קרנות הנאמנות גייסו בחודש אוקטובר 3 מיליארד שקל
הקרנות האקטיביות המסורתיות ממשיכות לבלוט גם החודש עם גיוס של כ-2.4 מיליארד שקל, בעוד שבקרנות הפסיביות (קרנות מחקות וקרנות סל) נרשם גיוס של כ-1.1 מיליארד שקל. בחלוקה הפנימית בתעשייה הפסיבית - קרנות הסל ממשיכות לפדות כ-0.1 מיליארד שקל בעוד שהקרנות המחקות מגייסות כ-1.2 מיליארד שקל. הגיוס המשמעותי ביותר בתעשייה האקטיבית ממשיך להיות קרנות אג"ח כללי, אך החודש נרשם פיזור טוב יותר של גיוסים לכיוון של קרנות המתמחות במניות בישראל, קרנות אג"ח מדינה וקרנות אג"ח חברות והמרה. סך נכסי התעשייה כולה עלה באוקטובר ביותר מ-10 מיליארד שקל, מ-377.2 מיליארד שקל ל-387.8 מיליארד שקל, עלייה של כ-2.8%, כאשר רוב הגידול נובע מהתשואה החיובית, והשאר מכניסת כסף לתעשייה - כך על פי שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים, בבית ההשקעות מיטב דש. חודש אוקטובר היה מצוין בשווקים עם עליות של עד 7% כפי שפרסמנו, חודש אוקטובר היה חיובי מאוד למשקיעים בכל הקשור לשוקי המניות בישראל ובארה"ב. שוקי המניות בחו"ל סיימו את החודש במגמה חיובית מאוד: מדד ה-S&P 500 עלה ב-5.6% ומדד הנאסד"ק עלה ב-6.8%. מדד הדאקס הגרמני עלה ב-2.1%, לעומת זאת, מדד הניקיי היפני ירד ב-2.2%. גם שוק המניות הישראלי המשיך במגמה חיובית וסיים את חודש אוקטובר בעליות שערים נאות כאשר מדד ת"א 35 עלה ב-3.1% ומדד ת"א 125 עלה ב-3.9%. מדד ת"א 90 עלה ב-6% איגרות החוב הקונצרניות התנהלו במגמה חיובית. מדדי התל בונד 20,40,60 עלו בשיעור של 1.1% עד 1.4% ומדד אג"ח קונצרני כללי רשם עלייה של 0.7%. מדד אג"ח ממשלתי כללי עלה ב-0.6%. התעשייה האקטיבית המסורתית בחתך של קטגוריות המגמה נמשכת – הקטגוריה הגדולה ביותר בנכסיה, בהפרש ניכר משאר קטגוריות ההשקעה - היא קטגוריית אג"ח כללי שממשיכה להיות המובילה בגיוסים. הכסף ממשיך לזרום אל הקרנות המעורבות בהן ישנו בדרך כלל שילוב בשיעורים שונים ולא גבוהים של מניות יחד עם אגרות חוב קונצרניות וממשלתיות. קבוצה זו גייסה בחודש אוקטובר כ-1.4 מיליארד שקל. הקרנות המתמחות באג"ח מדינה עם גיוס נאה מאוד של כ-520 מיליון שקל. הקרנות המתמחות באג"ח חברות ממשיכות אף הן לגייס סכומים נאים, החודש הסתכם בגיוס של כ-340 מיליון שקל. הקרנות המתמחות במניות רושמות החודש גיוס של כ-250 מיליון שקל בהובלת הקרנות המתמחות במניות בישראל שגייסו כ-380 מיליון שקל. גם הקרנות הגמישות רשמו גיוס של כ-20 מיליון שקל. לעומת זאת, הקרנות המתמחות במניות בחו"ל ממשיכות במגמת פדיונות ופדו החודש כ-150 מיליון שקל. זאת, למרות השיפור הברור בשוקי המניות בעולם לעומת חודש ספטמבר. קבוצה מסורתית נוספת שסבלה מיציאת כספים בחודש אוקטובר, היא קבוצת קרנות אג"ח חו"ל עם יציאה של כ-170 מיליון שקל. הקרנות הכספיות על רקע הריבית האפסית, נמשכת יציאת הכספים המסיבית מהקרנות הכספיות, שהחודש הסתכמה בפדיון של כ-410 מיליון שקל. כ-60% יצאו מהקרנות הכספיות הדולריות וכ-40% מהסכום - מהקרנות הכספיות השקליות. התעשייה הפסיבית – קרנות הסל והקרנות המחקות בחודש אוקטובר נרשמה ירידה במגמת הפדיונות בקרנות הסל לרמה של כ-100 מיליון שקל. נזכיר שמגמה זו נבעה עד כה בעיקר מאילוצים רגולטוריים. לעומת זאת, הקרנות המחקות גייסו כ-1.2 מיליארד. הקטגוריה המגייסת ביותר הייתה זו של קרנות אג"ח חברות, עם גיוס מרשים של כ-700 מיליון שקל. בשונה מחודש ספטמבר בו קרנות הסל פדו בקטגוריה זו, החודש הן תרמו כ-170 מיליון שקל לגיוס, כאשר בקרנות המחקות נרשם חודש נוסף של גיוס נאה בקטגוריה של כ-530 מיליון שקל. בקטגוריה של מניות בחו"ל נרשם גיוס מרשים של כ-430 מיליון שקל בקרנות המחקות, ופדיון של כ-230 מיליון שקל בקרנות הסל, מה שהותיר את הקטגוריה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל. הקטגוריה של מניות בישראל גייסה סכום של כ-240 מיליון שקל. קרנות הסל המשיכו לפדות בקטגוריה גם בחודש אוקטובר כ-30 מיליון שקל. לעומת זאת, הקרנות המחקות עם גיוס של כ-270 מיליון שקל, גידול משמעותי בכניסת הכספים לקטגוריה זו לעומת חודשים ספטמבר ואוגוסט.
| סוג הקרנות | כניסה ויציאת כספים בתעשיית הקרנות* |
| אוקטובר 2021 | |
| אקטיביות מסורתיות | 2,350 |
| אקטיביות כספיות | 410- |
| סה"כ אקטיביות | 1,940 |
| מחקות | 1,190 |
| קרנות סל | 100- |
| סה"כ פסיביות | 1,080 |
| סה"כ התעשייה | 3,020 |
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
