סין הודיעה בשבת על יעד הצמיחה לשנת 2022 למדינת הענק, שיעמוד על 5.5%. צמיחה זו היא הנמוכה ביותר מזה שלושה עשורים, והיא נקבעה נוכח הקשיים העצומים וחוסר הוודאות בפניה עומדת הכלכלה העולמית בכלל, וזו הסינית בפרט.  בשנה האחרונה צמחה סין ב-8.1%, הרבה מעל תחזיות האנליסטים ותחזיותיה של סין עצמה שעמדו על צמיחה של 6%, כשהצמיחה החריגה נובעת מהתאוששות הכלכלה העולמית ממשבר הקורונה, כמו גם נקודת ייחוס נמוכה יחסית - שנת 2020 מוכת הקורונה, אך לכל הדעות הצמיחה החריגה לא תימשך בשנה הבאה. במסגרת הקשיים איתם מתמודדת הכלכלה הסינית ניתן למנות את המשבר בשוק הדיור שהביא לקריסת ענקית הבניה אוורגרנד, כמו גם מדיניות האפס קורונה שגרמה לעיכובים משמעותיים בייצור וביצוא, שבתורה הביאה למשבר גלובלי בשרשרת האספקה. כמו כן המשבר המתפתח בין רוסיה ואוקראינה מביא איתו אינפלציה עולמית וחששות כבדים לגבי המשך הצמיחה העולמית, ממנה כמובן מושפעת גם סין. לכך יש להוסיף את המאבק הסיני המתוקשר עם ענקיות הטכנולוגיה המקומיות, והמתח מול ארצות הברית, שאף עלול להביל למחיקה רבתי של חברות סיניות מהמסחר בארצות הברית. בנוסף יש לציין, שלמרות המאמצים הסיניים, הצריכה הביתית עדיין אינה מהווה גורם משמעותי בצמיחה, כפי שהיו רוצים מנהיגי המדינה כדי להתמודד עם הקשיים נקטה סין במדיניות משולבות של הדרגים השונים האחראים על הכלכלה המקומית. הבנק המרכזי הסיני ניסה להקל על הכלכלה בעזרת הורדת הריבית, בניגוד למגמה העולמית, הממשלות המקומיות של המחוזות הסינים הרחיבו את ההוצאות על תשתיות, ומשרד האוצר הסיני סייע מצידו בהורדת מיסים. בשבת הוצג בפרלמנט המדינה הקומניסטית לי קאקיאנג הדו"ח השנתי החשוב ביותר בשנה, זה העוסק במצב הכלכלי בסין ומציג את התקציב ואת ציפיות הצמיחה. במסגרת הצגת הדו"ח הכיר ראש הממשלה לי קצ'יאנג, כלכלן במקצועו,  בקשיים עימם מתמודדת הכלכלה הסינית: "ניתוח של הדינמקות המתפתחות בבית ובחוץ מראה שבשנה זו האתגרים והסיכונים להתפתחות עולים בצורה משמעותית, ואנו חייבים להמשיך לדחוף להתגברות עליהם" אמר. האנליסטים מסכימים עם הניתוח. איריס פאנג, כלכלנית ראשית בפירמת ING אמרה: "המדינה עדיין תחת מדיניות האפס קורונה, והצריכה חלשה, בעוד המדיניות המגבילה על שוק הנדל"ן וסקטור הטכנולוגיה ממשיכה. מחוץ לסין המתחים הגאופוליטיים גבוהים, בעוד ההפרעות בשרשרת האספקה והמחסור בשבבים נמשכות".  בנוסף, לי הדגיש את חשיבות היציבות הפיננסית בתור יעד ראשון במעלה לממשלה הסינית: "אנו חייבים להפוך את היציבות הפיננסית לעדיפות הראשונה שלנו. התאוששות הכלכלה העולמית חסרה תנופה, ומחירי הסחורות נשארים גבוהים והם נוטים לתנודתיות גבוהה. כל זה גורם לסביבה החיצונית שלנו להיות לא יציבה ולא וודאית".  עוד במסגרת הקשיים ניתן לציין שגם סין מתקשה בנושא אספקת התבואה לאזרחיה. הממשלה עושה מאמצים להבטיח יציבות בהיצע התבואה, אך לפי שר החלקאות מצב הגידולים הנוכחי הוא מהגרועים בהיסטוריה. לי אומר כי גם שמירה על צמיחה ביצוא נהיה יותר ויותר קשה, ואספקת האנרגיה וחומרי היסוד ממשיכה להיות לא מספקת. גורם נוסף שמכביד על הכלכלה הוא ניסיונה של הממשלה לשלוט ולמתן את שוק ההלוואות שהיה מנוע צמיחה מרכזי, אך התנפח לרמות שהעמידו בסיכון את יציבות הכלכלה הסינית.   משמעות היעד הגבוה יחסית העמדת יעד צמיחה גבוה יחסית, יש שיאמרו לא ריאלי אל מול הקשיים הלא פשוטים איתם צריכה להתמודד הכלכלה הסינית, מראה לכאורה על כוונה של הממשל להתערב באופן מאסיבי ולתמוך בכלכלה, שכן סין לא נוהגת לפספס את תחזיותיה. סונג ליאנג, חוקר בבנק אוף צ'ינה אמר בהקשר זה: "יהיה קצת קשה להגיע ליעד הזה, ואנו צרכים לנקוט בכמה אמצעים כדי להשיג אותו".  עוד בתקציב מעלה סין את תקציב הבטחון ב-7.1%, מעל צמיחה התמ"ג ויותר מ-6.8% בשנת 2021 ו-6.6% בשנת 2020. התקציב על הוצאות ציבוריות צפוי לגדול ב-14.3%, מה שמצביע שוב על כוונות הממשלה הסינית לתמוך בכלכלה ככל יכולתה לנוכח המשבר. "אנו נתקדם מהר יותר במודרניזציה של הלוגיסטיקה של הצבא ומערכת ניהול הנכסים שלה, ונבנה ארסנל נשק מודרי ומערכת ניהול ציוד" אמר לי קקיאנג במסגרת  הדו"ח השנתי לממשלה. עוד אמר כי "סין תמשיך להציג מדיניות עצמאית של רדיפת שלום".  בנוסף, ישנם סימנים ראשונים לכך שייתכן שסין תשנה את מדיניות האפס קורונה בהמשך, דבר שיסייע אף הוא להשיג את יעד הצמיחה השאפתני. המשמעות של צעד כזה, ושל המדיניות הסינית בכלל לכלכלה העולמית עצומה.