אילת - במקום בסיס חיל הים פרויקט דירות ומלונואות
הנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) אישרה את מתווה פינוי בסיס חיל הים באילת (זיס) ששטחו כ-100 דונם לטובת שיווק קרקע ל-400 יח"ד וכ-600 חדרי מלון בעיר ושטחי תעסוקה ומסחר
בישיבה בעניין אושר מתווה הפינוי של בסיס חיל הים באילת שיאפשר את המשך התפתחות העיר לכיוון דרום וישפר את הקישוריות בין העיר לחוף הים. ההנהלה אישרה כאמור את עקרונות ההסכם שעתיד להיחתם בין רשות מקרקעי ישראל משרד הביטחון ומשרד האוצר, לפינוי בסיס חיל הים באילת (זיס) ואשר קובע כי פינויו של הבסיס ייעשה בהדרגה החל מעוד שנה וחצי ויבוצע ב 4 שלבים.
בסיס חיל הים ממוקם בכניסה הדרומית לעיר אילת על רצועת החוף. הבסיס יושב משני עבריו של כביש 90, כאשר ה"מחנה העליון" ששטחו 83 דונמים ממוקם מערבית לכביש 90 בצמוד לשכונות מגורים, ואילו מזרחית לכביש ממוקמים רציפי החוף המשמשים נמל צבאי ימי על שטח של 72 דונמים. במתווה ההסכם נקבע כי שטח המחנה כולו יצומצם ל-52 דונמים בתחום שטח הנמל הימי דבר שיביא לפינוי כ-20 דונמים על קו החוף על ידי משרד הביטחון, בנוסף ל 83 דונמים שיתפנו כאמור במחנה העליון. כך שבסה"כ יתפנו – 103 דונם. העתקתו ובנייתו מחדש של בסיס חיל הים שנבנה לפני שנים רבות יאפשר את התאמתו לצרכיו העתידיים. במקומו של הבסיס עתידות להיבנות כ- 400 יח"ד למגורים, שטחי תיירות תעסוקה ומסחר.
מימון עלות העתקת הבסיס והתכנסותו שנאמדת בכ-350 מיליון שקל אשר תהיה במשותף על ידי רמ"י ומשרד הביטחון. ההסכם שיחתם יתווסף להסכמים נוספים אותה הובילה בשנים האחרונות רשות מקרקעי ישראל בעיר אילת אשר יוביל לפיתוחה הכלכלי ולצמחיתה של העיר.
- נתקלה בדלת השקופה בחנות ושברה את האף - האם מגיע פיצוי?
- אילת יוצאת לדרך עם תוכנית ראשונה להתחדשות עירונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יעקב קוינט מנהל רשות מקרקעי ישראל: "רצועת החוף הדרומית שאורכה 9 ק"מ, אשר נותרה לא מפותחת, הינה הזדמנות יוצאת דופן להעצמת הפוטנציאל הכלכלי והתיירותי של אילת ולפיתוחה באמצעות יצירת מרחבי תיירות ונופש, מיזמים מלונאים, מחד והגדלת היצע יחידות הדיור של העיר לשנים הבאות מאידך. זהו צעד נוסף במסגרת מהלך לפינוי מחנות צה"ל ממרכזי הערים ושינוי יעוד קרקעות שהצבא החזיק בהן לטובת יעול השימוש בהן למטרות אזרחיות להגדלת היצע יחידות הדיור ולמטרות תעסוקה מסחר ותיירות.
"להסכם האסטרטגי שעתיד להיחתם תועלות לכל הצדדים המעורבים. בסיס חיל הים ממוקם כיום במיקום מרכזי בעיר אילת והימצאותו מקשה על המשך התפתחותה של העיר, כך שכעת, עם פינויו תתאפשר הקמת שכונת מגורים איכותית בסמיכות לחוף ולחיבור טוב יותר בין חלקה הצפוני של העיר לחלקה הדרומי. בנוסף, פינוי הבסיס ישפר את הקישוריות שבין העיר לחוף הים ויאפשר גישה קלה יותר לתושבי השכונות הסמוכות לחוף הים מדרום ומצפון לבסיס".
- הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף
- באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
בתוך כך, פינוי חלקו המערבי של הבסיס כאמור, יאפשר להרחיב את שכונת שחמון השוכנת בסמוך לחלקו המערבי של הבסיס בכ-400 יח"ד. יחידות הדיור שייבנו בשכונה יהיו אטרקטיביות לאור קירבתן לחוף הים ולמתחם התיירות והבילוי שייבנה בקו החוף ולאור הנוף שישתקף מהן.
בנוסף להרחבת השכונה, בשטח המערבי של הבסיס שצפוי להתפנות, מתוכננים גם שטחי תיירות ותעסוקה אשר יסייעו להמשך צמיחתה הכלכלית של העיר מחד ולהתחדשותו של בסיס חיל הים מאידך.
