ספין אוף (פיצול): היתרונות והחסרונות לחברה המקורית ולחברה המפוצלת
חברת אמזון AMAZON ידועה כקמעונאית אינטרנט מצליחה עם מכירות רבעוניות של מעל 100 מיליארד דולר. יחד עם זאת קצת פחות ידועה העובדה שהקמעונאות היא רק עסק אחד של החברה שמחזיקה חטיבות אחרות שצומחות בקצב מהיר יותר והן אף רווחיות יותר מעסקי הליבה, דוגמת חטיבת הלוגיסטיקה וחטיבת הפרסומות. שתי החטיבות האלו קשורות ישירות לעסקי הקמעונאות, אולם אמזון פיתחה חטיבה נוספת - שרותי הענן (AWS).
>>>הדוחות האחרונים של אמזון עם פירוט הכנסות החטיבות השונות
לדעת רבים, שרותי הענן הוא העסק המצליח ביותר של אמאזון והוא לבדו קרוב להיות שווה את כל ערך החברה. אך כיון שהוא כלול בתוך החברה הקמעונאית שמציגה שולי רווח נמוכים בהרבה, הערך שמיוצר בחטיבת הענן לא בא לידי ביטוי בערך החברה הכולל. לכן רבים ממליצים לאמזון לעשות ספין אוף כלומר להנפיק את עסקי הענן של החברה כעסק נפרד.
ספין אוף, או פיצול בעברית, הוא כאשר חברה מנפיקה חטיבה מתוכה כחברה נפרדת ועצמאית. בדרך כלל היא תעשה זאת על ידי חלוקת "דיבידנד בעין". כלומר חלוקת המניות בחברה המפוצלת לבעלי המניות הנוכחיים שלה. היא יכולה לשמור לעצמה מניות בחברה שנפרדה, אך זו כבר תהיה עצמאית ולא תלויה בחברה המקורית. היא יכולה גם להחליט שהיא מחלקת את כל אחזקתה בחברה לבעלי המניות ובכך לנתק עימה את הקשר לחלוטין.
- "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
- טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך לדוגמה, אם אמזון תבצע ספין אוף לעסקי הענן שלה הרי שבידי משקיעיה יהיו שני סוגי מניות: המניות של החברה המקורית אמזון, ומניות של החברה החדשה של שרותי הענן שתתפצל. הערך של החברה המפוצלת אמור לרדת מהערך הכולל של החברה האם, אך לעיתים קרובות יש פה הצפת ערך, שכן שתי החברות בנפרד יהיו שוות יותר מאשר מה שהן היו שוות כשהן היו מאוחדות תחת חברה אחת.
מהלך הספין אוף הולך ונהיה נפוץ יותר לאחרונה, ומגלם בקרבו יתרונות וחסרונות פוטנציאלים. בשנת 2021 לקרוב ל-60 חברות בינלאומיות ביצעו ספין אוף לעומת 42 בשנת 2020 לפי חברת המחקר Dealogic ו-7 חברות נוספות הודיעו כוונתן לבצע את המהלך בשנה הנוכחית.
הפיצול - הפיכת חטיבה מתוך חברה לחברה עצמאית - יכול להציף ערך. זה מאפשר באופן תיאורטי לחלקים מהחברה להיסחר בערך גבוה יותר מאשר כאשר הם היו לכודים בתוך החברה המקורית, היכן שאולי לא היה סינרגיה מלאה עם עסקי החברה. למעשה זה יכול להיות מסובך יותר, ולעיתים קרובות ישנה פגיעה בהחזר ארוך הטווח של המשקיעים. . ג'ונתן בויאר, מנהל בחברת Boyar Value Group אומר בהקשר זה: "כולם חושבים שספין אוף הוא דרך קלה לעשות כסף, ואין זה כך. אתה חייב להיות מאד זהיר ולהצביע על מהם הגורמים אותם יש לבחון על מנת לקבוע האם הספין אוף אטרקטיבי".
