אביעד שניידרמן אורה אייר
צילום: יח"צ
ראיון

"ייתכן שבהמשך אורה אייר תעבוד עם חברת מזגנים מאד גדולה בחו"ל"

"אנו במגעים עם חברת ההפצה הנרי שיין"; "טיהור אוויר בשלב מוקדם היה מצמצם את הקורונה"; "זלזלו בזיהום בחלל סגור, עכשיו יקשיבו"; "יש 10 א' מתים בשנה מזיהום נרכש בבי"ח". אביעד שניידרמן בראיון

איתי פת-יה | (3)
נושאים בכתבה אורה אייר ראיון

"אחת התובנות המובהקות מהתחקירים שעשו עד כה על הקורונה הייתה שזיהומים אכן נישאים באוויר וצריך לטפל במגיפה לא רק על משטחים. ההחלטה בעניין התקבלה מאוחר ולכן ראינו את העלייה בתחלואה – אם היינו מטפלים בשלבים הראשונים של התפרצות הנגיף לא רק במשטחים ודואגים למסיכות, אלא מחטאים את האוויר, היינו רואים שיפור משמעותי – ואלה לקחים לא שלי, אלא של ארגון הבריאות הבינלאומי ושל ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות ומניעתן – א.פ) האמריקאי. המסקנות באות לידי ביטוי כבר היום במכרזים של בתי ספר ומוסדות חינוך שקונות מערכות לטיהור אוויר". חברת אורה סמארט 0% אייר דיווחה על בדיקת מעבדה נוספת שהוכיחו את יעילות הפיתוח של בטיהור נגיפי הקורונה באוויר – 99.9% אחרי שעה של הפעלתה, כמו בשתי בדיקות קודמות – והמנכ"ל והמייסד השותף אביעד שניידרמן מרחיב על כך כעת בראיון לביזפורטל ומספר על פעילות החברה ועתידה.

 

הניסוי נערך במעבדת Bioanalysis Innovative בקליפורניה שמאושרת לניסויים ברמת בטיחות 3-BSL, כזו המצריכה פרקטיקות מחמירות, ציוד בטיחות מיוחד וחללים המתוכננים בצורה ספציפית בהתאם להנחיות ה-CDC. "זו הבדיקה הראשונה שעשינו בארצות הברית, שהיא השוק המשמעותי שלנו, וזו 'חותמת' שנחשבת הרבה יותר שם ובעולם בכלל".

 

דיברתם על דימוי של מצב אמת בבדיקת המעבדה, איך זה נעשה – מכניסים חולה קורונה לחדר?

"לא. 'מחוללים' את הנגיף בחדר באמצעות מכונה. כל וירוס או מזהם נישא על 'כלי תחבורה': חלקיקים קטנים של אבק, או גזים או אירוסולים שהם מעין לחות בטקסטורת גז. כשדיברו הרבה על העניין ה'טיפתי' שעליו נישא הנגיף באוויר, התייחסו לאירוסולים".

 

אז מכונה פולטת את הנגיף לחדר סגור, זה כביכול חולה קורונה אחד. אין חשיבות לכך שעוד אנשים יהיו בחדר, כאלה בריאים, ישאפו וינשפו פחמן דוד חמצני וכו' – הדברים האלה לא משפיעים על התוצאות?

 "הכל חייב להיות אמפירי ומדויק. לא מכניסים עוד אנשים אבל כן עושים דימוי מלא. יודעים לתרחש את האירוע שבו כן יש שניים-שלושה אנשים בחדר – בלי באמת להביא אותם לשם. עושים סימולציה, למשל אם היו חמישה אנשים בחדר אז כמה ליטר חמצן הם היו מחליפים ומה הסיכויים שלהם להידבק בנגיף". 

 

את יעילות החיסונים בודקים מול הוריאנטים השונים, זה נכון גם למערכת טיהור האוויר שלכם?

"לא כי אין בזה צורך. מה שחשוב הוא הגודל של הנגיף – ובכל הוריאנטים הוא באותו הגודל, כמו גם בשפעת".

 

אתם מוכרים את המערכת גם לבתי אבות ודיור מוגן. אבל שם בין כה וכה מקפידים על מסיכות ובדיקות והתמונה נראית טובה. אם יקנו את המערכת מכם, זה לא שיוותרו על כל ההגבלות הנוכחיות – אז למה שיעשו זאת מלכתחילה?