ההסכם המתגבש הינו המשך שיתוף פעולה חשוב של משרד הביטחון ורשות מקרקעי ישראל בהובלתם של אלון יפרח ראש יחידת מתוו"ה במשרד הביטחון ומאיר פרי מנהל אגף בכיר אסטרטגיה ברשות מקרקעי ישראל.
מדובר בהסכם אסטרטגי משמעותי להמשך פיתוחה וצמיחתה של העיר אילת והוא מצטרף לשורה ארוכה של מהלכים אסטרטגיים אותם מובילה הרשות בכל רחבי הארץ לניהול מיטבי של קרקעות המדינה ולהגדלת היצע יח"ד לציבור.

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?
הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים
הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות.
יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.
יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.
המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן.
- משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
- רשות המסים בודקת את הדירות בירושה כדי לאתר העלמות מס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה. העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.
בנייה. קרדיט: Xהקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף
למרות הצניחה במכירת דירות חדשות, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים נשאר גבוה - סימן ללחץ תזרימי ולניסיון לייצר מזומנים בתקופה בלתי נסבלת עבורם. ומה התוצאה? הגדולים קונים, הקטנים נאלצים למכור
בזמן שמכירות הדירות החדשות צנחו לשפל של שנים, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים דווקא נותר גבוה ויציב. מאחורי הנתון הזה מסתתר סיפור שמספר לא רק את השינוי בהתנהגות של היזמים והקבלנים, אלא גם על הלחצים הפיננסיים שנוצר עליהם בשוק הנוכחי - בעיקר על אלה שאין להם גב כלכלי, יכולת גיוס הון וחוב מהיר.
ניתוח שערכה סגנית הכלכלן הראשי באוצר, גלית בן נאים מצביע על כך שבשנת 2024 ובתחילת 2025 נשמר היקף גבוה של מכירות קרקע מצד קבלנים, ובחלק מהחודשים אפילו נרשמה עלייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כל זאת, בזמן שמכירות הדירות החדשות בשוק החופשי נמצאות בירידה חדה שנמשכת כבר כמעט שלוש שנים. אמנם מתחילת 2025 אנחנו רואים את המגמה מתחזקת ומתרחשת באופן מובהק יותר אבל המגמה החלה כבר מסוף שנת 2022, לאחר רצף עליות הריבית שהחל במאי של אותה השנה. במילים אחרות: השוק קפוא, הקונים זהירים, והדירות לא נמכרות - אבל קרקעות דווקא כן.
לכאורה מדובר בפרדוקס. הרי אם המכירות חלשות, למה שקבלנים ימכרו קרקעות? התשובה, טמונה במילה אחת – תזרים. מי שהתרגל להסתמך על מכירות הדירות כדי להזרים כסף לקופה, מוצא את עצמו בתקופה האחרונה ללא מקורות. הריבית הגבוהה, עלויות הבנייה שגדלו, הקשחת התנאים מצד הבנקים והאטה בביקושים - כל אלה יוצרים לחץ תזרימי כבד. הפתרון הזמני: למכור קרקעות.
בחלק מהמקרים מדובר בקרקעות שנרכשו בשיא ההתלהבות של 2021 ו-2022, כאשר שוק הדיור רשם את אחת השנים החזקות בתולדותיו. אז, כשמכרו כמעט 38 אלף דירות חדשות בשוק החופשי, רבים מהיזמים האמינו שהגל רק מתחיל. הם רכשו קרקעות יקרות, לעיתים תוך מינוף גבוה, מתוך הנחה שהביקושים ימשיכו לעלות. אלא שמאז המציאות השתנתה: בנק ישראל העלה את הריבית לשיעורים שלא נראו מזה שני עשורים, שוק המשכנתאות התקרר, והציבור עצר קניות. דרך אגב- הקצב השנתי של המכירות של השנה הנוכחית עומד על כ-23 אלף (עפ״י נתוני האוצר).
- תושב הנגב נאשם באיומים וסחיטה של קבלנים באשדוד
- האם הפלסטינים יחזרו לאתרי הבנייה? הקבלנים חלוקים, הממשלה הבאה תכריע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא בתקופה הזו, שבה הציפייה הייתה לראות ירידה גם במכירת הקרקעות, הנתונים מראים אחרת. באוצר מייחסים זאת בעיקר לקבוצת קבלנים ויזמים שנקלעו לקושי תזרימי, ונאלצים למכור נכסים כדי לשמור על פעילות שוטפת. חלקם מוכרים קרקעות שרכשו בשנים האחרונות, לעיתים עוד לפני תחילת תהליכי תכנון, וחלקם מעבירים אותן לקבלנים אחרים שמחזיקים ביכולת מימון גבוהה יותר. התוצאה היא גל עסקאות “יד שניה” של קרקעות בין יזמים, תופעה שכמעט ולא נראתה בעבר בהיקף כזה.
