"מיזוג מיקרוסופט-אקטיוויז'ן יפגע מאד בגיימסטופ"; וגם: אם ירצו, יוכלו להביס את סוני בדור הבא. על היבטי התחרות בעסקה
התמורה עצומה, הפרמיה עצומה – עסקת MICROSOFT (MSFT) - ACTIVISION BLIZZARD (ACTI) היא רעידת אדמה הן בעולם הגיימינג, הן בעולם הטכנולוגיה, ולבטח בוול סטריט. כ-70 מיליארד דולר שמשקפים פרמיה של 46% תשלם ענקית הטכנולוגיה על סטודיו משחקי הוידאו שכולל גם את חברת בליזארד וחברות נוספות. עוד לפני פוטנציאל המטאוורס, שווה להתעכב על השיבוש שהעסקה יכולה ליצור בתחום הגיימינג, הן זה של עולם הקמעונאות הישן (ע"ע הדינוזאור החבוט GAMESTOP CORP - סימול: GME) והן בתחרות הקיימת מול הענקית סוני – מה שמעלה גם שאלות של הגבלים עסקיים.
שני התחומים למעשה קשורים. מיקרוסופט מאז ומעולם הייתה בחוד החנית של החיבור בין גיימינג לאונליין. היא הראשונה עוד בדור של האקס בוקס המקורי שאפשרה משחק ברשת – ואמרה "כן, אנחנו יכולים לגבות על זה תשלום נוסף". את המודל המתחרות העתיקו מאז.
היא גם זו שמקדמת בכל הכח את אותו שירות Game Pass שלה, שהוא בעצם הסטרימינג של הגיימינג. יותר כמו מנוי קבוע מאשר באמת סטרימינג (אם כי גם את זה היא מאפשרת באקס בוקס). המשתמשים משלמים מדי תקופה – ויכולים להוריד מגוון רחב של משחקים. תחילה הביקורת הייתה בדיוק על השאלה הזו – איזה משחקים. כותרי הטריפל A לא ממש היו שם. אלה בדיוק סוג הכותרים שיש לאקטיויז'ן: מותגים כמו Call of Duty, World of Warcraft, Overwatch, Diablo ואפילו סמלים של סוני מתקופת הפלייסטיישן הראשון כמו הדרקון ספיירו, קראש בנדיקוט ומשחקי טוני הוק.
מה עושים עם כל הטוב הזה? כמה אפשרויות על השולחן – ובמיקרוסופט לא מגלים כלום. צריך לזכור שרק לפני שנה הושק דור חדש של קונסולות, ויכול להיות שאם במיקרוסופט ילכו על שיטת הסטרימינג של הסטרים והסדרות, ויגידו "בלעדיות, בלעדיות, בלעדיות", זה יגרע מהפוטנציאל.
- כ-150 דולר בחודש על גיימינג - ההוצאה של המכורים מטפסת
- פלייטיקה תרכוש את סופרפליי הישראלית תמורת 700 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אדם שכבר קנה פלייסטיישן 5 במאות דולרים, לא ימהר לקנות אקס בוקס רק בשביל הכותרים המצופים שטרם יצאו בינתיים. מצד שני, אם כן יושקו הכותרים בבעלותה גם בפלייסטיישן – המשמעות היא עוד מכירות.
איזה יתרון כן ניתן לייצר? אם לא בלעדיות – לפחות שתהיה קדימות. במיקרוסופט יוכלו להחליט שמנויי Game Pass יקבלו כותרים מבוקשים כבר ב"דיי וואן", קרי עם ההשקה. "אנשי הסוני – תצטרכו לחכות". כמובן שיהיה בקלאש גדול בקהילת הגיימרים על צעד שכזה.
אלא שבעתיד היותר בינוני, אולי עוד 6 שנים כשיושק דור חדש של קונסולות – תהיה זו הזדמנות בשביל מיקרוסופט להכות חזק את הפלייסטיישן ואז כן להחיל בלעדיות. בעלי המניות אולי ישמחו, הצרכן פחות. תארו לעצמכם אפילו את הדור שלאחר מכן – פחות קונסולה במשחק, האקס בוקס יעלה עוד יותר, ואז גם את מחיר ה-Game Pass ניתן להעלות.
