גנסן הואנג מנכל אנבידיה
צילום: אנבידיה

אנבידיה תייצר שבבים אצל אינטל? הואנג: "אנחנו מאוד מעוניינים לבדוק את זה"

את הדברים אמר לפני שעה קלה מנכ"ל אנבידיה בשיחה עם עיתונאים, לאחר שאתמול בכנס של החברה חשפה את מחשב העל החזק בעולם לחישובי בינה מלאכותית
נתנאל אריאל |

לענקית השבבים אנבידיה  NVIDIA COR אין מפעלי ייצור משל עצמה והיא מייצרת את השבבים אצל ענקית הייצור מטייוואן TSMC TAIWAN SEMICOND MNFCG CO , ענקית ייצור השבבים שהגיעה בחודשים האחרונים לשווי מדהים של יותר מ-600 מיליארד דולר (פי 3 מהשווי של אינטל) למרות שהיא לא מפתחת כלל שבבים אלא רק מייצרת אותם לחברות כמו אנבידיה.

מי שראתה בעיניים כלות כיצד המתחרות שלה מתחזקות על חשבונה היא אינטל INTEL CORPORATION , ומנכ"ל החברה החדש פט גלסינגר החליט לשנות לאחרונה אסטרטגיה כך שאינטל תייצר לא רק עבור עצמה - אלא גם עבור חברות אחרות. המינוח בתחום נקרא Foundry - ייצור עבור חברות שבבים אחרות שאין להן כושר ייצור. כאשר רכשה אינטל את טאואר -1.18% הישראלית בחודש שעבר הוא בעצם אמר - מעכשיו גם אינטל תמכור ייצור בסגנון של TSMC.

נדמה כי אינטל לא מבזבזת זמן וכבר פועלת כדי לתת שירותים לאחת המתחרות הגדולות ביותר שלה - אנבידיה. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג אומר היום בשיחה עם עיתונאים כי הוא לא שולל אפשרות לפיה חלק מייצור השבבים שלה יעבור מייצור אצל TSMC אל אינטל. לדבריו, "אינטל מעוניינת שנשתמש בבתי היציקה שלהם ואנחנו מאוד מעוניינים לבחון את זה". עם זאת, אי אפשר לקחת מהדברים של הואנג שזה יתרחש כבר מחר, שכן לדבריו הדיונים בנושא לוקחים מן רב כיוון שמדובר על שילוב של שרשראות אספקה ולא רק על "קניית חלב".

בינתיים, 80% מ-46 האנליסטים הרשומים ב-FactSet שוריים ביחס למניה ומעניקים לה המלצת קניה. מחיר היעד הממוצע הוא קרוב ל-340 דולר - 28% מעל מחיר המניה בשוק.

מחשב העל החדש של אנבידיה הוכרז אתמול

אתמול בכנס חשפה אנבידיה את NVIDIA Eos - מחשב העל החזק בעולם לחישובי AI, אשר לדברי החברה הוא מהיר פי ארבעה ממקבילו החזק ביותר כיום וכולל שבבי BlueField-3 DPU שפותחו במרכז הפיתוח בישראל. המחשב החדש צפוי להתחיל לפעול בהמשך השנה.

הוא צפוי לספק ביצועים של עד 18.4 אקסהפלופ (Exaflops) עבור חישובי בינה מלאכותית – פי ארבעה ממחשב העל היפני Fugaku, המוגדר כיום כחזק ביותר. עבור ביצועי מחשוב מדעיים סטנדרטיים, ה-NVIDIA Eos יספק עד ל-275 פטהפלופס (Petaflops).

ה-Eos יבוסס על ארכיטקטורת Hopper החדשה של אנבידיה, ויכיל 576 מערכות חדשות מסוג DGX H100 המבוססות על המעבד הגרפי (GPU) החדש H100. בכל מערכת DGX H100 ישנם שמונה מעבדי H100 - 4,608 מעבדים גרפיים בסך הכל.

קיראו עוד ב"גלובל"

המחשב גם יכיל 1,152 שבבי NVIDIA BlueField-3 DPU (Data Processing Unit), שתפקידם להפחית עומסי עבודה מהמעבד המרכזי (CPU), להאיץ את העיבוד ולאפשר תקשורת, אחסון ואבטחה מהירים ויעילים. כמו כן, הוא ישלב 500 מתגי Quantum-2 NDR עם קצב העברת נתונים של עד 400 גיגה-ביט לשנייה.

דוחות החברות - שתהין הכו את הצפי

בדוחות האחרונים שתי חברות השבבים עקפו את צפי האנליסטים. אנבידיה הרוויחה 1.32 דולר למניה, לעומת צפי של-1.22 ד' למניה. ההכנסות עמדו על 7.64 מיליארד דולר, לעומת צפי ל-7.42 מיליארד ד'. עבור הרבעון הראשון צופה החברה הכנסות של 8.1 מיליארד דולר.

