נדלן בנייה דירה
צילום: נתנאל אריאל

בנק ישראל: עליה של 26 מיליארד שקל ביתרת החוב של משקי הבית

נתונים שמפרסן היום הבנק חושפים, כי ברבעון האחרון של 2021 נרשמה עלייה ביתרת החוב של המגזר העסקי בהיקף של כ-41 מיליארדי שקל; יתרת החוב לדיור של משקי הבית, טיפסה ב-4% בעיקר בשל עלייה בהיקף המשכנתאות החדשות
איתן גרסטנפלד | (2)

במהלך הרבעון הרביעי של 2021 נרשמה עלייה משמעותית ביתרת החוב של המגזר העסקי בהיקף של כ-41 מיליארדי שקל, גידול של 3.9%, שמקורה בעיקר בעלייה ביתרת החוב לבנקים. יתרת החוב לדיור של משקי הבית, טיפסה ב-4% ובהיקף משמעותי של כ-18 מיליארדים, בעיקר בשל עלייה בהיקף המשכנתאות החדשות שנטלו משקי הבית מהבנקים, כך עולה מנתונים שמפרסם היום בנק ישראל.

על פי מסמך שמפרסמת היום החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל, ברבעון האחרון של השנה החולפת, גדלה יתרת החוב של המגזר העסקי בהיקף משמעותי של כ-41 מיליארדי שקל, לרמה של כ-1.1 טריליון שקל. העלייה ביתרת החוב נבעה מגיוסי חוב נטו שהסתכמו בכ-50 מיליארדי שקל והורכבו בעיקרם מהלוואות בנקאיות ובעיקר לחברות מענפי השירותים הפיננסים, הבינוי והפעילויות בנדל"ן. העלייה ביתרת החוב קוזזה בחלקה כתוצאה מייסוף של כ-9.6% בשער החליפין של השקל מול הדולר שהקטין את השווי של החוב הנקוב במט"ח והצמוד לו. השפעות אלו הביאו לכך שברבעון נרשם שיעור שינוי שנתי חיובי וגבוה של כ-18% ביתרת החוב לבנקים, כשגם החוב למלווים חוץ-בנקאיים גדל במהלך הרבעון בשיעור של כ-7%.

ברביע הרביעי של השנה הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-14 מיליארדי ש"ח, גבוה מממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרביעים הקודמים (כ-12 מיליארדים בממוצע לרביע). חברות מענף הנדל"ן והבינוי ממשיכות להוביל בגיוסים – כשני שליש מההנפקות ברביע זה בוצעו על ידן; הנפקות של חברות מענף התעשייה והגז, היוו כ-17% מסך הגיוס ברביע זה. בחודש ינואר 2022 הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-6 מיליארד שקל, גבוה ממוצע הגיוסים ב-12 החודשים הקודמים שעמד על כ-4 מיליארד שקל.

החוב של משקי הבית

יתרת החוב של משקי הבית ברבעון הרביעי של שנת 2021 המשיכה לגדול בכ-26 מיליארד שקל, הן בחוב לדיור והן בחוב לא-לדיור, לרמה של כ-691 מיליארדי שקל. כמו כן, נמשכה העלייה ביתרת החוב לדיור (כ-18 מיליארדי שקל) וכן בשיעור הגידול בה שעמד על כ-4% ברביע זה. גם יתרת החוב לא-לדיור המשיכה לגדול ברבעון בשיעור דומה של כ-3.9% (לעומת גידול של כ-2.5% ברביע הקודם), לרמה של כ-214 מיליארד שקל. בכך נמשכה העלייה ביתרת זו שהחלה מסוף שנת 2020 לאחר ירידה שחלה בה בשנת 2020, על רקע משבר הקורונה.

נטילת משכנתאות חדשות הסתכמה בכ-34 מיליארדי שקל, גבוה מעט מסכום הנטילות ברביע הקודם, וגבוה משמעותית מהממוצע הרבעוני של השנים שלפני כן. בחודשים ינואר-פברואר 2022 נמשכה העלייה בנטילת משכנתאות חדשות והן הסתכמו בממוצע חודשי של כ-11 מיליארדי שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אמנון 27/03/2022 17:35
    הגב לתגובה זו
    מה יקרה עם כל השיעבודים האלו שיתחילו העלאות הריבית? ברור לכולם שהעלייה המיוחסת לחוב שלא לדיור גם היא ברובה נלקחה בדרך לא דרך לטובת הצגת הון ראשוני? העיקר שבנק ישראל מרוויח מהמשכנתאות, שכל השאר ירקדו לפי החליל שלו. תפסיקו לשעבד את חייכם בשביל לממן את בנק ישראל, אין כסף לדירה? לא קונים/ קונים איפה שאפשר, ולא קופצים מעל הפופיק
  • 1.
    להעלות את הריבית למפקידים ל 4% פטור ממס (ל"ת)
    אברמזון 27/03/2022 14:35
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל