שי וינינגר למונייד
צילום: בן קלמר

להפוך לימונדה ללימון - הסיפור של למונייד

מניית החברה שהפכה לסמל של מניות החלום הישראליות שהונפקו במהלך השנתיים האחרונות, התרסקה ב-90% מהשיא, בדרך עובדים רבים נשארו עם אופציות ששוות אפס, ורק היזמים "עשו מכה" 
נושאים בכתבה 2022 למונייד

בתחילת חודש מאי 2020 הגישה חברת הביטוח הדיגיטלי הישראלית למונייד לרשות לניירות ערך בארה"ב תשקיף לקראת הנפקה בבורסה בניו יורק. במהלך חודש יולי הונפקה החברה, שהוקמה על ידי דניאל שרייבר ושי וינינגר, ונהנתה מחסותם של שורה גופי הון סיכון גדולים, בבורסה בניו יורק לפי מחיר של 29 דולר ושווי של כ-1.7 מיליארד דולר. אבל חוץ מקורבים שהשתתפו בהנפקה, אף אחד לא באמת הצליח לקנות במחיר הזה. המניה סגרה את יומה הראשון בוול סטריט ב-69 דולר, שווי של 4.2  מיליארד דולר. 

ההנפקה של למונייד סימנה את תחילתו של גל הנפקות חברות טכנולוגיה ישראליות מעבר לים, בשווים גבוהים, בחסות הכספים שזרמו לשוק ההון בעקבות משבר הקורונה, והריביות הנמוכות.

למונייד המשיכה לזנק. תוך יומים כבר עברה שווי של 5 מיליארד דולר ומאז, החלו תנודות במניה תוך שהיא מרכזת עניין רב סביבה, אך הכיוון הכללי היה מעלה כשבתחילת שנת 2021 הגיעה המניה, שהונפקה במחיר של 29 דולר למניה, למחיר של כ-183 דולר למניה, שווי של מעל 15 מיליארד דולר - מהחברות הישראליות הגדולות בוול סטריט. כל זאת, בזמן שהיא מסיימת את 2020 עם הכנסות של 20.5 מיליון בלבד והפסד עצום ביחס למחזור ההכנסות של כ-122.3 מיליון דולר.

אל שמאז השיא, שלווה במכירה של 5% ממניות החברה מצד המייסדים של החברה, התרסקה מניית החברה לשפל כ-17 דולר , זרה לעלות עם ההתאוששות בוול סטריט ונפלה שוב ל-20 דולר עם הירידות האחרונות בשווקים. מחיר שמבטא לחברה שווי של כ-1.3 מיליארד דולר. בדרך, הכריזה החברה על השקת פעילות ביטוחי הרכב, כמו גם על רכישת חברת ביטוחי הרכב הדיגיטליתMETROMILE INC בעסקת מניות של חצי מיליארד דולר.

את הרבעון הרביעי של 2021 סיימה החברה עם הכנסות של 41 מיליון דולר, לצד הפסד נקי מתואם של 1.14 דולר למניה. בכך, הכתה החברה את צפי האנליסטים בשורה העליונה אך פספסה בשורה התחתונה. 

האנליסטים המכסים את החברה מעריכים כי השנה תמכור החברה ב-216 מיליון דולר, קרוב ל-70% צמיחה, אם כי צריך לזכור שלא מדובר רק בצמיחה אורגנית. אלא גם צמיחה  על רקע הרכישה שתתרום לה למחזור מעל 10 מיליון דולר בשנה. בשנה הבאה החברה צפויה להגיע להערכת האנליסטים למחזור כנסות של 323 מיליון דולר - צמיחה של כמעט 50%.

צמיחה זה חשוב, אבל בעולם של ריביות עולות, הערך של הצמיחה נמוך יותר.   חברות הצמיחה שהרווחים שלהן בעתיד, מקבלות תמחורים נמוכים יותר בזמן האחרון מכיוון שלוקחים את הרווחים האלו בערבון מוגבל וגם כי שיעור ההיוון של הרווחים האלו עולה. ריבית עולה= שיעור היוון עולה= ערך נמוך יותר.

קיראו עוד ב"גלובל"

למונייד לא צפויה בכלל להרוויח - השנה היא צפויה על פי קונסנזוס האנליסטים להפסיד 5.7 דולר למניה ובשנה הבאה 5.4 דולר למניה. זה יותר מ-300 מיליון דולר של הפסד שנתי בכל אחת מהשנים האלו. מה שמדאיג את האנליסטים הוא שהירידה בהפסד לא משמעותית יחת לעלייה בהכנסות. כלומר, החברה עמוסה בהוצאות, ולא ברור מתי על פי המודל שלה היא תעבור לרווח.

