לראשונה מ-1917 - רוסיה נכנסה לחדלות פרעון, למרות שיש לה כסף לשלם
לראשונה מאז המהפכה הבולשביקית (1917) רוסיה לא הצליחה לשלם את הריבית על חובה ונכנסה באופן רשמי לחדלות פרעון. רוסיה הייתה אמורה לשלם 100 מיליון דולר כריבית על שתי אגרות חוב, אחת נקובה בדולרים והשניה באירו, ב27 במאי, ולאחר חודש של "גרייס" (ימי חסד לתשלום לאחר הזמן הנקוב) היא נכנסת באופן רשמי לחדלות פרעון. חדלות פרעון משמעותה שחברה או מדינה לא מסוגלת לשלם את חובותיה, כלומר, פושטת רגל (מילולית: חדלה, כלומר מפסיקה, לפרוע את החובות).
מאז תחילת הלחימה מול אוקראינה החשש הזה ריחף מעל ראשה של רוסיה. תחילה החשש נבע מכך שחשבו שהמטבע יאבד את ערכו והכלכלה תיפגע מהסנקציות באופן שידלדל את משאביה של רוסיה. אולם הדבר לא קרה, שכן המטבע חזר להתחזק, רוסיה ממשיכה להחזיק רזרבות מט"ח גבוהות ונהנית מהכנסות עתק מעסקי הגז והנפט בעיקר. אולם עלה חשש נוסף. למרות שלרוסיה יש כסף רב אך אין לה דרך לשלם אותו, כיון שארצות המערב ניתקו אותה ממערכת התשלומים העולמית, וכן הקפיאו את הרזרבות שהיא מחזיקה בארצות הללו. כך יוצא שרוסיה הגיעה למצב של חדלות פרעון, אך חדלות פרעון טכנית בלבד בשל חוסר יכולת להעביר את הכסף.
חדלות פרעון היא כמובן מצב לא רצוי. מלבד הפגיעה התדמיתית הקשה ישנה גם פגיעה באמינות של המדינה שפשטה את הרגל וביכולת שלה לגייס כספים בשווקים הבנלאומיים. יחד עם זאת, במקרה זה יש פחות משמעות להתפתחות הזו, כיון שגם כך רוסיה כעת לא יכולה ללוות כסף בשווקים העולמיים בגלל הסנקציות. בנוסף, בדרך כלל חדלות פרעון גוררת הורדת דירוג מצד חברות הדירוג, אך אין זה המצב במקרה זה כיון שגם כך רוב חברות הדירוג לא מדרגים אותה בעקבות המצב.
פקיד אמריקאי אמר אמש במפגש ראשי מדינות ה-G7 כי זוהי הוכחה לכך שהסנקציות על כלכלת רוסיה השפיעו באופן דרמטי. "החדשות מהבוקר בנוגע לחדלות הפרעון של רוסיה בפעם הראשונה מזה יותר ממאה שנה מראה עד כמה חזקים היו הצעדים שארצות הברית ובני בריתה נקטו כמו גם כמה דרמטית היא ההשפעה על כלכלת רוסיה". נעיר על דבריו שהסנקציות עדיין לא פעלו כפי שקיוו במערב, שכן רוסיה "עומדת על רגליה", המטבע חזק מתמיד, ואת הסחר עם המערב החליפו מדינות אסיה כמו סין והודו. יחד עם זאת ברוסיה כבר חסרים מוצרים רבים וחומרי גלם שמקורם במערב, וההשפעה על כלכלתה בהחלט ניכרת, אך לא ברמה של חדלות פרעון אמיתית.
- צלילה של 99%: סלינה, רשת האירוח הישראלית, לא פורעת הלוואה ומסתבכת
- חברה להתחדשות עירונית נקלעה לקשיים, הדיירים בלחץ - מה קבע ביה"מ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה רוסיה הצליחה לשלם את הריביות על החוב בגובה 40 מיליארד דולר בו היא מחזיקה. לדברי הקרמלין רוסיה לא באמת נמצאת בפשיטת רגל אלא שהיא לא מסוגלת לשלוח את הכסף שלה לבעלי החוב בגלל הסנקציות. בקרמלין מאשימים את המערב בחדלות פרעון מלאכותית.
- 2.רבקה 27/06/2022 20:55הגב לתגובה זואם רוסיה חייבת כסף למישהו, אז הוא יכול ללכת לחברת הגז הרוסית ולפתוח חשבון של רובל. רוסיה תכניס לאותו חשבון את הסכום שהיא חייבת. ואז מי שחייבים לו יכול לבחור את מטבע החוץ שבו הוא ירצה את הכסף. מסתבר שרוסיה יודעת גם לעשות רוורס לשיטה של גז תמורת רובל!
- Sassi6 28/06/2022 04:14הגב לתגובה זוהכותרת לא נכונה, "לראשונה מ-1917 - רוסיה נכנסה לחדלות פרעון", אממה ומה קרה ב-29 במאי 1998? ...ילצין מינה את בוריס פיודורוב, לאחראי למשא ומתן עם בעלי החוב של רוסיה, הממשלה ניסתה להילחם בבריחת ההון, על ידי העלאת הריבית ל-150%, לצורך משיכת משקיעים, לקניית איגרות חוב ממשלתיות (GKO) ...אך הדבר לא הועיל, הבועה התפוצצה ב-17 באוגוסט 1998, כאשר הכריזה ממשלת רוסיה, על אי יכולת לעמוד בחובותיה, דהיינו פשטה את הרגל, הממשלה הודיעה על דחיית פירעון החוב הציבורי החיצוני ל-90 ימים, תוך עשרה ימים צנח הרובל ב-60%, לאחר השעיית פירעון התשלומים על איגרות חוב ממשלתיות ובינלאומיות בהיקף של כ-40 מיליארד דולר, הבנק המרכזי ברוסיה עצר את המסחר במטבע חוץ במדינה, החוב החיצוני של רוסיה לנושים הבינלאומיים נאמד ב-1999 ...ב-150 מיליארד דולר, תודה
- 1.רבקה 27/06/2022 13:18הגב לתגובה זוהאסון הוא בצד של המערב. כל פעם המערב נוקט בסנקציות נגד רוסיה, ומה מסתבר בסוף? המערב תקע לעצמו עוד גול עצמי. המערב מנוהל כרגע ע"י חבורת מטומטמים. חלקם נופשים באלפים הגרמניים בכנס של ה G7.
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.
