וול סטריט
צילום: unsplash.com @bylolo

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים

היום (שני) לא מתקיים מסחר, בגלל יום הזיכרון. המסחר ייפתח מחר. המגמה במדדי וול סטריט התהפכה בשבוע האחרון, רגע אחרי שהשווקים כמעט נכנסו באופן רשמי לטריטוריה דובית; האנליסטים חלוקים בנוגע למשמעות של העליות האחרונות על כיוון השוק: האם השוק הגיע לתחתית?

שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח מחר (שלישי) על רקע עליות השערים החדות שבאו אחרי מספר שבעות של ירידות שערים, ורגע אחרי שהשוק נכנס לטריטוריה דובית. בפתח השבוע, האנליסטים חלוקים בדעתם מה ניתן ללמוד מהעליות האחרונות על המגמה בטווח הארוך, והאם התחתית מאחורינו.  **ביום שני לא יתקיים מסחר בשל ציון יום הזיכרון (Memorial Day)** למדור קרנות נאמנות של ביזפורטל עונת הדוחות מתקרבת לסיומה הדוחות הבולטים השבוע: יום ג' -  HP SALESFORCE VICTORIA'S SECRET & CO יום ד' -  CAPRI HOLDINGS GAMESTOP CORP NETAPP יום ה' -  OKTAINC TORO CO THE CIENA CORPORATION יום ו' -  BRP INC בגזרת הישראליות: יום ג' -  סייפ-טי גרופ (US) בי.או.אס יום ד' -  סנטינל וואן תמיכה בשינוי החיובי לאחר ששוק המניות האמריקאי קטע רצף ירידות שבועיות וכל מדדי התנודתיות – בשוק המניות, האג"ח, המטבעות, הזהב והנפט – רשמו ירידות לאחרונה אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב סבור, שלא כדאי לפרשן התנהגות השווקים בטווחים קצרים, אך נראה ששני דברים תומכים בשינוי חיובי. ראשית לדבריו, בינתיים, התחזיות לצמיחה אומנם יורדות, אך הנתונים הכלכליים שמתארים פעילות עדיין יחסית טובים. על פי מדד GDPNow שמתפרסם ע"י שלוחת הפד' באטלנטה ומבוסס על נתונים שוטפים, קצב הצמיחה הצפוי בכלכלה האמריקאית ברבעון השני לא ירד בחודשיים האחרונים ועומד על כ-1.9%. בשלב זה קשה לדעת האם הכוחות ממתני צמיחה (האינפלציה והמדיניות המרסנת, המלחמה באירופה והמשבר בסין) יגברו על "כריות בטחון" שבולמות את ההאטה.  מקור: Bloomberg, מיטב דש ברוקראז'  בנוסף לנתונים כלכליים יחסית טובים, השוק מנמיך ציפיות האינפלציה הגלומות והתחזיות לעליית ריבית, כפי שבא לידי ביטוי בחוזים על הריבית ובתשואות אג"ח גם בשבוע שעבר. הרבה מאוד תלוי בנתוני האינפלציה. השווקים התעודדו מהירידה במדד האינפלציה PCE Core בחודשיים האחרונים לקצב של 4.9%. במבט קדימה, הנתון החשוב ביותר יהיו נתוני האינפלציה לחודש מאי שיתפרסמו בשבוע הבא". השאלה היא לא איפה התחתית אלא מתי התחתית בהמשך לכך, העליות במדדי המניות בשבוע האחרון, מיד לאחר שאלו נכנסו באופן רשמי לטריטוריה דובית הביאו את אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, לשאול האם הגענו סוף סוף לתחתית והאם מפה והלאה השוק ימשיך לעלות? ראשית הוא מבהיר, "אנחנו לא יודעים. אנחנו גם לא מאמינים שאף אחד אחר יודע אלא אם ברשותו כדור בדולח". עם זאת, בפסגות כותבים שהם "בהחלט מרגישים בנוח להעריך שהתחתית קרובה יותר מכפי שנדמה. בכל שבוע שעובר הנתונים הולכים ומחזקים את ההערכה שהאינפלציה ברחבי העולם מתקרבת לשיאה (כאמור, אינפלציית הליבה כבר אחרי השיא) כך שהלחץ על הבנקים המרכזיים להפעיל מדיניות מוניטארית מצמצמת ילך ויפחת. ברגע שהמשקיעים ישתכנעו שזה המצב המגמה בשוק תשנה כיוון. חשוב לציין שגם אם וכאשר תרחיש זה יתברר כנכון, השווקים לא צפויים לעשות מהלך של V חד ומהיר אלא לחזור למגמת עליות "שפויה" יותר מבעבר. הסיבה לכך היא שאין דין הפסקת העלאות ריבית כדין הפחתת ריבית לאפס והזרמת טריליונים לשווקים. החגיגה הגדולה של השנים האחרונות הסתיימה וצריך להיות ממש, אבל ממש רע כדי שהבנקים המרכזיים יחזרו להשתמש בכלים הלא-קונבציונאליים, עכשיו שהם מבינים שבניגוד לסוודרים עם כריות בכתפיים, אינפלציה היא לא משהו שנעלם אחרי שנות ה-80 של המאה הקודמת. למרות שכנראה לא מעט משקיעים יחלקו עלינו, לא בהכרח מדובר בדבר רע".   המגמה הכללית מטה מנגד, ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, מסבירים שהירידות במחירי המניות הן חלק ממכלול רחב של התפתחויות שהביא להקשחת התנאים הפיננסיים – תהליך הצפוי להימשך בעתיד הנראה לעין. לדבריהם, מחירי המניות משפיעים על התמונה המקרו כלכלית בשתי דרכים עיקריות: הראשון נוגע לכך שלמשקי הבית עושר פיננסי המוחזק בין היתר במניות ובנכסים פיננסיים אחרים, כמו איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות, ובמצב של מחירים יורדים ישנה השפעת עושר שלילית שמשפיעה לרעה על מצבם הכלכלי של משקי הבית; השני קשור לכך שחברות משתמשות בשוקי ההון כמקור לגיוס מימון, באמצעות הנפקת מניות וחוב, ואם השווקים יורדים, המימון הופך ליקר יותר, דבר שעלול להביא לעיכוב ביישום תכניות הרחבה ויחייב גם קיצוץ בהוצאות, מה שעלול להביא גם להפחתת מספר העובדים. מעבר לשני המסלול הללו, ישנם גם גורמים בעלי השפעה עקיפה של השווקים הפיננסים על הכלכלה הריאלית, כמו מידת הביטחון של העסקים, אשר נפגע בזמן שהשווקים יורדים ובכך מביאים לצמצום של הוצאות וצמיחה". עם זאת הם כותבים שניתן למצוא נחמה "בכך שהחלק הראשון שבתהליך ירידת מחירי המניות משקף התאמה בהערכות השווי עקב עליית הריבית חסרת הסיכון (משוק איגרות החוב הממשלתיות) ורק באופן חלקי עקב עדכון כלפי מטה של הצפי לרווחים בתקופה הקרובה. מעבר לכך, ירידת שוקי המניות לא עוררה עדיין התרעות של ממש לגבי מידת היציבות של המערכת הפיננסית, וזה עוזר להסביר מדוע בנקים מרכזיים, כולל הפד של ארה"ב, לא הביעו עדיין דאגה בנושא זה וצפויים להמשיך בהידוק מוניטרי, אם כי במידה פחותה מאשר מה שתאם את חששות השוק עד לאחרונה. מקור: סקירת לאומי במבט קדימה, הנראה שירידה ברווחיות הסקטור העסקי ובצפי לרווחיות תהיה בעלת תפקיד גדול יותר בהתפתחות שוק המניות בעתיד הקרוב. ניסיון העבר בארה"ב מראה שהרווחיות המצרפית של הסקטור העסקי של ארה"ב (כלל החברות ולא רק הנסחרות בבורסות) נוטה להתכנס לתוואי התוצר הנומינלי ובהתאם לכך, מידת העלייה של הרווחיות, ברמה השנתית, צפויה להתמתן במידה ניכרת בשנים 2022-2023 בהשוואה ל-2021. תיקון כזה מגיע לאחר שהרווחיות המצרפית סטתה כלפי מעלה בשנת 2021 באופן חריג וזמני ועתה הגיע "שלב התיקון" שיביא להערכות שווי הגיוניות יותר עם תמסורת לכלכלה הריאלית, אך כנראה רק באופן שיביא להאטה של ממש בצמיחה העולמית ולא לכניסה למיתון מתמשך". מקור: סקירת לאומי

