נשיא איגוד לשכות המסחר על סיוע האוצר לענף התרבות: תפיסה שגויה
עו"ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר הגיב הבוקר על הודעת משרד האוצר ומשרד התרבות והספורט על חבילת הסיוע לעולם התרבות ואמר כי על אף שיש לברך את השרים על כך ש הבינו את מצוקת הענף כתוצאה מהתפרצות וריאנט האומיקרון של נגיף הקורונה, מהלך זה מעיד על שגיאה בתפיסת היסוד של אוצר המדינה למי צריך לתת פיצוי מתי ואיך.
עוד אמר לין כי פיצוי לא צריך להינתן על בסיס ענפי אלא ברמת העסק הבודד ולכל עסק במדינה על פי מידת הפגיעה בו. "הקריטריון המכריע חייב להיות מבוסס על הגינות ושוויון" אומר לין, "כל עסק שנפגע פגיעת אמת משמעותית כתוצאה ממצב החירום זכאי לקבל פיצוי, ולא מחמת שיוכו הענפי. כספי פיצויים צריכים לזרום נטו לעסקים ולעובדים ולא דרך מתווכים ומוסדות ביניים." הוסיף.
לדבריו, הגישה הענפית במתן פיצוי לא תמיד אפקטיבית בהשגת המטרה, שכן לא תמיד ברור איך הזרמת הכספים משיגה את התכלית האמתית של פיצוי העסק הבודד. לתפיסה הענפית יש לצרף שורה ארוכה של ענפי כלכלה כמו תיירות חוץ, בתי הארחה, מסעדות, אולמות אירועים, מפיקי אירועים וכדומה, שנפגעו קשה.
עוד מוסיף לין כי אסור לנהוג באופן סלקטיבי לאיזה ענף יש לתת סיוע גדול יותר ולאיזה ענף לתת סיוע מופחת. על פיו אלו הם קריטריונים שאין בהם אחידות והם מייצרים מצב של אי שוויון. לסיום הדגיש כי שיטה זו של מתן פיצוי ברמת העסק הבודד, ללא התייחסות לאיזה ענף כלכלי העסק שייך, גובשה במלחמת לבנון השנייה ויושמה בהצלחה רבה בעתות מלחמה ומשבר, אך אינה תשיג בהכרח תוצאה דומה במקרה זה.
- השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
- ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביקורת נשיא איגוד הלשכות הגיעה לאחר שהבוקר הודיעו משרדי האוצר והתרבות והספורט כי סיכמו על חבילת סיוע לעולם התרבות אשר יכלול תמיכה בשחקנים, עובדי במה, אומנים עצמאיים, תמיכה באומנים המופיעים במסגרת סל תרבות והצגות ילדים, מוסדות התרבות והיכלי התרבות.
חבילת הסיוע צפויה לכלול 28 מיליון שקלים שיועברו למוסדות תרבות שימשיכו להעסיק עובדים באופן רציף וכן ישמשו לשלם לעובדים העצמאיים שהיו שותפים בכל מופע, הצגה או אירוע שבוטלו, 10 מיליון שקלים לצורך סיוע לאומנים שעובדים תחת סל תרבות ושנפגעו באופן מהותי בשל הירידה בפעילויות ובמופעים לילדים בבתי הספר ובכלל - בעיקר באמצעות רכש מאות מופעים מכלל האומנים על ידי המדינה, 50 מיליון שקלים שיועברו לרשויות המקומיות עבור פעילויות תרבות, 12 מיליון שקלים שיופנו למופעים בדגש על הזמנה וסיוע דרך היכלי התרבות בערים שיש תחתם היכלים וכן 38 מיליון שקלים שיועברו דרך מבחן סל"ע שמשרד התרבות מחדש בשנה זו.
- 2.הוא מדבר על ענפים מתקופת הדינוזאורים? (ל"ת)דור 19/01/2022 14:55הגב לתגובה זו
- 1.צודק. למה שייכות ענפית רלוונטית לפגיעה בעסק מסוים. (ל"ת)ש-13 19/01/2022 13:43הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
