דרור בן-אשר, מנכ"ל רדהיל
צילום: רדהיל

רדהיל נחתכת ב-25% בעקבות יציאה להנפקה בדיסקאונט עמוק

החברה רוצה לגייס כ-15.5 מיליון דולר בתמורה למניות ואופציות למימוש בתוך 30 יום בהיקף של 5.4 מיליון מניות, כלומר מחיר אפקטיבי של 2.87 דולר למניה, לעומת מחיר הפתיחה היום של 3.88 דולר למניה
תומר אמן | (1)

חברת התרופות הישראלית  רדהיל שנסחרה בוול-סטריט אתמול לפי שווי של כ-181 מיליון דולר הודיעה כי היא רוצה לגייס כ-15.5 מיליון דולר בשוק. החברה תנפיק כ-4.7 מיליון מניות ותיתן לחתמים אופציות לרכישת עוד 700 אלף מניות בתקופה של 30 יום. כלומר - החברה תנפיק מניות במחיר של כ-2.87 דולר למניה. המניה מתרסקת ב-25% לשווי שוק של 135 מיליון דולר, שכן מחיר הפתיחה עמד על 3.88 דולר למניה.

רדהיל הודיעה כי היא מתכננת להשתמש בכספי הגיוס לצורך קידום הפעילות המסחרית שלה, פיתוח קליני, רכישות, ופעילות תאגידית כללית. כך עולה מהדוח אותו הגישה החברה ל-SEC. 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הלך כל הכסף מהמניית פח אשפה הזו (ל"ת)
    20/11/2021 22:34
    הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  



אינטל נזכיר פועלת בשני תחומים - הראשון פיתוח שבבים והשני ייצור שבבים. ככל שהממשל דחף יותר לייצור עצמאי של שבבים כך החברה הפכה למוטה יותר להשקעות בייצור שבבים. היא קיבלה ועדיין מקבלת סובסידיות מאוד גדולות, ולמרות זאת היא לא מגיעה לרווחיות. ההיפך - ההפסדים לא ירדו ברבעונים האחרונים והיא לא מגיעה ללקוחות חדשים.


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

המצב בייצור מעורר דאגה כשבמקביל החברה מפטרת בהיקף המוני (סבב שני גדול של פיטורים - גם בארץ). המנכ"ל החדש, בו טאן הכריז כי הייצור יתקדם לפי קצב השגת הלקוחות. כלומר, לא עוד בזבוזים והשקעות לפני שיש קונים למוצרים. וכך בעצם התחום שהיה אמור להוביל את החברה, נמצא בסוג של "הולד". מתקדמים, אבל לאט. בתחום השני - הפיתוח ששם אינטל היתה מובילה עולמית עד לפני כעשור, נעשו צמצומים ורה ארגון ובעיקר נסיונות של ההנהלה הבכירה לשטח את הפעילות, כך שלא יהיו דרגי ביניים ומנהלים רבים שבעצם הופכים את החברה לשמנה, לא יעילה ולא גמישה. המטרה של בו טאן שהפיתוח יהיה ויראה כמו בחברות סטארט אפ - מהיר, גמיש, בלי מעמדות ובירוקרטיות.

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.