בנק ישראל: עליה של 26 מיליארד שקל ביתרת החוב של משקי הבית
במהלך הרבעון הרביעי של 2021 נרשמה עלייה משמעותית ביתרת החוב של המגזר העסקי בהיקף של כ-41 מיליארדי שקל, גידול של 3.9%, שמקורה בעיקר בעלייה ביתרת החוב לבנקים. יתרת החוב לדיור של משקי הבית, טיפסה ב-4% ובהיקף משמעותי של כ-18 מיליארדים, בעיקר בשל עלייה בהיקף המשכנתאות החדשות שנטלו משקי הבית מהבנקים, כך עולה מנתונים שמפרסם היום בנק ישראל.
על פי מסמך שמפרסמת היום החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל, ברבעון האחרון של השנה החולפת, גדלה יתרת החוב של המגזר העסקי בהיקף משמעותי של כ-41 מיליארדי שקל, לרמה של כ-1.1 טריליון שקל. העלייה ביתרת החוב נבעה מגיוסי חוב נטו שהסתכמו בכ-50 מיליארדי שקל והורכבו בעיקרם מהלוואות בנקאיות ובעיקר לחברות מענפי השירותים הפיננסים, הבינוי והפעילויות בנדל"ן. העלייה ביתרת החוב קוזזה בחלקה כתוצאה מייסוף של כ-9.6% בשער החליפין של השקל מול הדולר שהקטין את השווי של החוב הנקוב במט"ח והצמוד לו. השפעות אלו הביאו לכך שברבעון נרשם שיעור שינוי שנתי חיובי וגבוה של כ-18% ביתרת החוב לבנקים, כשגם החוב למלווים חוץ-בנקאיים גדל במהלך הרבעון בשיעור של כ-7%.
ברביע הרביעי של השנה הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-14 מיליארדי ש"ח, גבוה מממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרביעים הקודמים (כ-12 מיליארדים בממוצע לרביע). חברות מענף הנדל"ן והבינוי ממשיכות להוביל בגיוסים – כשני שליש מההנפקות ברביע זה בוצעו על ידן; הנפקות של חברות מענף התעשייה והגז, היוו כ-17% מסך הגיוס ברביע זה. בחודש ינואר 2022 הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-6 מיליארד שקל, גבוה ממוצע הגיוסים ב-12 החודשים הקודמים שעמד על כ-4 מיליארד שקל.
- אפריקה מגורים: ההכנסות ירדו ב-14% והרווח נקי זינק ל-18.7 מ' ש'
- מקדונלד'ס: ההכנסות עלו ב-11% - 5.6 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החוב של משקי הבית
יתרת החוב של משקי הבית ברבעון הרביעי של שנת 2021 המשיכה לגדול בכ-26 מיליארד שקל, הן בחוב לדיור והן בחוב לא-לדיור, לרמה של כ-691 מיליארדי שקל. כמו כן, נמשכה העלייה ביתרת החוב לדיור (כ-18 מיליארדי שקל) וכן בשיעור הגידול בה שעמד על כ-4% ברביע זה. גם יתרת החוב לא-לדיור המשיכה לגדול ברבעון בשיעור דומה של כ-3.9% (לעומת גידול של כ-2.5% ברביע הקודם), לרמה של כ-214 מיליארד שקל. בכך נמשכה העלייה ביתרת זו שהחלה מסוף שנת 2020 לאחר ירידה שחלה בה בשנת 2020, על רקע משבר הקורונה.
נטילת משכנתאות חדשות הסתכמה בכ-34 מיליארדי שקל, גבוה מעט מסכום הנטילות ברביע הקודם, וגבוה משמעותית מהממוצע הרבעוני של השנים שלפני כן. בחודשים ינואר-פברואר 2022 נמשכה העלייה בנטילת משכנתאות חדשות והן הסתכמו בממוצע חודשי של כ-11 מיליארדי שקל.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
- 2.אמנון 27/03/2022 17:35הגב לתגובה זומה יקרה עם כל השיעבודים האלו שיתחילו העלאות הריבית? ברור לכולם שהעלייה המיוחסת לחוב שלא לדיור גם היא ברובה נלקחה בדרך לא דרך לטובת הצגת הון ראשוני? העיקר שבנק ישראל מרוויח מהמשכנתאות, שכל השאר ירקדו לפי החליל שלו. תפסיקו לשעבד את חייכם בשביל לממן את בנק ישראל, אין כסף לדירה? לא קונים/ קונים איפה שאפשר, ולא קופצים מעל הפופיק
- 1.להעלות את הריבית למפקידים ל 4% פטור ממס (ל"ת)אברמזון 27/03/2022 14:35הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