קחו את כל הסיפור על למונייד ותקבלו סיפור על לימונדה שהפכה ללימון. אבל לא לכולם. המייסדים והעובדים שהגיעו בשלבים מוקדמים לחברה נהנים מאופציות שוות כסף גדול - במיוחד המייסדים והבכירים. אלו שהגיעו בשנים האחרונות, רואים את האופציות שלהם נמחקות לחלוטין. 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    ישראל 10/05/2022 14:25
    הגב לתגובה זו
    עוד עשור כולנו נצחק על השטות הזאת
  • 14.
    למונייד ונקסט אינשורנס הצליחו לעבוד על הרבה טיפשים (ל"ת)
    עידן 25/04/2022 21:32
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    רנדר 25/04/2022 21:26
    הגב לתגובה זו
    נודר זאת האמת
  • 12.
    שי 24/04/2022 10:33
    הגב לתגובה זו
    הם בעצמם הבינו כבר שהספינה שוקעת. לא סתם יש לחברה היום שני מנכלים. אחד מהם כנראה בדרך לעזוב. אני כל הזמן מקבל על זה אימיילים.
  • 11.
    מפסידה 300 מ' דולר בשנה ! (ל"ת)
    שי 24/04/2022 08:45
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    תיעלם תוך 12-24 חודש (ל"ת)
    מכיר מקרוב 24/04/2022 01:04
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ישראל 24/04/2022 00:16
    הגב לתגובה זו
    מי שעבד שם יודע שזה רק עניין של זמן עד שכל הדבר הזה מתפוצץ. בשוק עם כל כך הרבה חברות מצליחות אין סיבה להישאר עם סוס גוסס.
  • 8.
    פריירים לא מתים..... (ל"ת)
    אנליסט באחוריים 23/04/2022 19:54
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אדם נוימן 23/04/2022 19:39
    הגב לתגובה זו
    הישראלים בעיקר מומחים בלמכור חלומות. בסופו של יום יש MRR, ומשקיע שלא שאל לגביו אתמול, יצטרך להתמודד איתו מחר. החברה הזאת נכנסה לתחום שאין סיכוי לנצח את הגדולים, אלא לכל היותר להיות עוד חברה קטנה ולא משמעותית במשחק. כל החדשנות והבוטים יפים כדי למכור חלומות למשקיעים ולגייס מיליונים, אבל את הלקוח בסוף מעניין המחיר וחברה רצינית שעומדת מאחורה ברגע האמת.
  • 6.
    חרה חברה (ל"ת)
    דני 23/04/2022 19:16
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עוד משקיע מאוכזב 23/04/2022 16:33
    הגב לתגובה זו
    אלה החיים, מי שמסכן יותר גם יכול לקבל יותר. מי שהקונספט לא מתאים לו מוזמן לעבור לונצואלה ולנגב את הישבן עם השטר המקומי ולהפקיד בבנק ניירות טואל.
  • 4.
    רואה חשבון 23/04/2022 15:38
    הגב לתגובה זו
    כמו פירמידה של טיפשים. הראשונים קטפו את הכסף על חשבון השכבות הבאות שנתנו את השנים הכישרון והזמן שלהם רק כדי להבין שהם היו הפראיירים התורנים בתור אל התפוצצות וקריסה של מגדל קלפים שמלכתחילה לא היה בו מאומה חוץ מאוויר חם.
  • 3.
    לרון 23/04/2022 15:33
    הגב לתגובה זו
    מעניין איך שהשווקים בעת ריבית נמוכה אינם מתמחרים סיכון
  • 2.
    במודל הקיים 23/04/2022 14:02
    הגב לתגובה זו
    במודל הקיים בחיים החברה לא תרויח המיסדים כבר הרויחו מאות מיליונים כל הכבוד נפגש על החוף בתאילנד ניסינו .. מה אתם רוצים?
  • 1.
    יובל 23/04/2022 13:44
    הגב לתגובה זו
    את חשבון הבנק של בעלי החברה ולא אחרים????????.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)

החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי

החוזה על הנאסד"ק מוביל את העליות; אחרי 40 יום של השבתה, מתגבש פתרון; מה זה בכלל השבתת הממשל בארה"ב ומדוע היא מתרחשת? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

החוזים עולים עם תקווה לסיום השבתת הממשל - הסנאט שוקל הצעת מימון זמני לפעילות הממשל. 

שוקי ההון פותחים את השבוע באופטימיות זהירה, כשברקע יוזמה חדשה לסיום ההשבתה הפדרלית שנמשכת כבר 40 ימים ומונעת פרסום נתונים כלכליים חשובים. חוזי דאו ג'ונס עולים ב-0.6%, החוזים על S&P 500 מתחזקים ב-0.7% והחוזים על הנאסד"ק עולים ב-1.2%.

ההצעה שנידונה בסנאט כוללת מימון זמני עד ינואר, לצד שלוש הצעות תקציב נפרדות למימון בנייה צבאית, ענייני ותיקי צבא, פעילות הקונגרס, מינהל המזון והתרופות (FDA) ומשרד החקלאות. ייתכן שבמידה ותאושר, חברי בית הנבחרים, שנמצאים בפגרה עד 16 בנובמבר, יידרשו לחזור מוקדם כדי להצביע.

מהי השבתת ממשל, ולמה זה קורה?

השבתת ממשל (Government Shutdown) מתרחשת כאשר הקונגרס האמריקאי לא מצליח לאשר את תקציב המדינה או חוקי ההוצאה הנדרשים להפעלת סוכנויות הממשל. ברגע שאין אישור למימון, סוכנויות רבות מושבתות באופן חלקי או מלא עד להשגת הסכמה. עובדים פדרליים נשלחים לחופשה כפויה ללא שכר, תוכניות ממשלתיות מתעכבות, ובין היתר מוקפאים גם פרסומי נתוני מאקרו חשובים.

השבתות כאלה הן לא נדירות בפוליטיקה האמריקאית, והן לרוב נובעות ממחלוקות פוליטיות חריפות בין המפלגות, בעיקר סביב סוגיות תקציביות, מדיניות רווחה, הגירה, חינוך ובריאות. במקרים רבים הן משמשות כלי לחץ פוליטי, שבו צד אחד מסרב לאשר את התקציב אלא אם יתקבלו תנאיו בנושאים שנויים במחלוקת.

במקרה הנוכחי, השבתת הממשל נמשכת כבר 40 ימים, אחת הארוכות ביותר בעשור האחרון. מדובר בהשלכה ישירה של כישלון בהעברת הצעת התקציב הפדרלי, מה שהביא להשבתת שירותים לא חיוניים. מלבד הפגיעה הישירה בעובדי המדינה, יש גם השפעות עקיפות על שוקי ההון, מאחר שנתונים כלכליים לא מתפרסמים והשקעות מתעכבות.