קובי שגבקובי שגב
ניתוח

הולמס פלייס נכנסת לכושר - צפו לשיפור בדוחות הכספיים

החברה נפגעה בתקופת הקורונה, אבל המתחרות נפגעו יותר; מעבר לעבודה היברידית יחזק את תרבות הפנאי והספורט והחברה תצמח אורגנית במקביל לצמיחה דרך רכישות   
קובי שגב | (6)
נושאים בכתבה הולמס פלייס

מגפת הקורונה ממשיכה להעסיק את ישראל ואת העולם כולו. הווריאנטים השונים פוגעים במדינות או מדלגים מעליהן, בהתאם למצב החיסוני של האוכלוסייה. דבר אחד מתבהר בחודשים האחרונים במדינות המערביות - יעילות הסגרים לא מספקת. מדינות שמטילות סגרים או הגבלות "חריפות מידי" לדעת הציבור שלהן, סובלות מהפגנות ענק ובשל כך הן הולכות ומתמעטות.

נראה כי יהיו ענפים שיתאוששו ויחזרו לפעילות דומה לעידן שקדם לקורונה ויהיו ענפים שהקורונה שינתה לעד. להערכתנו, העבודה מהמשרד צפויה להשתנות ל"עבודה היברידית", כלומר שילוב של עבודה מהמשרד ועבודה מרחוק. מצד שני, ענף התעופה, ענפי המלונאות וענפי הבילוי, צפויים לגדול בחזרה.

בתוך הענפים שצפויים להערכתנו לגדול בחזרה, אנחנו מסמנים את ענף חדרי הכושר שכבר החל להתאושש באופן מהיר והוא שצפוי להראות התאוששות נוספת בחודשים הקרובים.

המעבר לעבודה היברידית, צפוי להגדיל את האיזון בין חיי עבודה וחיי פנאי, באופן שלא היה בעבר. אנשים שחוסכים את זמן הפקקים למשרד ואת זמן שיחות החולין בקפיטריה, יכולים להמיר אותו להגדלת חיי הפנאי. המשקל ההולך וגדל של חיי הפנאי, יוצר ביקוש למוצרי צריכה הקשורים לתחביבים שונים ובין השאר, מפנה לאנשים יותר זמן לכושר, ספורט ואורח חיים בריא.

ענף חדרי הכושר בישראל

כדי להבין מדוע כדאי להתבונן מקרוב על הענף, נציג את מצב השוק ומה קרה לו בזמן הקורונה. ערב פרוץ הקורונה נאמד שוק הכושר בישראל ב 3.5-4 מיליארד שקל (הכנסות שנתיות) המתפלגות בין מכוני כושר, קאנטרי קלאבים וחדרי סטודיו. צמיחת השוק לאורך העשור האחרון עמדה על שיעור של כ 8%-6%.

הולמס פלייס היא הרשת הגדולה בארץ (התמזגה לפני ההנפקה עם רשת Go Active), אחריה סטודיו C (35 מועדונים), פרופיט (18), ספייס (12) וגרייטשייפ (6). בישראל קיימת תופעה ייחודית לעולם, כאשר מספר השחקנים בענף מפוזר מאוד. ישנם כ-1,700 מועדני כושר בישראל, כך שחלקם של השחקנים הגדולים בעוגה, קטן יחסית.

כנסו למידע מלא:

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הקורונה הכתה בכל הענף, הסגרים וההגבלות הביאו להקפאת מנויים משמעותיות בכל מועדני הכושר. הקפאת המנויים היא בעייתית לחברות האלו, שכן מבחינה תזרימית, הדבר מרחיק את מועד חידוש המנוי של הלקוח ועוצר את התזרימים השוטפים.

ענף חדרי הכושר התכווץ כולו בתקופת הקורונה. סטודיו C, כידוע, הגיעה להקפאת הליכים ומועדונים קטנים נסגרו. הולמס פלייס, הגדולה בשוק, דיווחה שכל חודש של סגר, פגע ב-EBITDA (רווח תפעולי לפני ריבית, מס והפחתות) בסך של 6 מיליון שקל. אך אמרה ידועה בשוק ההון טוענת, שבעתות משבר, החלשים יוצאים מהמשחק והחזקים מתחזקים. לדעתנו, ענף חדרי הכושר, מייצג את האמרה הזו באופן המובהק ביותר.

הולמס פלייס -  אנחנו מסמנים את הולמס פלייס, כמניה שכדאי להתעמק בה.

החברה הונפקה בסוף 2017 והיא נסחרת בבורסה בתל אביב בשווי של כ-376 מיליון שקל. החברה מציעה שני פורמטים. הראשון, מועדוני פרימיום, תחת המותגים אנרג'י (לצעירים) ופמילי (למשפחות) ומועדוני Low Cost תחת המותג אייקון (ללא בריכה, שירותי מגבות וכו') שם דמי המנוי החודשיים המקובלים הם 99-199 שקל.

מועדונים גדולים הם לרוב בסגנון קאנטרי קלאב, הכוללים בריכה, ספא וכו'. מועדון מסוג זה מייצר הכנסות שנתיות של כ-20 מיליון שקל בשנה ו-EBITDA של כ 6 מיל' שקל לאחר שלוש שנים של התייצבות מיום הפתיחה. עלות הקמת מועדונים מסוג זה היא גבוהה, אך בעל הנכס בו נמצא מכון הכושר, מממן, בדרך כלל, כ-85% מעלות ההקמה. בתמורה הוא מקבל "עוגן" שוכר יציב שמושך תנועת קהל שמגיע גם לעסקים האחרים הפועלים באותו מתחם. בנוסף, נחתם חוזה ארוך טווח שפועל לטובת שני הצדדים. כיום יש לרשת 29 מועדונים בפורמט זה.