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
ולמה בעצם המכה תהיה כואבת? זה כבר קשור לריכוזיות יחסית בתחום הגיימינג – כן, יש מפתחי משחקים למובייל והנה ראינו את TAKE-TWO INTERACTIVE(TTWO) קונה את ZYNGA INC CL A COMMON (ZNGA) בכ-13 מיליארד דולר. יש גם סטודיואים של "אינדי", מפתחים עצמאיים וכו'. אבל כמה כאלה נהיו גדולים והצליחו שלא להמכר? השמות המוכרים – אותם אלה ששמעתם עליהם לפני 20 שנה. לכן, כשלקטלוג של מיקרוסופט נוסף כל הקניין הרוחני של אקטיוויז'ן-בליזארד ותתי הסטודיו שלהם, המשמעות כה גדולה. כלומר, שתי סוגיות של תחרות לפנינו: השוק שהעסקה תיצור לאחריה, והעניין של מיזוגים בין חברות גיימינג (לאו דווקא כאלה שיש להן קונסולות, כמו מיקרוסופט וסוני) עוד קודם לכן.
מכל מקום, ברור שאת ה-Game Pass מיקרוסופט תדחוף עוד יותר קדימה – וזה מביא אותנו לגיימסטופ. אותה קמעונאית משחקי וידאו שהפכה למניית מם, ומנסה להמציא עצמה מחדש בין היתר כזירת מסחר ל-NFT (לכו תדעו, אולי עוד ילך לה, חברת הגיימינג קונאמי היפנית מסדרת Castelvania הנפיקה כאלה – ונראה שיש מי שרוצה לסחור בהם, אז הנישה קיימת).
כ-1,000 סניפים של הרשת נסגרו בשנת הקורונה – לא בגלל הנגיף, אלא בגלל מספרן שהיה חסר פרופורציה לעידן בו רוב הגיימרים מעדיפים לקנות את המשחקים שלהם בפורמט דיגיטלי. אם בשנים הקרובות, הסדרות שהזכרנו הולכות להיכנס גם הן ל-Game Pass, השירות יהפוך אטרקטיבי יותר, ומשתמש משלם שלו, הוא כזה שכנראה לא ילך לקנות עותק פיזי של אותו משחק שהוא מקבל כבר בדמי השימוש. המשחקים של אקטיויז'ן בליזארד הם מהנמכרים בעולם, ולגיימסטופ זו בעיה. אגב, אם באמת תתקבל החלטת הבלעדיות – המכה מכופלת, כי לא ימכרו עותקים פיזיים של משחקים אלה לפלייסטיישן, וכן לקונסולות של נינטנדו (במקרים בהם טורחים באקטיויז'ן לפתח להן גרסא).
- 4.סוני צריכה לרכוש את ea ו קאפקום (ל"ת)רועי 21/01/2022 10:09הגב לתגובה זו
- אדיר 24/01/2022 21:30הגב לתגובה זוסוני צריכה לקנות את קאפקום וסגה, ובהמשך אולי EA או את נינטנדו
- 3.גייםסטופ אאוט 19/01/2022 23:32הגב לתגובה זוגם ככה גיימרים לא יושבי בתי קפה וחברותות ..הם ישארו מבודדים בבתים עם המשחק. עצוב לנו כחברה.הקמעונאות יצרה אינטראקציה בין בני אדם לא אווטארים.
- 2.ברק 19/01/2022 23:22הגב לתגובה זוהם קנו את בטסדה את בליזארד ועכשיו בדרך לEA למרות שמדובר בחברה שכרגע נחשבת להגנת זה מאוד רע לתחום בכלליות.
- 1.גד 19/01/2022 22:04הגב לתגובה זוהאם יש לכך סיכוי?
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