"והאם כל אותם אמצעים שעשינו עד היום מנעו ב-100% הידבקויות? לא. עדיין נוקטים בהם כדי להוסיף כמה שיותר שכבות הגנה. ספציפית בסגמנט הזה שהזכרת, בשוק האמריקאי לא חושבים בצורה הישראלית והנהוגה. שם הם אומרים 'Better safe than sorry'. מה גם שהכוונה היא לא לשים מכונה בכל חדר בבית אבות, אלא במקומות שמועדים לפורענות – איפה שיש ממשק עם אנשי הצוות, באזורי ביקור המשפחות. במקומות היוקרתיים יותר אנחנו עדים לביקוש מצד הדיירים שרוצים בעצמם מכונה כזאת אצלם בחדר. האם הגישה הישראלית טובה? אני לא יודע לומר, ולא באתי לבקר אותה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

קורונה בצד, למה בשגרה מקומות כאלה זקוקים למערכת לטיהור אוויר?

"מסיבה פשוטה – חללים סגורים הרבה יותר מזוהמים מבחוץ והסכנות שטמונות שם עצומות. זה שעד עכשיו יכולנו לזלזל ולא פגשנו קטסטרופה משמעותית זה משהו אחד, עכשיו בקורונה זה כן קרה ומבינים את הצורך. תסמונת הבניין החולה קיימת כבר 60 שנה פשוט עד כה אף אחד לא חווה 'תאונת דרכים' כה קיצונית, אז זלזלו בזה.

 

"הפכנו יותר צפופים ויותר אורבניים ולא מן הנמנע שנפגוש את עצמנו מול עוד מגיפה אם נמשיך לנהוג כפי שהיה עד כה. אומרים את זה הרבה חוקרים וגם ביל גייטס דיבר על כך. אחרי הקורונה כבר אין ברירה ויצטרכו להקשיב. הלכה למעשה, השוק של מערכות טיהור האוויר מתפתח וצומח ויש לו דרישה בכל כך הרבה סגמנטים: תחבורה ציבורית, בנייני משרדים, בתי מלון וכן הלאה".

 

קל לשכנע את הצרכן הפרטי – אבל לא בונים עליו

אורה אייר החלה למכור ברבעון האחרון של 2020. במחצית הראשונה של 2021 המכירות הסתכמו בכ-6.4 מיליון דולר, לאחר כרבע מיליון דולר שסווגו כהוצאות עבור הנפקתה, ההפסד התפעולי בתקופה עמד על 1.5 מיליון דולר וההפסד בשורה התחתונה ב-2.8 מיליון דולר.

 

שוק עיקרי נוסף אליו פונה אורה אייר הוא בתי החולים, שם המערכת שלה אמורה לטהר נגיפים הנישאים באוויר.  "בשיבא למשל התחלנו בניסויים עוד לפני הקורונה", מספר שניידרמן. "אחת הבעיות הגדולות היא זיהומים נרכשים, כשהנתון היום עומד על עשרת אלפים מתים מדי שנה מכך. אדם מגיע לבית החולים עם מחלה מסוימת, 'רוכש' שם זיהום מנגיף אחר בכלל ובסוף נפטר ממנו". לפיו, אותם נגיפים עמידים לא נמצאים רק במשטחים או ציוד רפואי חלוד שנשחק בו הציפוי האנטי-בקטריאלי, אלא גם מועברים באוויר כפי שהסביר קודם לכן. "אנחנו לא רק מסננים חלקיקים אלא גם תוקפים נגיפים עמידים שגדלים על מצעים כמו משטחים ולחויות דוגמת תעלות מיזוג האוויר ומקומות נוספים".

 

יש לכם מוצר גם לצרכן הפרטי, שאתם מוכרים בין היתר באמזון. על פניו נראה שהכי קל יהיה לשכנע צרכנים באזורים בהם הזיהום גדול – איפה שיש חשיפה לצירי תחבורה ראשיים, בסמוך למפעלים או במקומות כמו סין והודו. אתם מנסים לפנות לשוק הזה?

