"לבנקים לוקח לעתים שנה לממן קבוצות בעלי קרקע. בברקת זה 3 חודשים"
"כחלק מהראלי בשוק הנדל"ן אנו עדים לכך שיזמים משתגעים עם התמחור שהם מציעים בחלק מהמכרזים. אלה מחירים שלהבנתי מנותקים מכל פרופרוציה השווי הריאלי של הקרקעות. עובדתית, אחרי שהם עושים את זה הפרויקטים מוקמים, וזה הרבה בזכות עלייה סדירה של ענף הנדל"ן בכלל ונדל"ן למגורים בפרט. הרבה יזמים, נוכח היעדר פרסום מכרזים נרחב או היצע, פשוט מתפתים לגשת למכרזים עם הצעות מופקעות. זה מעלה את השוק חד משמעתית והסיכון ליפול עולה". את כל זה אומר מי שבעצמו מעמיד מימון ליזמים, לאו דווקא אלה אליהם הוא מתייחס: עדי גזית (38), מנכ"ל חברת המימון החוץ בנקאי ברקת 1% שהונפקה באחרונה, שמספר עתה בראיון לביזפורטל על פעילות החברה והנישה שלה בתוך ג'ונגל הנדל"ן.
כאמור, גם מול יזמים פועלת ברקת, שתיק ההלוואות הפתוחות שלה בסוף הרבעון השני עמד על 220 מיליון שקל (138 מיליון שקל נוספים הם התחייבויות שטרם הועמדו וממתינות להתקדמות ביצוע בחלק מהפרויקטים). מבחינת היקף ההלוואות כמחצית הסכום הן הלוואות ליזמים, ואולם מבחינת מספר הפרויקטים, מדובר בשליש – 4 מתוך 12 שכיום נמצאים בביצוע. שני השליש הנותרים הם 8 הלוואות שניתנו לקבוצות בעלי קרקע.
שלוש המלים האלה אינן ניסוח מכובס לקבוצות רכישה, יסביר לנו גזית במהלך השיחה, ולא מדובר בהבדל סמנטי – אלא בשלבים השונים בהתקדמות התגבשות הקבוצה. את זה יש להבהיר כדי להבין את לקוחות החברה שמהווים את המיקוד ומנוע הצמיחה שלה – ואת מידת הסיכון שבחיתום מולם.
"קבוצת רכישה היא כזו שנמצאת בשלב הארגון, בו חברה קונה אופציה ומסחררת אותה לרוכשים, כלומר מצוותם בין הזכויות לדירות לרוכשים פוטנציאליים", הוא מפרט (ואת הפעילות שתיאר מבצעות קבוצות כמו בסר, סופרין וחג'ג' - בין היתר במתחרה מניף 2.05% החלו לאחרונה להעמיד מימון לכך). "לאחר הרכישה, עוברים משלב הארגון לשלב הניהול, וכשם שהקרקע שלהם ומצוי בידיהם דוח אפס – זו הופכת להיות קבוצת בעלי קרקע. קבוצת בעלי קרקע יכולה להיות גם כזו שהזכויות כבר שלהם מבחינה היסטורית. בפרויקט הדגל שלנו בכיכר המדינה, יש קרקעות פרטיות מעידן הלירה, לפני קום המדינה, והן הועברו דור אחרי דור".
- ישראכרט וקרן מרתון משיקות מודל מימון נדל”ן בהיקף מאות מיליוני שקלים
- טען שחברת האשראי עשקה אותו - השופט אמר - "התחייבת - תשלם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז חלק מהלקוחות הם בעלים היסטוריים, אבל יש גם למעשה קבוצות בעלי קרקע שהתגבשו מקבוצות רכישה – שיטה שהפופולריות שלה די חבוטה בשנים האחרונות, ובוודאי שהרצח של אלדד פרי לאחרונה לא הוסיף לכך.
"ברקת היא סוג של בית למימון נדל"ן על כל המשתמע מכך, וחוץ מבעלי קרקעות אנחנו פעילים גם מול יזמים ויכולת המענה שלנו רחבה".
מבחינת מעמיד המימון, מה ההבדל בין קבוצות בעלי קרקע ליזמים שמבקשים השלמת הון עצמי (מזנין)?