מועדוני אייקון הם קטנים יותר. לטענת החברה, מועדון אייקון ממוצע, מכניס כ-4.5 מיליון שקל בשנה ומייצר EBITDA של 1.5 מיליון שקל לאחר שנה של התייצבות. הקמת מועדון Low Cost עולה 5-6 מיליון גם כאן, בעל הנכס עוזר במימון ההקמה בכמחצית מהעלות. מדובר באותה משוואת win win בה בעל הנכס מקבע פעילות מושכת קהל וחוזה ארוך טווח. כיום יש לרשת 23 מועדונים מסוג זה.

החברה לא עצרה את תהליך הצמיחה שלה, גם בתקופת הקורונה. היא המשיכה לקדם פתיחת 5 מועדוני אייקון ומועדוני פרמיום בהרצליה, בחדרה ונמצאת בעיצומה של בניית מועדון בכ"ס. החברה הייתה איתנה מספיק כדי לגייס הון נוסף, במהלך תקופת הקורונה ויחד עם תהליך התייעלות שכלל הוצאת עובדים לחל"ת, קיצוץ בהוצאות מטה, היא יוצאת מהמשבר חזקה מהמצב בו נכנסה אליו.

הולמס פלייס גם צומחת דרך רכישות. בדרך הזו, היא רוכשת סניף עובד עם מאות מנויים ובמקביל, מוציאה מתחרה מהשוק. החברה רכשה את רשת מועדוני זאוס שפעלה בראשל"צ ובבורסה בר"ג, רגע לפני שהונפקה. בנוסף, רכשה את מועדון ג'ימי בתל אביב, בינואר 2020 ואנחנו מניחים שהיא תמשיך לרכוש. בתקופת הקורונה, החברה השכילה לנצל הזדמנויות עסקיות. רשתות אחרות שהחליטו לסגור סניף, העדיפו להעביר את המועדון לידי הולמס פלייס על פני ביצוע החזרים לכל הלקוחות המאוכזבים. בדרך הזו, קיבלה הולמס פלייס קהל לקוחות ותמורה כספית והתכנות שהלקוחות ימשיכו איתה הלאה.

 על מה כדאי להסתכל

הרבעון השלישי שתוצאותיו טרם פורסמו, יהיה רבעון במהלכו כל המועדונים פעלו באופן מלא. לחברה היו בתחילת הרבעון 52 מועדונים, ועוד 9 מועדונים בשלבי הקמה. החברה מודדת את כמות הכניסות היומיות למועדוניה. ערב הקורונה המספר עמד על כ-31,000 אלף מנויים ביום (מתוך כ-135,000 מנויים קיימים). לאחר הסגרים, המספר ירד לכ-8,000 ביום, ואילו בפתיחת הרבעון השלישי של 2021, המספר חזר קרוב מאוד ל -30,000 ביום. ככל שנראה בדוחות הקרובים, שאכן המספרים חוזרים למצבם טרום הקורונה הרי שהביטחון שלנו בהשקעה במניית החברה יתחזק.

בשורה התחתונה

רשת הולמס פלייס נמצאת בנקודת פיתול עסקית. במבחן המאקרו ההשפעה השלילית של הקורונה שככה, והרבעון השלישי יציג תנועת לקוחות של ימי טרום קורונה. הפופולריות של העבודה מהבית והשיח המתעורר על מעבר ל 4 ימי עבודה, עשוי לתמוך אף הוא בשיפור בעסקי הפנאי בכלל ובעסקיה של הולמס פלייס בפרט. החברה מסיימת את תקופת הסגרים והמגבלות שהיא רזה וחטובה מתמיד, הוצאות המטה של החברה צומצמו מ-40 מיליון שקל ל-25 מיליון שקל בשנה. החברה הגדילה את מספר המועדונים שלה ומועדונים נוספים יפתחו בחודשים הקרובים.

ומה עם המתחרים? הרוב במצב קשה, חלקם פשטו רגל וחלקם יצאו מהתקופה בשן ועין.

בשוק המניות הישראלי, אין "מציאות", רוב המניות התאוששו יפה בשנה וחצי האחרונות, עם זאת, המקרה של הולמס פלייס מראה שלעיתים, מתחברים להם סביבה עסקית תומכת, והבשלת תהליכים פנימיים בחברה באופן שישפיע לחיוב על האופק העסקי שלה.

 

 קובי שגב, שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד.

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    חברה טוב והיא תעלה עוד הרבה (ל"ת)
    אביעד 19/11/2021 16:28
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רוני 19/11/2021 07:38
    הגב לתגובה זו
    מעברים את החתימה של הלקוח דרך סורק לחוזה אחר ... שלו ידע עליו הלקוח .. ותובעים משפטית . איך יכול להיות שי להם 30000 אלף תיק הוצאה לפועל
  • 4.
    טוב מאוד, כי השקעתי בהם כשהם היו ברצפה... (ל"ת)
    דש 17/11/2021 18:51
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משה - חיפה 17/11/2021 14:06
    הגב לתגובה זו
    לא מכיר בן טדם אחד שנדבק במכון כל תקופת הקורונה ועד עכשיו משמע נתניהו היה דפוק שסגר חדרי כושר לעומת זה הוא פתח כוללים ששם היתה הדבקה המוניתטוב שהוא לא בהגנ השלטון יותר.
  • 2.
    באמת מכוני הכושר מלאים (ל"ת)
    יוסף 17/11/2021 13:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גבע 17/11/2021 13:18
    הגב לתגובה זו
    אין מציאות בשוק. צריך לחפש טוב טוב
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.