריג, משום שצרכנים נהנו בתקופה זו גם ממענקי קורנה נדיבים וגם מהאפשרות לדחות תשלומי משכנתא ותשלומים לפירעון הלוואות אחרות שניטלו ממוסדות בנקאיים או מהממשלה, במקרה של הלוואות סטודנטים.

 

ניתוחי בציר, כמו למשל זה שבגרף לעיל, כמו גם בקשות מפורשות של אנליסטים, הביאו את מועצת התקינה החשבונאית להחלטה לשלב בתקן החשבונאות החדש – זה שהבנקים בישראל החלו ליישם השנה  – דרישה למתן גילוי אודות תיק האשראי בחתך שנות בציר.

 

הטור בשבוע שעבר עסק באופן שבו מיישמים בנקים בישראל ובארה"ב  את דרישת התקן החדש למתן גילוי בציר אודות "אינידקטורים לאיכות אשראי". אבל, כפי שמראה דוגמת היישום הבאה  בתקן, מועצת התקינה האמריקאית גם כיוונה למתן גילוי למחיקות בחתך שנות בציר:  

 

 

אפירם, ילדה טובה ירושלים, נותנת גילוי בציר אודות מחיקות בדיוק, אבל בדיוק, לפי הפורמט בדוגמה שרקחה מועצת התקינה. הנה המידע הזה בדוח השנתי שפורסם בתחילת השבוע:

 

הסכום בשורה התחתונה משמאל, כ-128 מיליון דולר, הוא סך המחיקות נטו בשנה הפיסקלית 2022 בגין הלוואות מבציר 2022, שנותבו לתיק האשראי המוחזק לפדיון (שאר ההלוואות מבציר זה נמכרו והוסרו מהמאזן).  כשיעור מהלוואות אלה, המחיקות נטו היו כ-1.51%.

 

שיעור המחיקות נטו הנ"ל בבציר 2021 (שיעור המחיקות נטו בשנת 2021 בגין החלק מבציר 2021 שלא נמכר) היה 0.62% בלבד.

 

הגידול המשמעותי בשיעור המחיקות הנ"ל בבציר 2022 (פוסט קורונה) בהשוואה לבציר 2021 (שהחל ביולי 2020 בעיצומה של הקורונה) עשוי לשקף עד כמה הצלחת אפירם בימי קורונה לא הייתה אינדיקטיבית לגבי העתיד, ועד כמה רגיש העסק של אפירם לאינפלציה.  

 

אבל, לפני שנמשיך עם ענייני אינפלציה, קורונה ועליה בשיעור הריבית, שתי מילים על הדרישה לגילוי בציר בתקן החשבונאות החדש. אם תפתחו את דוחות הבנקים בארה"ב, תגלו שהם כלל אינם נותנים גילוי לסכומי המחיקות בחתך שנות בציר,  וזאת בניגוד גמור לכוונת המועצה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בדוגמת היישום שבתקן.

 

מתברר, כי בתקן יש לאקונה. גילוי כנ"ל אמנם מוצג בדוגמה שבתקן, אבל בטקסט שבתקן אין דרישה מפורשת למתן גילוי כזה – שכפי שזה עתה ראינו עשוי לספק מידע מועיל לציבור המשקיעים.

 

כשהבנקים האמריקאיים שאלו לדעת המשרדים הגדולים לראיית חשבון, האחרונים השיבו – ראו למשל עמוד 438 במדריך של KPMG ארה"ב ליישום התקן –  כי אין חובה לתת גילוי בציר אודות מחיקות.

 

המועצה מצידה הגיבה בפרסום עדכון לתקן, אלא שהוא ייכנס לתוקף רק ברבעון הראשון של 2023 – גם בארה"ב וגם בישראל (בהתאם להוראות בנק ישראל). רק אז יתחילו הבנקים לגלות את מה ש-affirm מגלה מדי רבעון בשנה האחרונה.

 

ובחזרה לפגעי האינפלציה. כפי שחזר והסביר המנכ"ל בשיחת הועידה, קהל היעד של אפירם הוא GEN Z (סביב גיל 25) והשכבה הצעירה של המילניאלס. אלא, שעל פי סוכנויות דירוג אשראי צרכני, כמדווח ברויטרס, צרכני דור Z מתקשים כיום בהחזר חובות. בימי קורונה הם טבעו בכסף, לא רק בגלל מענקים ואפשרות לדחיית תשלומים לפרעון הלוואות שכר לימוד וכד', אלא גם בגלל שהוצאות המחיה היו נמוכות באותה עת, עקב סגרים והגבלות על התקהלויות.