"מבחינת החיתום קבוצת בעלי קרקע הם בעצם אנשים פרטיים, בכיכר המדינה למשל שהזכרתי אלה 250 איש עם זכויות ל-453 דירות. אנחנו עושים לכולם חיתום פיננסי פרטני שדומה להתנהלות במערכת הבנקים: רואים תלושי שכר, עובר ושב וכו'. עד היום כמעט 780 בתי אב עברו אצלנו. זו המומחיות שלנו וצריך לומר שיש פה חסם אדיר אצל הבנקים, שהם מאד לוגיסטיים ובגלל הרגולציה מאד איטיים. הליך בדיקת 100-200 איש שלוקח לנו עד שלושה חודשים, לבנק יכול לקחת גם 9 חודשים עד שנה.
"אצל יזמים הסיפור שונה ופשוט יותר מבחינת הבדיקה: אתה בוחן ישות אחת בלבד. ככלל, מתן מימון לקבוצות בעלי קרקע שמרני פי כמה וכמה מאשראי ליזמים מהטעם הפשוט שאם אנחנו מלווים פרויקט למגורים, החוב מתפלג על פני כל חברי הקבוצה. חשיפה נוספת שיורדת בליווי בעלי קרקעות קרקע היא שיווק הדירות – בקבוצות כל הדירות מכורות מראש לחברים".
- קמטק עקפה את הציפיות אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה
- טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
אבל אתם גם ככה פעילים באזורי הביקוש: תל אביב, ירושלים, בת ים. לא נראה לי שיש לכם דאגה כזו גם כשאתם מממנים יזמים.
"נכון, ולכן גם מול יזמים נוח לנו. כשאתה גוף מממן, אתה רוצה לדעת איזה שווי אתה פוגש בסוף ואם המספרים מתכנסים – אז ברצונך להפחית את סיכון השיווק".
בעבר השלמתם פרויקטים בבית שמש ובית"ר עילית, אלה גם אזורי ביקוש? והאם תחזרו אליהם?
"חד משמעית אלה אזורי ביקוש, ומפורשות נחזור לשם - תלוי הזדמנות ותלוי בפרויקט. כך גם לפרדס חנה שבה פעלנו. להבדיל ממה שחושבים, מוסר התשלומים במגזר החרדי גבוה דרמטית מבמגזר החילוני והביקושים שם קשיחים לחלוטין".
שיעור הריבית האפקטיבית שלכם בממוצע הוא 10.5%, בזמן שאתם אומרים שהמיקוד שלכם הוא בלקוחות עם סיכון נמוך עוד יותר מאלה שהולכים לבנקים. דיברתם על פיזור רחב ושכבת הון עצמי משמעותית. אפשר לדמיין שהלקוחות האלה יקבלו ריביות נמוכות יותר מהבנקים אם הם כל כך מצויינים – הסיבה שהם הולכים אליכם היא האיטיות של הבנקים שהזכרת?
"כן. הערך המוסף שלנו שאנחנו צריכים למכור ללקוחות הוא הגמישות בהתאמת ההלוואה ללקוח באופן מיטבי, העבודה הפרסונלית, וגם הזמנים. בפרויקט שכבר קיבל היתר, כל יום שבו אתה לא עולה על הקרקע הוא עוול. כשאתה פונה לבנק או גוף מוסדי עלית על ספינה שלוקח לה שעתיים לצאת לדרך. אנחנו סירת מירוץ שתוך שעתיים בלב ים. חוץ מזה, הריבית האפקטיבית היא שילוב של הריבית הנקובה והעמלה. הריבית שהלווה משלם נמוכה יותר, אבל ברור שהריבית של הבנק נמוכה מאצלנו – אם כי זה לא שהיא 'ברצפה'".
הסברתם שאת המימון לקבוצות בעלי קרקע אתם מעמידים כנגד משכנתא ראשונה, ועל כן הסיכון נמוך. תפרט.
"אנחנו מממנים תמיד חלף בנק מלווה, וזה אומר שיש לנו יכולת וזכות לקחת שעבודים שבנק היה לוקח. משכנתא דרגה ראשונה היא הרישום הראשוני ברשם המקרקעין, וזה אומר שחלילה אם יש חדלות פירעון, הנושה הראשון הוא אנחנו".
