חודש יולי בתעשיית קרנות הנאמנות – גיוס כולל של כ-3 מיליארד שקל
בית ההשקעות מיטב מיטב דש מפרסם את נתוני תעשיית קרנות הנאמנות לחודש יולי בהמשך לפרסום של ביזפורטל מאתמול, מהם עולה כי נרשם גיוס כולל של כ-3 מיליארד שקל. בתעשייה הפסיבית, נרשם גיוס כולל של כ-2.15 מיליארד שקל. קרנות הסל ממשיכות לגייס גם החודש ומובילות את התעשייה הפסיבית עם גיוס של כ-1.48 מיליארד שקל. הקרנות המחקות סיימו את החודש עם גיוס של כ-0.67 מיליארד שקל, זאת לאחר חודשיים של פדיונות.
הגיוסים המשמעותיים ביותר נרשמו גם החודש בקטגוריית הקרנות הכספיות עם גיוס גדול מאוד של כ-2.2 מיליארד שקל. סך נכסי התעשייה כולה עלה בחודש יולי בכ-13 מיליארד שקל, שמהווים עלייה של כ-3.6% מכ-359.2 מיליארד שקל לכ-372 מיליארד שקל. עלייה שנובעת מתשואה חיובית של כ-2.7% וגיוס של כ-3 מיליארד שקל.
לאחר ששוקי המניות בארה"ב סגרו את החצי הראשון של השנה עם התואר המפוקפק של חצי השנה הגרועה מאז 1970, חודש יולי מייצג מהפך לא רק בכל הקשור לשוק המניות אלא גם בשוקי איגרות החוב. המשך המלחמה בין רוסיה לבין אוקראינה, מתיחות סביב סין-טאיוואן, אינפלציה שהגיעה לשיא, העלאות ריבית בארה"ב, אירופה וישראל, דוחות כספיים מעורבים בארה"ב, כל אלה לא היה בכוחם למנוע את המהפך.
תעשיית הקרנות
הקטגוריות המגייסות היחידות בתעשייה האקטיבית המסורתית, קטגוריות מניות בארץ ואגד קרנות, גייסו סכום זעיר של כ-20 מיליון שקל וכ-30 מיליון שקל בהתאמה. לעומת זאת, קטגוריית אג"ח כללי, הקטגוריה הגדולה ביותר בנכסיה, בהפרש ניכר משאר קטגוריות ההשקעה, רשמה גם החודש את הפדיון החודשי הגדול ביותר, אך מתון באופן ניכר מחודשים קודמים, פדיון של כ-720 מיליון שקל. קטגוריית אג"ח מדינה רשמה את הפדיון השני בגובהו, כשפדתה סכום של כ-360 מיליון שקל. קטגוריית מניות בחו"ל המשיכה במגמת הפדיונות עם פדיון דומה לחודשים קודמים, של כ-130 מיליון שקל. קטגוריית חברות והמרה סיימה את חודש יולי עם פדיון זעיר של כ-40 מיליון שקל. בקטגוריית אג"ח בחו"ל מגמת הפדיונות החזקה התמתנה, כשבחודש יולי נרשם פדיון של כ-70 מיליון שקל.
- הישראלים נהרו ב-2024 לקרנות המחקות והכספיות; האם זה ישתנה בקרוב?
- הודות לזינוק בשווקים: תעשיית הקרנות חצתה רף של 600 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקרנות הכספיות גייסו החודש סכום גבוה במיוחד של כ-2.2 מיליארד שקל, כאשר הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-2.1 מיליארד שקל והקרנות הכספיות הדולריות גייסו סכום קטן של כ-40 מיליון שקל. הגיוס לכספיות השקליות נובע מהעלאת הריבית, גם ממציאת חנייה לכספים שברחו מהקרנות המסורתיות וגם ממעבר כספים מפיקדונות שקליים בבנקים. יצוין גם, כי לקרנות הכספיות יש יתרון מיסויי ניכר מול השקעה בפיקדונות שקליים בפרק זמן זה של אינפלציה.
קרנות הסל והקרנות המחקות
חודש יולי בתעשייה הפסיבית התאפיין במגמה חיובית עם גיוס כולל של כ-2.15 מיליארד שקל, כשקרנות הסל מובילות את הגיוס עם כ-1.48 מיליארד שקל, והקרנות המחקות תרמו לגיוס כ-670 מיליון שקל. גם החודש, קטגוריית מניות בארץ היוותה את רוב הגיוס בתעשייה הפסיבית, גיוס של כ-1.3 מיליארד שקל. קרנות הסל תרמו את רוב הגיוס כשגייסו כ-1.1 מיליארד שקל, בעוד שהקרנות המחקות סיימו את החודש עם תרומה קטנה לקטגוריה, תרומה של כ-200 מיליון שקל.
בקטגוריית מניות בחו"ל התמונה הייתה הפוכה: התעשייה הפסיבית רשמה גיוס של כ-700 מיליון שקל, כשסכום של כ-360 מיליון שקל הגיע מקרנות הסל וגיוס של כ-340 מיליון שקל נרשם בצד של הקרנות המחקות. קטגוריית חברות והמרה סיימה את החודש במגמה חיובית, כשתעשיית קרנות הסל אמנם לא גייסה כלל, אך מנגד הקרנות המחקות סיימו את החודש עם גיוס של כ-220 מיליון שקל. קטגוריית אג"ח בחו"ל סיימה את החודש עם גיוס של כ-70 מיליון שקל. קרנות הסל תרמו את רוב הגיוס עם סכום של כ-50 מיליון שקל, בעוד שמהקרנות המחקות הגיעה תרומה קטנה משמעותית של כ-20 מיליון שקל. קטגוריית אג"ח מדינה רשמה החודש פדיון של כ-70 מיליון שקל, כשנרשמה חלוקה שווה בפדיון בין קרנות הסל והקרנות המחקות.
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")