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
במחקר שערכה החברה של בויאר נבדקו קרוב ל-250 מקרים של ספין אוף בתקופת זמן של 10 שנים. נמצא שזמן ההחזר הכי טוב היה במהלך 7 עד 12 חודשים לאחר הפיצול, כששנה לאחר הפיצול ההחזר הממוצע הגיע לשיא של 7.1%. בטווח ארוך יותר, לעומת זאת, החברות המפוצלות הניבו תשואה נמוכה מזו של מדד ה-S&P 500 ב-2.7% בממוצע לשנה. מדד ה-S&P U.S. IPO& Spinoff (כן, גם לזה יש מדד בארצות הברית) הפסיד 31% לעומת הפסד של 1.8%במדד ה-S&P 500 ב-12 החודשים האחרונים. זו הסיבה, ככל הנראה, ששועלי שוק ההון, קרנות הגידור, לא נשארים זמן רב עם חברות מפוצלות. זמן האחזקה הממוצע של קרנות גידור בחברות מפוצלות הוא פחות משנה וחצי, כך לפי ג'ון קופי, פרופסור למשפטים באוניברסיטת קולומביה: "זו אסטרטגיה לטווח קצר - להשתלט, לבצע את הפיצול, להרוויח כסף ולהמשיך הלאה לחברה אחרת".
אז מה יכול להשתבש? לעיתים החברה "המופרדת" הייתה מהותית מדי לחברה המקורית, והפרוד יצר נזק לחברה המקורית או שהחברה המפוצלת לא מהווה עסק שלם מספיק כדי לעמוד בפני עצמו. במקרים כאלו הפיצול יכול לגרום לתהליך בניה מחדש שלוקח שנים. גונסון אנד גונסון JOHNSON & JOHNSON , לדוגמה, שהודיעה על פיצול חטיבת מוצרי הבריאות לצרכנים בנובמבר אמרה שהתהליך ימשך עד סוף 2022 או תחילת 2023.
דוגמה לפיצול שעבד פחות טוב עבור החברה המפוצלת הוא זה של חברת Kyndryl KYNDRYL HOLDINGS מחברת IBM INTERNATIONAL BUSINESS MACHINES שבוצע בשנה שעברה. החברה המפוצלת שהכילה את פעילות תשתיות ה-IT שהיו בבעלות IBM ולא היו חיוניים לעסקי הליבה של IBM, עדיין איננה רווחית וערך השוק שלה צנח לאחר הפיצול ב-27.8% השנה, ולא נראה אזה קטליזטור לשינוי כיוון בטווח הזמן הקרוב.
לעיתים גורל שתי החברות המפוצלות הוא שונה. החברה המקורית פורחת לאחר הפיצול, וזו החדשה נובלת. כך קורה לעיתים קרובות כאשר מטרת החברה המקורית "להוריד משקולת" של חטיבות שמתפקדות פחות טוב או שהן פחות רווחיות עבורה. במקרים כאלה החברה המפוצלת מדשדשת או נופלת לאחר התיקון, ואילו החברה המקורית יוצאת לדרך חדשה עם שיפור בביצועים לאחר הורדת אותה משקולת, או על מנת שתוכל להתמקד בעסקי הליבה שלה ולא להתפזר על תחומים בהם היא פחות מרוכזת בדרך כלל. זה פחות או יותר היה הסיפור של הפיצול של IBM.
חברת הביג פארמה מאופינות בפיצולים על רקע של ניסיון התמקדות בעסקי הליבה, לאחר שבשנים קודמות הן התפרשו על יותר מדי תחומים בתאוות רכישות שלא הניבה את הפרי הרצוי. כך נובארטיס NOVARTIS AG ADS הודיעה שהיא בוחנת את הנפקת חברת סאנדוס, חטיבת התרופות הגנריות של החברה, שיכולה למצוא את עצמה בקרוב כחברה עצמאית. הסיבה המרכזית לפיצול הצפוי הוא העובדה שהחטיבה הזו פחות רווחית ומכבידה על תוצאות נוברטיס. כך גם חברת התרופות GLAXOSMITHKLINE PLC מעוניינת לפצל את חטיבת מוצרי הבריאות לצרכן שלנה באמצע 2022 כדי להתמקד בעסקי התרופות.