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    תחליפו כותרת ל: שרלטנים מנתחים (ל"ת)
    Robin Hood 31/05/2022 07:36
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    האתר לא מפרסם.חחח עליות בדרך (ל"ת)
    בני 30/05/2022 19:23
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    שום רעב ולא נעליים שורטים ימחקו (ל"ת)
    בני 30/05/2022 19:23
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    קניתי ים קולים על האב אנד פי (ל"ת)
    אמיל 30/05/2022 19:06
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ירוק עולה בעולם 2-4 אחוז (ל"ת)
    גניה 30/05/2022 19:06
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מהמר ירוק 0.9 עד 1.5 אחוז דאו 1.6 ירוק (ל"ת)
    יוסי זליג 30/05/2022 19:05
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רכב לרווחים עליות נאות (ל"ת)
    יוסי זליג 30/05/2022 19:05
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נעלה אבל כמה לא ברור 1 עד 2 אחוז (ל"ת)
    שלום בינור 30/05/2022 19:04
    הגב לתגובה זו
  • בינתיים תעשה את המכה ותברח (ל"ת)
    Sassi6 31/05/2022 06:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עליות עד 2 אחוז .באסאנד פי עד 2.5 (ל"ת)
    מיכה שוורץ 30/05/2022 19:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בשלוש שנים הקרובות יהיה רעב קטלני בעולם (ל"ת)
    רעב המוני 30/05/2022 18:53
    הגב לתגובה זו
  • בהלני חולני (ל"ת)
    Sassi6 31/05/2022 06:49
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.