במצגת למשקיעים ציינתם קרקעות כמו חוף התכלת בהרצליה שדה דב בתל אביב – ואנחנו נוסיף לרשימה את השטח הסמוך 3700 שבטח יעניין אתכם גם כן. באופן עקרוני, כדי שבכלל קבוצות בעלי קרקע יפנו אליכם, אתם תלויים בתכנון ובקידום של תכניות איחוד וחלוקה למשל.
"כל מתחם עוד בפני עצמו וזו אכן נקודה מעניינת, כי בשנים האחרונות אנחנו רואים הבשלת קרקעות במתחמים שונים, את חלקן הזכרת. בשלות מבחינתנו זה אחרי איחוד וחלוקה, פרצלציה ואפילו היתר. פארק הים בבת ים-גבול ראשון לציון הוא אחד הפרויקטים המובילים שלנו. אותו דבר במתחם האלף עם פוטנציאל לעשרות אלפי יחידות דיור. שדה דב יבשיל ב-3-4 שנים קרובות. זה נכון שיש אזורים שיבשילו רק ב-5-10 השנים הבאות, אבל אחרים כבר מתקדמים".
בשדה דוב ראינו שגם לעיריית תל אביב היו זכויות בקרקע, והיא מקדמת שם גם שכירות מוזלת – זה לא מפריע לתחשיבים שעל פיהם אתם עושים את החיתום ומוזיל את ערכי הקרקע?
"מבחינתנו לא. עבורנו זה פחות מעניין כי אנחנו מעמידים מימון רק לשלב הבנייה אחרי שהקרקע כבר בבעלות, כמו שהסברתי. התשואה היא לא מענייננו".
יש לכם תחרות נוספות – והיא היזמים. ככל שיהיו יותר עסקאות קומבינציה על הקרקעות הפרטיות הללו, הקבוצה שתבקש מכם הלוואה תהיה קטנה יותר.
"נכון, אבל אנחנו מאמינים שעדיין אנשים בוחרים באופציה שאנחנו מציעים. בפארק הים יש בעלי זכויות שרצו להתקדם מהר לעבר דירה אז מכרו את הקרקע ליזם או חתמו על הסכמי קומבינציה. יש מקום לכולם, שוק הדיור מתפתח וכבר עשור אומרים שהשוק יעצר, בזמן שבפועל ממשיך להתקדם".
הקרקעות הפרטיות יגמרו - אבל יש התחדשות
ברקת קפיטל נמצאת בשליטת גיל דויטש ורוני בירם באמצעות חברת טלפוקס עם שליש מהאחזקות. גזית עצמו מחזיק שליש גם כן, ובאחרונה משפחת רובינשטיין, בעלת השליטה בחברת הדיור המוגן על שמה, הפכה לבעל עניין בברקת עם כ-5% מהזכויות.
החברה העמידה, מאז הקמתה ב-2015, אשראי לכ-800 לווים בהיקף כספי מצרפי של כ-800 מיליון שקל, ובמקביל מימנה כ-26 פרויקטי נדל"ן. ברקת הונפקה ביולי לפי שווי של 180 מיליון שקל אחרי גיוס של 60 מיליון שקל. מאז תחילת המסחר בה ירדה המניה בכ-23% לשווי שוק של 144.3 מיליון שקל.
את 2020 סגרה ברקת עם הכנסות מימון שכמעט והוכפלו לרמה של 10.1 מיליון שקל מול 5.7 מיליון ב-2019, ורווח נקי של 4.6 מיליון שקל לעומת 2.1 מיליון שנה קודם לכן. גזית אומר לנו כי לא מדובר באירועים חד פעמיים, והצמיחה משקפת את הסביבה העסקית והתפתחות העסקים של ברקת קפיטל.
בשונה מיזם, שאולי יסיים פרויקט ויישאר אצלכם גם לזה הבא - תלוי כמה תחרותיים תהיו עם הריבית - בקבוצות בעלי קרקע זה פעם אחת וגמרנו. לא קשה לאתר עוד לקוחות כאלה?
