שנה של ירידות וזינוקים של 40%; ביום לאן הולכות המניות הסיניות?
לאחר תקופה ארוכה של ירידות חדות במניות הטכנולוגיה הסיניות שהגיעו גם ל-80% במקרים מסויימים, חוו המניות הללו ביום רביעי האחרון את היום הטוב בהיסטוריה שלהן עם זינוקים של קרוב ל-40%. עליבאבא ALIBABA GROUP עלתה ב-37% ו- JD.COM קפצה ב-39%, וגם שאר המניות זינקו בשיעורים דו ספרתיים. ביום חמישי ירדו שתי המניות הללו ובשישי חזרו לטפס בשיעור ניכר.
הראלי ביום רביעי לא נגע רק לשתי המניות הללו. תעודת הסל Invesco Goldan Dragon China ETF זינק 33%. מדד ההנג סנג מהונג קונג עלה 9.1% ו-7% נוספים ביום חמישי - הביצועים הטובים ביותר בשני ימים עוקבים מאז שנת 1998.
הדרך למטה לעומת זאת לא הייתה כל כך מהירה אך הייתה חזקה לא פחות ומייסרת. במשך כל השנה האחרונה ירדו המניות הסינית באיטיות אך בעקביות. למעשה, למרות העליות האחרונות מדד ההנג סנג עדיין רושם ירידה של 8.5% מתחילת השנה עם ביצועים דומים של עליבאבא ו-DJ.COM. במהלך 2021 ירדה עליבאבא בכ-50%.
שני גורמים היו בעוכרי החברות הסיניות בשנה האחרונה. הראשון הוא הרגולטורי. הממשל הסיני לא ראה בעין יפה את התעצמותן וכוחן הרב של חברות הענק הסיניות כמו עליבאבא או טנסנט TENCENT HOLDINGS והחל להגביל את כוחן, להטיל עליהן סנקציות ולאיים באיומים שונים. לתקופה מסוימת אף עלו שמועות כי מנכ"ל ומייסד עליבאבא ג'ק מא נעצר לאחר שלא נראה בציבור למשך תקופה ארוכה, אך לאחר מכן הוא שב להופיע. גם הצד האמריקאי הקשה על החיים של החברות הסיניות, לאור המתיחות בין שתי המדינות על רקע יחסי הסחר וכן על רקע זכויות אדם, שהתחילה עוד בממשל טראמפ אך לא נפתר בזמן ביידן. הרגולטור האמריקאי אף איים למחוק חברות מסוימות מהמסחר.
- גייסו מהציבור 74 מיליון דולר בניגוד לחוק - אבל העונש לא מרתיע
- האם הסיפור של יוניבו נגמר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגורם השני שהעיק על המניות הסיניות היה הצמיחה הסינית המואטת. בשנת 2021 אמנם הפתיעה הכלכלה הסינית עם צמיחה של 8.1% הרבה מעבר לתחזיות האנליסטים, אך זה היה זינוק חד פעמי שלא מעיד על הטווח הארוך, כשהתחזית לשנה הקרובה נמוכה בהרבה. הממשלה הסינית קבעה יעד צמיחה של 5.5% שאף הוא גבוה ביחס למה שצפו הכלכלנים, וידרוש ככל הנראה מדיניות תמריצים משמעותית, ובכל מקרה מדובר ביעד צמיחה נמוך מאד ביחס למה שהורגלה סין בעשורים האחרונים. מדיניות האפס קורונה של הסינים מקשה על החזרה לשגרה. גם הקשיים בענף הנדל"ן והקשיים הרגולטורים סביב חברות הטכנולוגיה מקשים על הצמיחה, מלבד שאר הבעיות החיצוניות כמו עליית מחירי הסחורות והאנרגיה ועוד. חברות מסחר כמו עליבאבא תלויות מאד ביכולת הצריכה הסינית שתלויה כמובן בצמיחה. כרגע נראה שהמשק הסיני לא יכול לספק את הצריכה הנדרשת על מנת להצדיק את השווי אליו הגיעו החברות הללו.
אז מה בכל זאת גרם לזינוקים יוצאי הדופן?
ככל הנראה הגורם המרכזי הוא התבטאויות חיוביות שהגיעו מטעם הממשלה הסינית הנוגעות בדיוק בשתי הנקודות הללו. הממשל הסיני התחייב לשמור על יציבות המשק, כשהוא מפזר במקצת גם את אי הוודאות סביב תמיכתו האפשרית ברוסיה ופוטין במחלמתה באוקראינה, דבר שעורר חשש מסנקציות גם לעבר הסינים. ליו הא, סגן ראש הממשהל הסינית התחייב להמשיך לתמוך בכלכלה ולדואג ליציבות השווקים. "זו הייתה הפתעה לשווקים שזה דבר שסין בכלל מודאגת לגביו" אמר ריק מקלר, שותף בקרן ההשקעות צ'רי ליין, "זה גרם לראלי להיות כל כך חזק". בנוסף הודיע שר האוצר הסיני שאין כוונות להעלות את המס על הנכסים בשנה הקרובה.