אינטל דיווחה על הכנסות בסך 19.5 מיליארד ד' ברבעון הרביעי של 2021.  האנליסטים ציפו לרווח של 0.9 ד' למניה על הכנסות של 18.32 מיליארד ד'. תחזית החברה לרבעון הנוכחי: הכנסות של 18.3 מיליארד ד' ורווח של 0.8 ד' למניה.

אינטל אגב ממשיכה לבצע השקעות גדולות כאשר החליטה לאחרונה להשקיע 33 מיליארד יורו באירופה: שני מתקני יצור בגרמניה והשקעות נוספות באיטליה, פולין, צרפת (שם יוקם אתר מו"פ) ואירלנד. האיחוד האירופי מעוניין לצמצם את התלות במזרח אסיה ויקצה מיליארדי ד' מצדו. בעשור הקרוב בסה"כ אינטל מתכוונת להשקיע 80 מיליארד יורו באירופה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


ארהב סין
צילום: טוויטר

למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית

בעוד בייג׳ין מגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, ובראשם מגנטים קבועים, הגישה לחומרי הגלם עצמם נותרה מוגבלת, מה שמעכב את מאמצי ארה״ב לבנות שרשרת אספקה עצמאית ומעמיק את חוסר הוודאות בשוק

אדיר בן עמי |

למרות ההצהרות על רגיעה ביחסי הסחר בין ארה״ב לסין, בשטח נמשכים החיכוכים סביב אחד מחומרי הגלם הרגישים ביותר לכלכלה המודרנית: יסודות נדירים. גורמים בתעשייה ובממשל האמריקאי מעריכים כי בייג׳ין ממשיכה להגביל בפועל את אספקת חומרי הגלם שוושינגטון זקוקה להם כדי לייצר מגנטים קבועים ומוצרים מתקדמים נוספים.

ההגבלות נמשכות למרות ההבנות שהושגו באוקטובר האחרון בין נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג׳ינפינג, שבמסגרתן התחייבה סין להסיר מגבלות על יצוא יסודות נדירים. אז הציג טראמפ את ההסכם כהסרה מעשית של חסמים, אך לפי הדיווחים, המציאות מורכבת בהרבה. סין הגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, בעיקר מגנטים קבועים, אך במקביל ממשיכה לצמצם או לעכב יצוא של חומרי הגלם עצמם. המשמעות היא שהתעשייה האמריקאית יכולה לרכוש תוצרים סופיים, אך מתקשה לפתח יכולת ייצור עצמאית לאורך שרשרת האספקה.


המגנטים הקבועים הללו הם רכיב קריטי במגוון רחב של מוצרים, החל ממכשור אלקטרוני וציוד תעשייתי ועד מערכות נשק מתקדמות וטכנולוגיות ניווט. בעיני הממשל האמריקאי, היכולת לייצר אותם מקומית נתפסת כחלק מתפיסת ביטחון לאומי רחבה יותר.


ירידה של 11% בייצוא מגנטים לארה״ב

נתוני סחר רשמיים מסין משקפים תמונה מעורבת. יצוא מגנטים לארה״ב ירד בנובמבר בכ־11% לעומת החודש הקודם, אם כי נותר גבוה מהשפל שנרשם באביב, אז הוחמרו המגבלות. במקביל, היצוא הכולל של יסודות נדירים ומוצריהם דווקא עלה בחודש זה. במשרד המסחר הסיני טוענים כי תנודות חודשיות הן תופעה רגילה וכי סין מחויבת ליציבות שרשראות האספקה העולמיות. עם זאת, בייג׳ין מבהירה כי היא ממשיכה לפקח בקפדנות על יצוא חומרים שעשויים להגיע לשימושים צבאיים.

בקרב חברות אמריקאיות התחושה שונה. מנהלים בתעשייה מדווחים כי בפועל כמעט בלתי אפשרי להשיג חומרים מסוימים, כמו דיספרוזיום בצורת מתכת או תחמוצת, כאשר הלקוח הוא גוף אמריקאי. גם חברות שאינן תלויות ישירות ביבוא מסין מושפעות דרך שרשרת הלקוחות והספקים שלהן. מחוץ לסין קיימת יכולת ייצור מוגבלת מאוד של יסודות נדירים, שאינה מספיקה לתמוך בהיקפי ייצור מגנטים משמעותיים. סין, שבנתה לאורך שנים שליטה כמעט מוחלטת בתחום, ממשיכה לשמר את היתרון הזה באמצעות שליטה בחומרי הגלם.