"לחלוטין, כשמדובר על קבוצת בעלי קרקע – היסטורית או חדשה - זה 'וואן טיים'. אבל זה מבסס אותך בשוק, ולך כחברה נותן עומק וידע. תחשוב על יזמים בתמ"א שמחתימים בניין אחד ואז השכנים לוקחים אותך, וככה עד שתפסת את כל הרחוב. ובמארגני קבוצות הרכישה, אלה בשלב הארגון, רגע לפני שלב הניהול, לחלוטין יש אופק סדרתי - אם הם ראו כי טוב אז ישתמשו בך עוד פעם".
באזורי המגה ביקוש, אחרי שקרקעות המדינה כמעט ואזלו, בגלל תנופת הבניה גם הקרקעות הפרטיות נמצאות בחסר. בראייה ארוכת טווח – מה תעשו כשהן תגמרנה?
"אז יש את כל עולם ההתחדשות העירונית, שבווריאציה כזו או אחרת יהיה פה. אכן אין הרבה קרקעות באזורי הביקוש, אבל בניינים ראויים יש וגם יש לשנים קדימה. ואציין שגם קבוצה יכולה להתארגן על גבי זכויות בהתחדשות עירונית".
מה לגבי יזמים והתחדשות עירונית – גם בפרויקטים כאלה הם צריכים הלוואות מזנין מגופים כמוכם, או שכיוון שאין עלויות על רכישת קרקע מספיקים להם הבנקים?
"היקפי החוב הנדרשים פחות גבוהים חד משמעתית יזמים יפנו אלינו גם ללוות פרויקטי התחדשות עירונית".
אגב פרי שהזכרנו קודם, לאחר כינוס הנכסים אתם העמדתם מימון לפרויקט של החברה במודיעין – באיזה מצב מצאתם אותו?
פגשנו את פרויקט מודיעין לפני מספר חודשים בהתנהלות מול הנאמנים, ולא היה לנו קשר או חצי קשר לקבוצת פרי. לשאלתך, נוכח פשיטת הרגל הפרויקט נתקע בשלב השלד. לא שילמו לקבלן אז הוא הפסיק לעבוד ונותרה שנה וחצי של הקמה. אגיד שזו קבוצת בעלי קרקע טובה של אנשים מהיישוב".
לסיום, לרגל הפיכת החברה לציבורית הועלה השכר שלך ל-70 אלף שקל בחודש, עם העלאה בכל שנה של עשרת אלפים שקלים עד 2024 – ההעלאות האלה כפופות ליעדים?
- 1.ולא מניף (ל"ת)למה ברקת 28/10/2021 16:06הגב לתגובה זו
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףהגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע.
זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.
הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע.
השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגטאואר מזנקת 12%; קמטק נופלת 6% - עליות במדדים
מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.7%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.3%, מדד הביטוח עולה 0.6%, מדד הנדל"ן עולה 0.8% ומדד הנפט והגז יורד 0.3%.
החשב הכללי במשרד האוצר פרסם כי הגירעון התקציבי המשיך לעלות גם באוקטובר, והגיע
ל-4.9% מהתוצר כ-102.5 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים, לעומת 4.7% בספטמבר. מתחילת השנה נרשם גירעון של 71.5 מיליארד שקל, כאשר הכנסות המדינה עמדו על כ-457.5 מיליארד שקל עלייה של כ-14.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד בעוד שההוצאות הסתכמו בכ-529 מיליארד
שקל, עלייה של 5.1%. באוצר מזכירים כי יעד הגירעון לשנת 2025 עודכן כבר 3 פעמים, וכעת הממשלה צפויה להגדילו ל-5.2% בעקבות עלויות הביטחון והסיוע למפונים.
אבל מעבר לכותרות, נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת
על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב
המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה - הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- ג'י סיטי ירדה 6.8%, נקסט ויז'ן עלתה 7.1%, סגירה יציבה במדדים
- איי.סי.אל נפלה 15%, חברה לישראל איבדה 14%; מחזור המסחר - 13.4 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג’י סיטי ג'י סיטי -2.86% ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות, סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%.
