גיל שוויד, מייסד צ'ק פוינט
צילום: AFP
דוחות

צ'ק פוינט עוקפת את הצפי; התחזית לרבעון: רווח של עד 2.22 ד' למניה

האנליסטים ציפו לרווח של 1.6 ד' למניה. סך הרווחים ירד מ-231 מ' ד' ל-220 מ'. ההכנסות צמחו ב-5% ל-534 מ' בעוד בשוק ציפו ל-530 מ'. תחזית ההכנסות לרבעון: 560-605 מ' ד'. התחזית השנתית הועלתה בהתאם
איתי פת-יה | (3)

חברת תכנות האבטחה צ'ק פוינט עוקפת את צפי האנליסטים לרבעון השלישי כשהיא מדווחת על רווח על בסיס Non-GAAP של 1.65 דולר למניה על הכנסות בסך של 534 מיליון דולר. בשוק העריכו כי תציג רווח של 1.6 דולר למניה והכנסות ברמה של 529.61 מיליון דולר.

התוצאות משקפות צמיחה של 5% בשורה העליונה, מרמת הכנסות קודמת של 509 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, וגידול של אחוז בחישוב לפי מניה בזו התחתונה. סך כל הרווח על בסיס Non-GAAP היה 220 מיליון דולר, ירידה מ-231 מיליון דולר שנה קודם לכן.

-------------------------------------------------------------------------------------------

עדכון (16:00)

בצ'ק פוינט פרסמו תחזיות לרבעון הנוכחי, הרביעי של השנה, לפיה ההכנסות תסתכמנה ב-560-605 מיליון דולר. הרווח למניה על בסיס Non-GAAP יהיה 2.02-2.22 דולר. גם התחזית השנתית ל-2021 תושפע בהתאם, כשכעת מדובר בהכנסות של 2.127-2.172 מיליארד דולר ורווח מתואם של 6.81-7.01 דולר. המייסד והמנכ"ל גיל שוויד מציין כי בהכנסות מדובר בתחזית שגבוהה במעל 20 מיליון דולר מאמצע הטווח של התחזית המקורית מתחילת השנה, ובשורת הרווח על העלאה במעל 20 סנט למניה.

------------------------------------------------------------------------------------------

ההסבר לפער בין שני הסעיפים הוא הוצאה לפועל של תכנית הרכישה העצמית של מניות החברה, כשבתקופת הדוח צ'ק פוינט קנתה 2.64 מיליון מניות בסך של 325 מיליון דולר. עוד הכריזה על הרחבת התכנית בסך כולל של 2 מיליארד דולר, עם תקרה של 325 מיליון דולר ברבעון - כפי שעשתה בזה הקודם אם כן.

עוד ברבעון הרווח התפעולי על בסיס Non-GAAP הסתכם ב-261 מיליון דולר, עם שוליים של 49% מההכנסות, וזאת מול רווח גבוה יותר של 265 מיליון דולר ברבעון המקביל (שוליים של 52% בזמנו). תזרים המזומנים מפעילות שוטפת עמד על 251 מיליון דולר מול 248 ברבעון המקביל אשתקד, וזאת לאחר שמהסכום הופחת תשלום חלקי של 14 מיליון דולר על רכישת עב-ענן (Avanan) מישראל לאחרונה.

בחלוקה לפי מגזרי הכנסות, אלה ממוצרים ושירותים ירדו במיליון דולר לכ-119 מיליון, בעוד שההכנסות ממנויים (מכירות במודל SaaS עם דמי מנוי אחת לתקופה) צמחו ב-13% מכ-169 מיליון דולר לפני שנה ל-190 מיליון דולר כעת. ההכנסות מתחזוקה ועדכונים עלו בכ-5 מיליון דולר ל-225 מיליון דולר.

גיל שוויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט: "תוצאות הרבעון היו חזקות כשההכנסות התקרבו לקצה העליון של טווח התחזיות שלנו, והרווח על בסיס Non-GAAP חצה אותן. ההכנסות ממנויים עלו ב-13%, הודות לצמיחה בשיעור תלת ספרתי של מכירות פלטפורמת ה-Infinity שלנו, וכזו בשיעור דו-ספרתי במוצרים Harmony ו-CloudGuard".

קיראו עוד ב"גלובל"

בהמשך לכך, בשיחה עם עיתונאים פירט שוויד על פלטפורמת ה-Infinity, שהיא למעשה סל המוצרים של החברה ללקוחותיה. היתרון בכך אמור להיות ניהול אחיד של כל מוצרי האבטחה הדרושים לארגון, לדבריו. "לארגון גדול קשה לנהל מספר רב של מוצרי אבטחה, ובין המוצרים השונים נוצרים חורים".

בהתייחס להארמוני, שכלול גם הוא בסל ה-Infinity אמר כי "היכולת להנגיש בעזרתו משתמשים מרוחקים נהייתה קריטית בעידן הקורונה והפוסט-קורונה עם העבודה מרחוק", כשהוא מציין לקוחות מתחום המים, הסמיקונדקטור, התכנה והרפואה וכן מוסדות ממשלתיים.

עוד המשיך בעניין עב-ענן, אותה הגדיר "רכישה מהחשובות שעשינו בשנים האחרונות. קנינו אותה כדי להרחיב את הרמוני לתחום הקלאוד-אימייל שגדל מאד מהר. משוק של 800 מיליון דולר כיום הצפי הוא לגידול ב-2025 ל-2 מיליארד דולר". כמו כן הוסיף כי "לעב ענן 5,000 לקוחות, וזה מספר גדול מאד לסטארט אפ בשלב שבו הם נמצאים. 2.5 מיליון תיבות דואר מוגנות על ידה, והיא עוצרת 30% יותר מתקפות מהמתחרים המשמעותיים.

"חברות מעבירות את האימייל שלהן לענן, גם כי זה יותר נוח וגם מייקרוסופט מזיזים את לקוחות הקאסצ'יינג לאופיס 365 ודוחפים אותם לעבור לענן. פתרונות האבטחה הקיימים פחות מתאימים לאימייל בענן.

"הארמוני-אימייל יעבוד טוב יותר עם עב ענן מאשר המתחרים. אצלם נותנים למיילים לעבור, ושעות אחרי כן יתריעו אם יש תכנה זדונית או לא – בינתיים יכול לחדור ולהזיק לארגון. אנחנו לא עושים זאת. או שאנחנו מנקים את הקובץ או שבודקים אותו. אלה היתרונות הטכנולוגיים שלנו יחד עם עב ענן. וביחד נביא פתרון עם רמת אבטחה עוד הרבה יותר גבוהה. יש פה פוטנציאל ענק של שוק שעושה טרנספורמציה ונוכל להיות בין המובילים בו". בהקשר לרכישות נוספות סיפר כי "אנחנו ממשיכים לחפש חברות לרכישות ורוצים לחזק את מה שאנחנו עושים ולצמוח, אבל לא קל למצוא את החברות הנכונות בימינו".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סמי 29/10/2021 15:48
    הגב לתגובה זו
    לכן חלק מהמאזן לא מספיק ברור.
  • 2.
    מנכ״ל פח 29/10/2021 01:20
    הגב לתגובה זו
    מוצרים מיושנים, צמיחה אפסית ואת הכל עוטפים בשקר כלשהו
  • 1.
    סוס מת 28/10/2021 12:50
    הגב לתגובה זו
    נו, אפשר לחשוב שחידשה משהו. כרגילה חברה מסורתית ומיושנת. לכאורה מציד ריווחיות, אבל כמו תמיד תרד היום לפחות 5%. בזבוז זמן
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.