eToro ביטלה את המיזוג עם הספאק
הספאקים עדיין קיימים, מדובר בשלדים שמחפשים חברות להטמיע בתוכן, ויש לזה מקום בשוק ההון, אבל התדמית הרעה שנוצרה בעקבות הפסדי הענק, יקשו מאוד על התחום. חלק גדול מהספאקים יצטרך להחזיר את הכסף למשקיעים המקוריים שכן על פי תנאי ההנפקה של הספאק באם לא תימצא חברה מתאימה במהלך שנתיים יוחזר הכסף למשקיעים.
אז אתם תשמעו עוד על ספאקים שמנסים להחיות את עצמם ולחפש רכישות ומיזוגים, אבל ככלל, התחום הזה לא צפוי להתאושש בקרוב, וכמובן שהנפילות בוול סטריט לא עוזרות לו.
- על הבמה באיטליה: אסיא מנסה להחזיר את המומנטום לאיטורו
- איטורו דיווחה על תוצאות חזקות — למה המניה נופלת ב-8%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובחזרה לאיטורו. במרץ שנה שעברה, הודיעה החברה על כוונתה להפוך לציבורית במסגרת מיזוג עם חברת הספאק FinTech Acquisition Corp. V. במסגרתו, רצתה לגייס כ-900 מיליון דולר, לפי שווי של 10.4 מיליארד דולר. כבר אז, פקפקנו בצמיחה של איטורו ובאשר לרצון וליכולת שלה לגייס לפי שווי כה מנופח. אבל בהינתן שרובינהוד גייסה לפי שווי של 32 מיליארד דולר, ההנפקה המתוכננת של איטורו זכתה לעניין רב.
אלא שאז גם התברר שרובינהוד היא סוג של בועה. המניה קרסה ונפלה לשווי של 10-11 מיליארד דולר וכשרובינהוד שווה 11 מיליארד דולר, ברור שאיטורו לא יכולה לגייס בשווי כזה.
בינתיים גם התפרסמו תוצאות שלא ביטאו את הצמיחה שניתן היה לצפות מחברת חלום. איטורו אומנם הגדילה את מספר המשתמשים, אבל ההכנסות לא עלו בשיעור חד והחברה עדיין מפסידה.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מכאן ועד ביטול ההנפקה המרחק קצר. ביטול ההנפקה היה אומנם צפוי, אבל מכיוון שבספאק וגם בחברה המתמזגת יש מוטיבציה גדולה להתמזג (בעלי-מנהלי הספאק מקבלים חבילת מניות בהנחה גדולה) היה חשש שמיזוג כזה יעבור, אם כי בשווי נמוך יותר. זה לא קרה וכך נמנעו הפסדים צפויים למשקיעים.
>>> רובינהוד מחקה 50% מאז ההנפקה; איטורו תצליח להנפיק?
>>> eToro מפסידה וצופה האטה בפעילות ברבעון 3; האם היא תצליח להנפיק ב-10 מיליארד דולר?
>>> מי מוכן לשלם על איטורו 10.4 מיליארד דולר?
>>> נחשף הספאק ש-Etoro תתמזג בו - FinTech Acquisition של בטסי כהן
- 3.אילן 23/05/2022 10:06הגב לתגובה זובכל תקשור פנימי של החברה היא אומרת שההנפקה תהיה כרגיל עד ה30 ליוני, עובדים שעוזבים שילמו אלפי ועשרות אלפי דולרים כדי לממש את האופציות שלהם כי עוד שניה יוצאים להנפקה, ואז קוראים בעיתונות שאין הנפקה ושהורידו את השווי בחצי.
- 2.יש גם ספאקים מעולים (ל"ת)שי 23/05/2022 08:37הגב לתגובה זו
- 1.משקיע 23/05/2022 07:54הגב לתגובה זוהשנה שהסתיימה לה תיזכר כשנה האחרונה בסיבוב הנוכחי, לכו לעבוד ותכינו את הסיבוב הבא. מי שהצליח לגייס ויש לו בקופה כסף שיכח מהערכות השווי וישמור על הכסף. נסיכי תל אביב שחגגו בימי פומפיי האחרונים ייזכרו לרע. וכן, הבנו משי לי ש.אגמון שקשה מאד להיות עשיר, ממש בלתי נסבל
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