 "יש לנו חברה הודית, בשוק הסיני אנחנו עוד לא פועלים, אבל אנחנו פונים ל-50 מדינות כבר בעיקר דרך מפיצים, ולצד הודו גם בארצות הברית יש לנו חברה מקומית. אתה צודק בכך שיש הרבה מקומות שהמודעות יותר גבוהה לטיהור אוויר. יש גם אסתמטיים ואלרגיים וכאלה שסובלים מבעיות קרדיו. אותם קל יותר לשכנע. אגב, יש היום גם אנשים שפשוט חוששים וקונים את זה להורים או לסבתא וסבתא שלהם, וגם לעצמם, בלי שום קשר למחלות רקע כאלה או אחרות. ועדיין, הפוקוס של אורה אייר הוא פחות במגזר הצרכני ויותר בבזינס-טו-ביזנס או דרך מפיצים, וזה כי אנחנו רוצים לצמוח בהיקפים משמעותיים".

 

פילחתם את המכירות לאזורים, כשהשווקים הגדולים לפיכם הם 40% בארצות הברית, 30% באירופה ו-20% באסיה. מה תוכל להוסיף לגבי תמהיל הלקוחות – עסקים, מכרזים של גופי ציבור וצרכנים פרטיים, איך יראו המכירות בטווח הארוך?

 "אין לנו תחזית כזאת. הרוב היום הוא במגזר העסקי הפרטי ושם הקשב שלנו, ופחות דרך מכרזים, למרות שהן הזדמנויות מעולות וכבר זכינו בכמה כאלה. בסקטור הפרטי היכולת לסגור עסקאות קצרה יותר. אציין שהסגמנטים המובילים היום הם בתי ספר ומוסדות השכלה ואחרי כן תחבורה ציבורית".

 

אגב תחבורה, מעבר להנעה חשמלית לא יחתוך את השוק של מערכות טיהור האוויר?

"הנתון המדעי המדויק אומר בצורה פשוטה שאיכות האוויר בתוך מבנה היא מזוהמת פיה חמישה מבחוץ. מה שקורה בפנים מושפע מחומרי ריסוס והדברה, מהרהיטים, מהאטימות של המבנה ומערכות האוויר והקירור. גם מכונית חשמלית יכולה להיות מזוהמת מבפנים, כי יש בה בני אדם שיכולים לשאת נגיפים".

 

דיווחתם על הזמנה ממפיצת הציוד הרפואי טווין מד, בהיקף של מיליון דולר. איך הולכות בינתיים המכירות שלה? מפיצות מסוגה עשויות לחכות כדי לראות אם היא מצליחה למכור, לפני שיזמינו מכם גם. לא?

 "השוק לא מסתכל על זה כמקרה בוחן, אנחנו מוכרים גם לבדנו כאמור ובמגעים מול חברת ההפצה הנרי שיין. לגבי טווין מד הם כבר התחילו למכור ואנחנו עושים להם הדרכות בימים אלה על המכירה. ההנחה היא שעד סוף השנה כבר התהליך יסתיים וימכרו לבדם".

 

תדיראן גרופ -3.46% דיווחו על מזגן שלהם שהוכח יעיל בטיהור אוויר נגד הקורונה. בראייה אסטרטגית קדימה, למה שלא תחברו לחברת מזגנים ותמכרו מוצר שהוא שניים באחד?

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיע פשוט 03/10/2021 14:27
    הגב לתגובה זו
    מחיר ,
  • נכון מאוד. וברבעון האחרון כל שאר התיק של שלומי בקאנטים (ל"ת)
    פוקסי 03/10/2021 16:52
    הגב לתגובה זו
  • שלומי א 03/10/2021 16:11
    הגב לתגובה זו
    אני משקיע רק בחברות טובות (מחזור מסחר נמוך ומעט מניות פנויות) כך שאוכל להיכנס ולצאת ברווח עצום! אם לא הצלחתי לצאת אני אהפוך לבעל עניין ואז אפמפם עוד יותר במרץ בתקווה שיבוא פראייר יותר גדול ויקנה ממני. הכל מגובה בנתונים פונדומנטליים ומילים גבוהות. בואו בהמוניכם!! אגב SYTA זולה רצח מומלץ ממש הם עושים ווקי טוקי למשאיות
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.72%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ג'י סיטי יורדת 7%, סקופ עולה 4.7%; מגמה חיובית בת"א

העלאת תחזית הדירוג של S&P תומכת בשוק למרות ארביטרז' שלילי, המסחר מתנהל בעליות שערים; עונת הדוחות בת"א מעלה הילוך - מי צפויות לדווח?