ההערות נגעו גם כן להקלה במדיניות המחמירה ביחס לחברות הענק, והבהרת הסביבה הרגולטורית, הנקודה השניה שהיוותה אבן ריחיים על צווארן של החברות הסיניות. ידיעות שהתפרסמו דיברו גם על משא ומתן בין הרגולטורים בארצות הברית ובסין שנועדו לפתור את חילוקי ולקדם שיתוף פעולה ביחס למניות הסיניות הנסחרות בארצות הברית.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בעוד בחדשות מיום רביעי נראה שאכן נותנות מענה לנושא הרגולטורי, שהרי הדבר תלוי באופן בלעדי בהחלטות של הרשויות, הנושא השני - הצמיחה הכלכלית - עדיין מהווה נעלם משמעותי. להבדיל מתקנות וקנסות, פה סין תלויה גם בגורמים חיצוניים וגם בתהליכים פנימיים שלא ניתנים לשינוי בהינף יד. האנליסטים סקפטים עדין בדעתם ביחס ליכולת של הממשלה הסינית להשפיע בטווח הארוך על הכלכלה הסינית, במיוחד כשהממשלה לא סיפקה יותר מדי פרטים לגבי כוונותיה על הדרך להשיג יציבות וצמיחה.
מקלר אמר בנושא לרשת רויטרס: "אתה צריך לראות איזו שהיא המשכיות ביחס להצהרות הללו. זה לא מספיק שפקיד סיני אומר משהו חיובי". מקלר אף סבור שיהיו עוד ירידות במניות הסיניות בתקופה הקרובה, זאת לאחר שבנק ג'יי פי מורגן הוריד את המלצתו ל-28 מניות סיניות הנסחרות בארצות הברית ובהונג קונג.
אנדרו באטסון, אנליסט המתמחה בשוק הסיני כתב ביום חמישי ש"סביר להניח שהשינוי הוא טקטיקת קצרת טווח, לא שינוי אסטרטגי ארוך טוח. המבנה הפוליטי הבסיסי שהיה אחראי להפסדים האחרונים בשווקים לא השתנה באמת". ג'פרי האלי, אנליסט נוסף אומר כי "כשהממשלה הסינית אומרת שהיא תעשה משהו, היא עושה זאת. ההצהרות האחרונות היו עם כותרות בולטות אבל עם מעט פרטים".
מכל מקום, גם זינוק דו ספרתי גבוה, במניה בשווי מאות מיליארדי דולרים כמו עלי באבא הוא לא סימן חיובי כלל, ומעיד על שוק ספקולטיבי שסובל מחוסר וודאות גדולה. "העובדה שמחיר המניה של חברות סיניות ענקיות נע באחוזים דו ספרתיים ביום מסחר אחד, בהתבסס על ספקולציות פוליטיות וסימנים, רק מחזק את ההבנה עד כמה העתיד שלהן תלוי עכשיו בממשלה" אומר באטסון.
- 8.אמיר ח 20/03/2022 18:36הגב לתגובה זואם אני זוכר נכון, המשברים הכלכליים הכי הגדולים בעשורים האחרונים הגיעו מסביבה כזו .
- 7.אריאל 20/03/2022 17:16הגב לתגובה זוכתבה יפה , תודה
- 6.עמיקם 20/03/2022 11:35הגב לתגובה זומלבד השוק בארצות הבברית כל השווקים ממותנים ועם הגרף למטה אבל הבעיה שגם השוק האמריקאי שאליו בורחים המשקיעים נסק לשמיים והריביות אפס דבר כזה לאמחוינו בעבר מעולם כדי להבין מה הכיוון בהמשך וכל אחד יכול רק לנחש מה יהיה
- 5.לרון 20/03/2022 08:19הגב לתגובה זושלא משקיעים בהם כמו הנפקות ,קנאביס, רוסיה,סין ,ואם כן אז במידה מועטה
- 4.יש להזין שם 20/03/2022 08:10הגב לתגובה זועם כינור גדול
- 3.כתבה נכונה מאוד (ל"ת)אור 20/03/2022 02:03הגב לתגובה זו
- 2.רק לא סין (ל"ת)רק לא סין 19/03/2022 22:18הגב לתגובה זו
- 1.רונן 19/03/2022 21:34הגב לתגובה זוכמו להשוות אגסים ומלפפונים. האם הצמיחה של המדינות זהה ? ראה איך כלכלת סין התפתחה בכשור האחרון, זה בסדר שיש רגולוציה ואין חברות גדולות שאוכלות את הקטנות ולא מייצרות תחרות והסדמנות לאף אחד. ראה מה קורה בארהב, אומנם מדינה חופשית, דמוקרטית אבל מתוך מדד 500 החברות הגדולות בה, רק 5 חברות מהוות כ 25%, האם זה סביר ? הממשל הסיני חושב לטווח ארוך, הוא מיישר עיוותים שנוצרים ורץ קדימה. חברות סיניות מובילות צומחות שם מעל 30% לשנה ומידי פעם צריך לתקן עיוותים וזה לגיטימי לחלוטין. לצד כל זה, מסכים שקיים סיכון רב עם שלטון שכזה שיכול לקבל החלטות שלא משיקולים כלכליים.... אבל בטח שאין מה להשוות את סין לטורקיה או רוסיה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
