וול סטריט
צילום: unsplash.com @bylolo

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים

הופעת הזן החדש של נגיף הקורונה - אומיקרון, צפויה לעמוד במרכז שבוע המסחר הקרוב; האנליסטים מנסים להעריך לאן פני השווקים וכיצד צפוי להיראות שוק המניות בשנת 2022
איתן גרסטנפלד | (4)

לאחר הנעילה הצורמת של שבוע המסחר בוול סטריט, על רקע החשש בעקבות הופעת הזן החדש של נגיף הקורונה - אומיקרון, האנליסטים מנסים להעריך לאן פני השווקים. בנוסף, הם מעריכים כיצד צפוי להיראות שוק המניות בשנת 2022.

צפויה תנודתיות גבוהה בתקופה הקרובה

על רקע הירידות החדות בסוף השבוע, רפאל גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI בית השקעות מסביר, כי הוריאנט החדש תפס את השווקים בהפתעה,  עסוקים בעיקר בנושא האינפלציה וקצב צמצום הרכישות של הפד, וסיפק סיבה טובה לתיקון בנכסי הסיכון וזאת לאחר מגמה חיובית ממושכת.

>>> המומחים של ביזפורטל ילמדו אותך השקעות (ללא עלות) - להרשמה לקורס

"החשש מפני הוראינט החדש מובן, בפרט עם הכניסה לחורף בחצי הכדור הצפוני, והתקופה הקרובה תתאפיין בהבנת חומרת הפגיעה ממנו וסביר שהדבר יתורגם לתנודתיות גבוהה יותר עם עלייה בפרמיית הסיכון הנדרשת, בפרט בסיגמנטים הרגישים לפוטנציאל של מגבלות חדשות. במבט רחב יותר, המוכנות של המרבית המדינות המפותחות טובה מהרבה בחינות לזו שבתחילת המשבר , כך שגם ההשפעה השלילית על השווקים צפויה להיות מתונה יחסית.

ככל שמנהיגי המדינות המפותחות יפיקו את הלקחים מההשפעה השלילית של רמות החיסון הנמוכות בחלק מהמשקים המתעוררים, הדבר עשוי להוביל לתוואי התאוששות חיובי יותר בכלכלה העולמית, ויקטין את פוטנציאל המרדף הבלתי פוסק אחרי וריאנטים. הוריאנט החדש יזכה למשקל גבוה מצד הפד במידה וההשפעה שלו על השווקים תהיה גבוהה עד לאמצע החודש. תגובת השווקים עד כה לא מספיק שלילית בכדי לשנות את החלטת הפד להאצת צמצום הרכישות."

 

בהיעדר החמרה בסיכון הרפואי, צפויה עוד שנה חיובית במניות

בתחזית לקראת שנת 2021 מעריך אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, כי בהיעדר החמרה בסיכון הרפואי, צפויה עוד שנה חיובית בשוק המניות. לדבריו, לאורך חמישים השנים האחרונות היה קשר די הדוק בין השינוי במדד S&P 500 בשנה מסוימת לבין הצמיחה במשק האמריקאי בשנה לאחר מכן. מבחינה זו, העליות ב-S&P 500 ב-2020 וב-2021 תואמות את הצמיחה הגבוהה בשנת 2021 והצפי לצמיחה גבוהה גם בשנת 2022. שוק המניות עלה תוך גידול ברווחיות החברות וירידה במכפילי רווח, לאחר שבשנים 2019 ו-2020 העליות במדד המניות התבססו בעיקר על עלייה במכפילים. התפתחות דומה הייתה בשוקי מניות האחרים בעולם.

 

מקור: Bloomberg, מיטב דש ברוקראז'

המניות לא זולות, אך ערכם לא מופרז בהתחשב בגובה הריבית. מכפיל רווח עתידי לשנה הבאה של S&P 500 במשקל שווה (לקחנו את המדד הזה כי המכפיל של מדד S&P 500 רגיל מוטה מאוד בשנים האחרונות ע"י מספר קטן של חברות הענקיות) עומד על כ-17, גבוה מהממוצע ההיסטורי. אולם, מכפיל דומה היה בעבר בכל אחת מהתקופות של יציאה מהמיתון.

קיראו עוד ב"גלובל"

הריבית היום נמוכה משמעותית מבעבר ומצדיקה מכפילי רווח גבוהים יותר גם בגלל שהינה אלטרנטיבה לא אטרקטיבית להשקעה במניות וגם בגלל שיעורי היוון נמוכים יותר. תשואה עודפת של שוק המניות הצפויה לפי מכפיל רווחCAPE  של Robert Shiller (מכפיל רווח CAPE הפוך בניכוי תשואת אג"ח ממשלתית ל-10 שנים מותאמים לאינפלציה) עומדת על 3.2%. היא אומנם נמוכה מהממוצע ההיסטורי של 4.7%, אך גבוהה מהתשואה שהייתה בכ-50% מהזמן ב-140 השנים האחרונות.

מלבד סיכוני המגפה, הסיכון הכלכלי העיקרי לשוק המניות משתקף מעלייה חדה בריבית ע"י הבנקים המרכזיים הגדולים, בעיקר ע"י ה-FED. יחד עם זאת, החוזים על הריבית כבר מגלמים כשש העלאות ריבית בשנתיים עד לרמה של כ-1.6%, כך שנראה שסיכון זה כבר די מגולם. השווקים המתפתחים שפיגרו השנה לא צפויים לסגור את הפער בתקופה הקרובה, בעיקר בגלל החשש מפני עליית ריבית בארה"ב, האינפלציה שמאיצה בתוך המדינות המתפתחות והחולשה בכלכלה הסינית.

מקור: Bloomberg, מיטב דש ברוקראז', Robert J. Shiller

בחירת פאוול התקבלה בברכה

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מה 29/11/2021 03:36
    הגב לתגובה זו
    לא היו כאלה ירידות חזקות אני לא יודע על מה אתם מדברים. בספטמבר היה אדום הרבה יותר מעכשיו וחוצמזה לדעתי זה לטובה. בנוסף אפשר לראות חוזים עתידיים כבר בפלוס אז תפסיקו לנבא שחורות כל הזמן כי יש כסף לאנשים וכולם עוברים למוד צריכה חזק
  • 3.
    מחר עליות חדות (ל"ת)
    מאיר 28/11/2021 22:11
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ג'ק 28/11/2021 21:42
    הגב לתגובה זו
    מצאו סיבה לירידות בשווקים . יותר פסיכולוגיה מכלכלה . . כסף חדש יכנס ויעיף את השווקים מעלה מעלה .
  • 1.
    שלומי 28/11/2021 19:23
    הגב לתגובה זו
    כמה ימים בודדים והשוק יתקן חזק למעלה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.