מערכת ביזפורטל |

המסחר בת"א מתנהל במגמה חיובית למרות ארביטרז' שלילי של כ-0.4%, כאשר מדד ת"א 35 עולה 0.3% ומדד ת"א 90 עולה ב-0.6%. 

במבט על הסקטורים, מדד הביטוח ממשיך לבלוט לחיוב עם עלייה של כ-1.1%, מדד הבנקים עולה ב-1.1%, מדד הנדל"ן עולה 0.5% ומדד הנפט וגז יורד 0.1%.


בשוק האג"ח נרשמת יציבות לקראת החלטת הריבית בסוף החודש. אג"ח עם מח"מ של כ-10.5 שנים נסחר עם תשואה ברוטו של כ-4.06%. נזכיר כי בסוף השבוע מדד המחירים לצרכן צפוי להתפרסם, במה שיכריע את הכף האם הריבית תרד או לא בסוף החודש. נכון לבוקר זה השוק מתמחר הורדת ריבית באזור 70%.


השבוע הקודם ננעל במחזור ענק של כ-13.4 מיליארד שקל השני בגובהו אי פעם, שלב הנעילה (החדש) רשם מחזור של כ-9.4 מיליארד שקל על רקע עדכון המדדים החצי-שנתי. במסגרת העדכון הצטרפו למדד ת״א-35 מניות מגדל ביטוח מגדל ביטוח  ונקסט ויז׳ן נקסט ויז'ן 3.34%  , בעוד שמניות החברה לישראל חברה לישראל 0.13%    ואנרג׳יאן אנרג'יאן -3.02%   הועברו למדד ת״א-90. המהלך גרם לתנודתיות גדולה במיוחד בשתי האחרונות, בעיקר לאחר הצניחה במניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0.71%   ובמניית בעלת השליטה בה - החברה לישראל - בעקבות הפשרה עם המדינה סביב זיכיון ים המלח. הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה, גם היום אייסיאל תעמוד במוקד לאחר שהשוק יאכל מחדש את השפעות ההתפתחויות על הרווחיות הליבתית שלה.



בעוד בוול סטריט כבר מסכמים ביצועים של סקטורים בתל אביב עונת הדוחות רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע -1.67%  ו- נובה 1.5%   שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. גם השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות: 

מחר: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן ולייבפרסון, 

בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי. 

ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין

בחמישי ידווחו נייס וספיינס.


מניות במוקד

האם קיבלנו פרומו לדוחות החברות הביטחוניות? על פי דוחות סקופ סקופ 4.76%  , הגידול במכירות בישראל של החברה נבעו בעיקר מיישום אסטרטגיית צמיחה ומעלייה בביקוש למוצרי החברה המשמשים את הלקוחות המייצרים מוצרים ביטחוניים וכן עלייה במכירות המוצרים הטכניים. ההכנסות ברבעון עלו ל-535.4 מיליון שקל לעומת 472.6 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ-13%. הרווח הגולמי נשאר כמעט ללא שינוי ועמד על 166.3 מיליון שקל, אם כי ניתן לראות כי סקופ מצליחים להתייעל תפעולית מה שהקפיץ את הרווח התפעולי בכ-8.7% ל-63.7 מיליון שקל לעומת 58.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. את הרווחיות הזאת חברת המתכות מצליחה לגלגל גם לשורה התחותנה כשהרווח הנקי ברבעון עלה בכ-7.6% ל-43.5 מיליון שקל לעומת 40.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה. השיפור התזרימי מקבל ביטוי גם בקופה כשיתרת המזומנים של החברה עלתה ל-340 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, בהקשר הזה נזכיר כי ביולי האחרון בהמשך לתוצאות הרבעון השני הכריזה החברה על חלוקת דיבידנד בהיקף של 33.1 מיליון שקל - כ-2.5 שקל למניה. הדיבידנד שולם לבעלי המניות ב-4 באוגוסט. סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות