קאר שולץ טבע
צילום: יח"צ

מה צריך לדעת לקראת דוחות טבע

החששות של המשקיעים, התחזית לרבעון השלישי של האנליסטים והעננה שמרחפת מעל המניה
ארז ליבנה | (8)
נושאים בכתבה קאר שולץ

מניית טבע -1.91% נפלה אתמול במסחר בוול סטריט ב-7%. הנפילה התחילה עם פתיחת המסחר והשפיעה במקביל על מחיר המניה בבורסה בת"א. אין סיבה רשמית לנפילה, יש חששות מהדוח וכנראה שיש חששות מהכוונה של ענקית התרופות נוברטיס למכור או לפצל את פעילות הגנריקה הגדולה - סאנדוז (הרחבה כאן). אבל עם כל הכבוד לנוברטיס וסאנדוז. הנושא החשוב ביותר למשקיעים בטבע הוא פרשת האפיואידים. אותם משככי כאבים שטבע הפיצה לצד עשרות חברות נוספות שגרמו להתמכרות ומוות המוני. 

אז יש התפתחות. טבע הגיעה לפשרה נקודתית במספר תביעות וייתכן שתגיע לפשרות במכלול התביעות - זה יהיה קשה, זה יהיה ארוך, זה יעלה הרבה כסף, אבל זה כל הנראה ישאיר את החברה בחיים. מסתמן שהפשרות יהיו כאלו שיתבססו על תשלומים במשך שנים גם דרך מתן תרופות בחינם. זה ייפגע ברווחים ואי הוודאות הזו גורמת לאנליסטים ולמשקיעים לזנוח את המניה או פשוט לתת לה דיסקאונט גדול מטעמי שמרנות. 

הפרשה הזו היא עננה שתמשיך לרחף ולהעיב על מניית טבע, כשבמקביל המשקיעים יתייחסו כמובן לדוחות החברה. היום תפרסם טבע את הדוחות לרבעון השלישי.  הציפיות הן להכנסות של מעל 4 מיליארד דולר ורווח בשורה התחתונה של 0.65 דולר למניה. התגובה הראשונית של המשקיעים תהיה ביחס לתוצאות האלו.   

ביולי השנה החברה נאלצה לבצע ריקול ל-2.5 מיליון מנות של תרופות, חלקן לטיפול בסרטן, בשל חשש לזיהומן ע"י עובש שנוצר כתוצאה מנזילה של מים במפעל שלה באירוויין קליפורניה שבארה"ב. את אותו המפעל היא נאלצה לסגור בתחילת החודש, לאחר ביקורת שנערכה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA. העניין הזה יכול להיות בעל השפעה על הדוחות הקרובים.

 

נקודת אור ברבעון שחלף היתה העובדה שהפרשה שהכי מעיבה על החברה בשנים האחרונות, מעורבותה במשבר האופיואידים בארה"ב, מתקדמת לכיוון של פשרה. החברה הגיעה לסיכום עם התובע הכללי של מדינת לואיזיאנה בפרשה, כשההסכם כפוף לאישור סופי של המדינה ב-1 לנובמבר.

 

על פי תנאי ההסכם כל המחוזות במדינה משחררים את טבע מהתביעות כחלק מההסדר, כשטבע תשלם ללואיזינה 15 מיליון דולר על פני 18 שנה, ותספק תרומה נוספת של תרופות מצילות חיים, המוערכות ב-3 מיליון דולר (על פי המחיר הקמעונאי), במטרה לסייע בהתמכרות לאופיודים ובהתאוששות.

 

בדיווח של התוצאות ברבעון שעבר, החברה הנמיכה את התחזיות. התחזית המעודכנת של החברה היא להכנסה שנתית של 16 עד 16.4 מיליארד דולר, לעומת 16.4 עד 16.8 מיליארד דולר. עם זאת, החברה עדיין צופה כי הרווח למניה על בסיס Non-GAAP יעמוד על 2.5-2.7 דולר ותזרים המזומנים החופשי יסתכם ב-2-2.3 מיליארד דולר. החוב נטו של טבע ירד ל-22.7 מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

טבע דיווחה ברבעון השני על הכנסות של 3.9 מיליארד שקל, זהה להכנסות של 3.9 מיליארד דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה, ועל רווח מתואם (Non-GAAP) של 59 סנט לעומת 55 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד, עליה של 7.2%. עם זאת, האנליסטים בוול סטריט ציפו שהחברה תדווח על הכנסות של 4.04 מיליארד דולר ועל רווח של 59 סנט למניה.

 

מדובר גם על ירידה של 6% לעומת הרבעון הקודם בשורת הרווח וירידה של 2.5% בהכנסות. ברבעון הראשון של השנה החברה דיווחה על הכנסות של 4 מיליארד דולר ועל רווח מתואם (Non-GAAP) של 63 סנט למניה.

 

הקונצנזוס צופה כי החברה תגיע לרווח למניה של 65 סנט, לעומת 58 סנט בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות המשוערות עומד על רצת למעלה מ-4 מיליארד דולר, שמהווים רק 1.3% ביחס לרבעון המקביל.

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    כריש 27/10/2021 10:49
    הגב לתגובה זו
    העיקר קיבלתי ערימה של כסף כשהמפעל ניסגר ומצאתי מקום חדש חחחחח צוחק כל הדרך לבנק
  • 5.
    כבר לא מדברים על ההתרסקות הגדולה והפסדי ענק למשקיעים (ל"ת)
    י 27/10/2021 10:46
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    טבע 27/10/2021 08:29
    הגב לתגובה זו
    נוהול כושל . מנהלים יהירים זחוחים . דירקטוריון מחממי כסא רודפי כבוד וכסף . מוח של אפרוח. הפסדי עתק לעם ולתיק הפנסיה והעיקר מס גבוה לצורך העלאת שכר לחברי כנסת. מסחר שכל מטרתו מעוות לצורך עמלות ובונוסים. במדינת ישראל אסור להתאמץ זאת מדינה של גנבים והמשכילים לא רצויים פה. כמו שמנהלי הקרנות בורחים מהבורסה בישראל ככה רוב העם רוצה לברוח מפה . טבע זה בדיוק המדינה פשוט אפסים
  • אזרח ויתיק 27/10/2021 09:42
    הגב לתגובה זו
    מי צריך אותך?
  • 3.
    ברוך 27/10/2021 07:56
    הגב לתגובה זו
    אחרי הרבה זמן בתפקיד אין הרבה נקודות אור .תודה רבה על השרות אבל אין בדרך שלך עתיד
  • 2.
    הזבל עולה ב-15% בחודשיים וחצי ויורדת אותם ב-3 ימים (ל"ת)
    רק ביבי יציל את טבע 27/10/2021 07:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שעשתה הרבה נזק למשקעים.צריך להכניס לבית סוהר את המ 27/10/2021 07:54
    הגב לתגובה זו
    שעשתה הרבה נזק למשקעים.צריך להכניס לבית סוהר את המנהלים הקודמים ולעשות ועדת חקירה מקיפה.
  • צודק 100000 אחוז (ל"ת)
    ברוך 27/10/2021 09:46
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.