 

ביציאה מהקורונה, במקביל להתפוגגות המענקים, הם חזרו לבלות, לטוס, ולשלם שכר דירה באזורים מבוקשים. מפלוס גדול בחשבון הבנק בימי קורונה, רבים עברו למיצוי מלא של  מסגרות אשראי בכרטיסי אשראי ולנטילת הלוואות לרכישת רכב. וכעת, כשההוצאה על מזון ומוצרים הכרחיים אחרים עולה עקב האינפלציה, הם מתקשים לגרד כמה דולרים להחזר חובות. אם האינפלציה תתמיד, שיעור החובות בפיגור יאמיר, ובסופו של יום גם שיעור המחיקות.

 

על כן, השקף במצגת של אפירם ביום חמישי שהצביע על גידול בשיעור החובות בפיגור מעל 30 יום בחודשים יולי-אוגוסט (שלאחר תום הרבעון)  עורר עניין בקרב האנליסטים. בתשובה לשאלות בעניין זה, אמר המנכ"ל, בין השאר, כי בניגוד למתחרים, יש לו מספר מנופים לניהול איכות האשראי (למשל, לדרוש מצרכן תשלום מקדמה גבוהה או לקצר את תקופת פריסת התשלומים לצרכנים עם דירוג אשראי לא גבוה), וזאת מבלי לפגוע בצמיחת ה-GMV. אשרי המאמין.

 

ויש אתגרים נוספים, שאפירם צריכה להתמודד עימם בימים אלה. חלק ניכר מהכנסותיה מגיע מעמלות שמשלמים "סוחרים", כלומר בעלי האתרים שבהם שבהם אפירם מציעה לצרכן פריסת תשלום ללא ריבית. כאשר הפריסה היא ליותר מ-12 חודשים, העמלה עשויה להגיע לכ-12% ממחיר העסקה, וכאשר הפריסה היא לתקופה קצרה מ-12 חודשים, העמלה היא בסביבות 5%. הסוחר משלם את העמלה כדי למכור לצרכן שלא היה קונה אצלו אלמלא הפריסה. אבל, מנקודת מבט חברת BNPL, העמלות האלה מפצות על עלויות מימון וסיכוני אשראי.

 

לכן, עכשיו כשהריבית שאפירם משלמת לבנקים עולה היא תצטרך להעלות את שיעורי עמלות הסוחרים כדי לשמור על שולי הרווח מעסקאות. אבל, נוכח התחרות הגוברת מחברות BNPL אחרות – ואפילו מאפל, שהשיקה לאחרונה שירות Apple Pay Later (שמן הסתם ימשוך אליו צרכנים עם דירוג אשראי גבוה) – היא תתקשה ככל הנראה לעשות זאת.

 

נוכח כל האתגרים האלה, גם לאחר קריסת מחיר המניה ל-25$, וינסנט קיינטיק, האנליסט מ-Stephens, ממשיך להחזיק בהמלצת מכירה, והפעם עם מחיר יעד של 18$. עמיתו-יריבו ג'יימס פוסט ממורגן סטנלי נוקב במחיר יעד של 50$ וממליץ על קנייה. נמשיך לעקוב.

 

 

הכותב, רו"ח דר' אורי רונן, הוא מייסד משותף של עמותת גילוי נאות - התנועה להגנה על ציבור המשקיעים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    לא להקשיב 04/09/2022 12:42
    הגב לתגובה זו
    הם אינטרסנטים שמקבלים תשלום עבור תחזיות כאלו ואחרות...
  • 3.
    טור מצויין, תודה (ל"ת)
    בני 02/09/2022 22:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבנר 01/09/2022 10:09
    הגב לתגובה זו
    טקסט ברמה מקצועית גבוהה
  • 1.
    עמית 31/08/2022 13:24
    הגב לתגובה זו
    אין לך מושג כמה אנחנו מעריכים את ההשקעה שלךבכתיבת שורות אלו זוכרים אותך לטובה עוד מימי ה buyside metrics המשך כך וישר כוח
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיות

ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו

הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית

רן קידר |
נושאים בכתבה נפט גז טראמפ

ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.

הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.

ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".

המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.

אלפי מקומות עבודה חדשים 

האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.