פינטרסט
צילום: Istock

פייפאל מתרחבת עוד: אחרי המסחר בני"ע, היא רוצה את פינטרסט - שמזנקת

חברת התשלומים מציעה 39 מיליארד ד' עבור הרשת החברתית, שבאחרונה אפשרה למפרסמים להפוך את הפוסטים שלהם, קבצי תמונה, למוצרים הזמינים לרכישה. בעוד שפינטרסט קופצת 10% בוול סטריט, משקיעי פייפאל מורידים אותה ב-6%
איתי פת-יה |

חברת PAYPAL , פעם פלטפורת תשלומים בלבד, ממשיכה לשלוח זרועות לתחומים נוספים: אחרי הדיווחים לפיהם בכוונתה להתחרות ברובינהוד ולהשיק פלטפורמה למסחר בניירות ערך, עתה מפרסמים בבלומברג כי החברה מעוניינת ברשת החברתית  PINTEREST ובכוונתה לשלם 39 מיליארד דולר עליה. פינטרסט מזנקת בוול סטריט ב-10% ברקע הדיווחה וכבר המסחר בה הושהה על ידי בורסת נאסד"ק מוקדם יותר. ניכר כי המשקיעים של פייפאל מצדם לא שבעים רצון מהרעיון. המניה משילה מערכה בשעה זו 6%, כשהשער משקף לה שווי של 301 מיליארד דולר.

פינטרסט היא לא רשת חברתית שמתמקדת בטקסט - כמו פייסבוק וטוויטר למשל, אלא בתמונות - אך לא כמו אינסגטרם. משתמשים לא מעלים תמונות וסרטונים מחייהם, אלא מייצרים מעין "לוח שעם" אלקטרוני - תמונות שתולים (מלשון Pin) שבהם המשתמשים מוצעים עניין (Interest). בעוד ששאר העסקאות אותן ביצעה פייפאל קשורות בחברות שמתעסקות באופן ישיר בכסף, פה היא פוזלת לחברה שבה לא מתבצעות עסקאות, אלא שמפרסמים מגיעים דרכה ללקוחות שלהם - כמו בכל רשת חברתית כמעט.

ואולם, הדברים נכונים רק עד לאחרונה. המודל הכלכלי הולך ומשתנה, כשבקיץ האחרון השיקה פינטרסט אופציה למפרסמים לא להוציא את המשתמשים החוצה מהפלטפורמה דרך מודעה - אלא להפוך פוסט שלהם, שהוא קובץ תמונה אם כן, למוצר שניתן לרכושו.

לפי הדיווח, המחיר המוצע בעסקה הוא 70 דולר למניה, פרמיה של כ-26% על מחיר הסגירה אתמול, שהיה כ-55.6 דולר. אמנם מדובר בפרמיה על השווי הנוכחי, אבל כזו שעולה ממנה כי המניה תומחרה ביתר קודם לכן. כבר בסוף יולי פינטרסט הייתה בשווי שוק של כ-39 מיליארד דולר - ואז פרסמה את תוצאות הרבעון השני של השנה, שעל אף שבשורה העליונה והתחתונה היו סולידיים, אכזבו ברמת המשתמשים הפעילים - נתון שיש בו כדי להעיד על המשך הדרך.

בסעיף זה נרשם גידול של 9% בלבד ביחס למספר המשתמשים הפעילים מדי חודש. בסך הכל מדובר היה ב-454 מיליון איש, בעוד בשוק ציפו שהמספר יעמוד על 487.1 מיליון. ברבעון הראשון של 2021 עוד הציגה גידול של 30%. בארצות הברית מספרם של המשתמשים הפעילים מדי חודש אף ירד ב-5% ל-91 מיליון. ברבעון הפותח המספר עלה ב-9%. אז, בפברואר, המניה גם הייתה בשיא (89 דולר), אך עם התרת מגבלות הקורונה הודות להפצת החיסונים, השימוש ירד כפי שניתן לראות, ואיתו מחיר המניה, שאיבד כ-31.5% מערכו.

עוד ברבעון השני, ההכנסות הסתכמו ב-613 מיליון דולר (50 מיליון יותר משצפה לה השוק) והרווח Non-GAAP היה 25 סנט למניה (10 סנט מעל לתחזית הקונצזוס). בסך הכל הרווח החשבונאי בתקופה היה 69 מיליון דולר, נתון שמשקף קצב שנתי של 276 מיליון דולר - והמכפיל עליו לפי השווי המוצע הוא 141.

בפייפאל ככל הנראה רוצים להתקדם בעסקה בימים אלה, כשהפרמיה נקבעת ביחס לשווי שעדיין לא מתומחרות בו פנימה תוצאות הרבעון השלישי של פינטרסט - אלה יפורסמו רק בשבוע הבא. האנליסטים מצפים שפינטרסט תציג רווח על בסיס Non-GAAP של 23 סנט למניה, על הכנסות של 631.24 מיליון דולר. היה ותעקוף את תחזיות האנליסטים, ייתכן כי השווי היה עולה, ולו היו נוקבים בפייפאל באותו מחיר עבור פינטרסט, אזי שהפרמיה הייתה כמובן נמוכה יותר.

קיראו עוד ב"גלובל"

רק בחודש שעבר דיווחה פייפאל על עסקה נוספת שלה: 2.7 מיליארד דולר שתשלם על Paidy היפנית, חברת הלוואות ללקוח בנקודת המכירה (BNPL - Buy Now Pay Later), תחום שמשגשג. לפיידי 29 מיליון בתי עסק שעובדים מולה (נקודות מכירה למעשה, מדובר גם ברשתות לצורך העניין).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.