גורם נוסף שהתפתח בזמן האחרון, ומאיץ את טרנד הפיצולים, במקרה זה על חשבון מכירת חטיבות לחברות אחרות - מיזוגים ורכישות - הוא מדיניות ממשל ביידן, שמנסה להגביל את היכולת של חברות גדולות לבצע מיזוגים ורכישות על מנת למנוע מצב של מונופולים. פתרון נוח לחברות שרוצות להיפטר מחטיבות מסיומות אך אינן יכולות למכור אותן מהטעם הזה הוא פשוט להנפיק או לחלק אותן כדיבידנד בעין.
משקיעים אטקיביסטים יכולים אף הם לדחוף לכיוון של פיצול כאשר הם רוצים להשיא ערך מהיר להשקעתם. כך לדוגמה במקרה של אמזון שהזכרנו מקודם. המשקיע דן לואב שאמזון היא בין האחזקות הגדולות של חברת ההשקעות שלו ת'ירד פוינט, דוחף מזה חודשים להנפיק את שירותי הענן של החברה ואף דן בנושא עם חברות גידור נוספות המושקעות בחברה, כך לפי הוול סטריט ג'ורנל. גם פה הרגולטור מהווה פקטור, כיון שישנן דאגות מבחינת הרגולטור מעוצמתה של אמזון ומההשלתטות שלה על תחום הענן במקביל להשתלטות על תחום האיקומרס והלוגיסטיקה. במכתב שכתב לואב למשקיעי החברה שלו ת'ירד פוינט הוא רומז שגברו הסיכויים שההנהלה החדשה של אמזון תנקוט בצעד מעין זה. יחד עם זאת, זו לא נראית כהתרחשות סבירה בעתיד הנראה לעין.
פגם נוסף בתהליך פיצול יכול להיות כאשר החברה המקורית מעמיסה יותר מדי חוב ממנו היא רוצה להיפתר על החברה המפוצלת מה שמכביד על החברה החדשה. דגל אדום כזה מתנופף מעל תוכניות הפיצול של גלקסו סמית. החברה רוצה לפצל את Haleon - חטיבת מוצרי הבריאות שלה, אך זו תתפצל עם רמת חוב גבוהה מהרצוי.
כדי לדעת אם כן, אם מהלך ספין אוף הוא נכון או לא, ראשית יש לבחון האם החטיבה ממנה רוצים להיפרד אינה סינרגטית מדי לפעילות העיקרית של החברה, ושלכן פיצול שלה לא יפגע בחברה האם. שנית, יש לבדוק האם היא חברה שיכולה לעמוד בפני עצמה ומחזיקה פעילות רווחית ויציבה ללא קשר לחברה האם. בנוסף, יש לבדוק האם החברה המפוצלת איננה "סוג ב'" מהבחינה הזו שזו פעילות לא רווחית או מועמסת ביותר מדי חוב. במקרה כזה, דווקא החברה האם יכולה להיות השקעה מעניינת יותר ואילו את המניות שלל החברה המפוצלת שקיבלנו "במתנה" ננסה למכור בהזדמנות הראשונה.
- 3.לרון 23/05/2022 06:42הגב לתגובה זוכוונתי בהערכת חסר ע"י השוק
- 2.לרון 23/05/2022 06:41הגב לתגובה זומשפר את ביזפורטל לאין ערוך,שום קשר כגילוי נאות,והספין אוף מתבצע לרוב כשחברה חושבת שהחלק המפוצל שווה יותר,דוגמא למשל OGN שפוצלה ממרק וכבר עלתה כשהשוק ירד,לא המלצה
- 1.נ.ש. 22/05/2022 23:33הגב לתגובה זובמקרה לדוגמה של GE שמפרידים את ענף פיתוח מכשור רפואי מדובר במהלך נכון שיכול כן להציף ערך על פני שנים רבות ולא בטווח הקצר. אם כי זה ספין אוף שייקח כמה שנים כדי שיקרה אם יקרה. מאחר ומדובר בתחום שממש לא קשור לתחומי הליבה של החברה. ובדרך נפרדת הם יכולים להוביל הרבה יותר דברים כל אחד בנפרד
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
