לחם סופר מרקט
צילום: נתנאל אריאל
פרשנות

מה הקשר בין אינפלציה לחוב ממשלתי והאם הממשלה הצליחה לכופף את המאפיות?

אם אין לחם אחיד תאכלו לחמים אחרים (אז מה אם הם יקרים יותר) והאם פיקוח על מחירים ומתן סובסידיות טובים למשק?
ד"ר אביחי שניר | (1)
נושאים בכתבה אינפלציה לחם

בשבועות האחרונים, הממשלה גילתה מרץ רב במלחמתה בעליות המחירים. בין היתר, השרים הרלוונטיים, ביחד עם ראש הממשלה, ניהלו קרב בלימה עקוב מדם כנגד עליית מחירי הלחם בפיקוח. לפי הדיווחים בתקשורת, השרים האמיצים שלנו הגנו על הצרכנים קשי היום בגופם, והכל כדי למנוע ממחירי הלחם האחיד לעלות בכ-30%.

קרבות הבלימה של השרים הוכתרו בהצלחה: בסופו של דבר, הוחלט שמחירי הלחם האחיד יעלו בינתיים רק ב- 5% עד 8%. באופן מדהים, המאפיות הגדולות אפילו לא ניסו לצאת נגד ההחלטה של הממשלה. במקום להתלונן על ההפסדים שיגרמו להם, המאפיות הכריזו על נכונותן להיכנס מתחת לאלונקה ולסייע במיתון עליות המחירים במשק.

לדעתי, השרים שלנו היו צריכים לשאול את עצמם מדוע המאפיות מקבלות את הדין בכזאת הכנעה. אבל, כנראה שהם מעדיפים לא לדעת את האמת: למאפיות לא אכפת במיוחד ממחירי הלחם בפיקוח, מכיוון שהן ממילא מייצרות כמויות קטנות ממנו. מי שמגיע למכולות או לסופרים, יודע שאפשר למצוא לחם אחיד פרוס רק בשעות הבוקר המוקדמות. אחר-כך, ברוב המקומות, הלחם האחיד פשוט אוזל. התוצאה היא שבשנת 2018, למשל, ההכנסות ממכירת לחמים בפיקוח היו רק כ- 8% מכלל שוק הלחם – זה לא רק בגלל שהלקוחות לא מעוניינים בלחם בפיקוח, אלא גם בגלל שזאת כל כמות הלחם האחיד שיוצרה.

זה מסביר למה הממשלה גילתה שכל-כך קל לשכנע את המאפיות שלא להעלות את מחיר הלחם האחיד. חוץ מזה המאפיות קיבלו מתנה, אחרי הבחירות (בסוף השנה) מחירי הלחם יזנקו. אז הן מקבלות דחייה של כמה חודשים, הפוליטיקאים מנפנפים בשקר הניצחון, והחיים נמשכים.

ויש למאפיות רווח נוסף - המאפיות הסכימו במהירות, מכיוון שהן יודעות שזה ויתור שיגרום  להן להיראות טוב. המאפיות גם יודעות שמכיוון שהן מייצרות רק מעט לחם בפיקוח, ההפסד  המוגבל והזמני שיגרם להן מלמכור אותו במחירים שדורשת הממשלה יהיה לא גבוה. אז הממשלה אולי התכוונה לעזור לצרכנים קשי היום. אבל התוצאה העיקרית מההתעקשות של הממשלה על כך שמחיר הלחם המפוקח עד סוף השנה יישאר נמוך, תהיה שכמות הלחם האחיד במרכולים תקטן אפילו יותר. במקום לעזור לצרכנים, ייתכן מאוד שיתברר שההחלטה של הממשלה גרמה להם נזק.

זאת כמובן לא הפעם הראשונה שהממשלה עושה את הטעות הזאת: ב-2019 היה מחסור בחמאה. גם אז הסיבה הייתה התערבות ממשלתית: שר האוצר דאז, משה כחלון, סירב לחתום על צו להעלאת מחיר המטרה של החלב. בתגובה, היה פחות חלב במשק, וכתוצאה מכך, היה מחסור בחמאה בפיקוח.

אבל האמת היא שמחסור במוצר בפיקוח זה עוד יחסית נזק קטן לנזקים שממשלה מסוגלת לגרום כשהיא מנסה לסייע לצרכנים לגמור את החודש. כי כשהממשלה מתערבת בשוק בעזרת קביעה שרירותית של מחירי המוצרים בפיקוח, היא מביאה לקיטון בכמות המוצרים בפיקוח, והצרכנים נאלצים לרכוש מוצרים שאינם בפיקוח. נוצר יותר ביקוש למוצרים שאינם בפיקוח, ואז גם נוצרים תנאים לתחרות בשוק. בתהליך כזה, גם אם  המחיר הממוצע שהצרכנים משלמים עולה, העלייה ברמת המחירים תהיה בדרך כלל די מתונה, אם בכלל.

קיראו עוד ב"בארץ"

הדבר הבאמת מסוכן שהממשלה יכולה לעשות, זה לנסות להתערב במחירים באמצעות סובסידיה. היו דיבורים שהממשלה תעשה את זה עם מחירי הלחם. ככל שהלחצים האינפלציוניים במשק ימשכו, אני מניח שהממשלה תשקול סובסידיות גם למוצרים נוספים: חשמל, מים, חלב, גבינה, ביצים, ואולי גם מוצרים נוספים. הממשלה עשויה גם, אולי, לשקול פתרונות מהסוג שהציעה הממשלה הבריטית: מתן מענק אינפלציה לכל משק בית, כדי לצמצם את הפגיעה בכוח הקנייה של העובדים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שי 03/08/2022 09:01
    הגב לתגובה זו
    ברשת שאני קונה ממנה - רק תוצרת של מאפיה אחת. אם המאפיות לא מרוויחות צריך לבדוק את הרווח של הרשת, כולל בונוסים והסכמים. גם בבוקר מוקדם, בפתיחה, אין שם לחם אחיד כלל.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.