משבר כלכלי
צילום: מרקוס וינקלר, unsplash

המשבר בארה"ב: "הממשל יתקשה לגייס אג"ח חדש; השווקים יכנסו לשוק"

בג'יי.פי. מורגן נערכים לחדלות פירעון של הממשל, כשבמכון ברוקינז היוקרתי כתבו כי גם אם ימשיכו לשלם את הריבית על האג"ח, ההשלכות יהיו רעות מאוד

ארז ליבנה | (15)

ב-1 באוגוסט, הממשל האמריקאי הגיע לתקרת החוב שלו. מאז הפעילו במשרד האוצר ובלשכת הנשיא אמצעים מיוחדים, כדי להמשיך ולנהל הן את התקציב השוטף והן את החוב, בדמות האג"ח של משרד האוצר האמריקאי. אמש, שרת האוצר ג'נט ילן, אמרה כי ב-18 באוקטובר לממשל האמריקאי ייגמר הן הכסף, אבל גם האפשרות להפעלת האמצעים המוניטריים המיוחדים למימון פעילות הממשל. יש לזה משמעות אחת והיא רעה מאוד. אם בתוך 3 שבועות לא תימצא פשרה בקונגרס ובסנאט, או דרך יצירתית לעקוף את הפלונטר, ארה"ב לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה. הדבר הראשון שייפגע הוא הדולר, ובהתחשב שמרבית הכלכלה העולמית מושתתת על הגרינבק, זה יהיה רע מאוד.

 

במכון ברוקינגז הנחשב העריכו כי הממשל ימצא דרך לשלם את האג"ח, אבל בשל כך, התקציב האמריקאי ייאלץ לספוג קיצוץ רוחבי משמעותי, שיתורגם ל-40% מהתקציב. "אם המשקיעים מצפים שהתקיעות תהיה קצרת זמן, אז ייתכן והתגובות הראשוניות לכך יהיו זניחות. יחד עם זאת, גם תקרת החוב תועלה במהירות בתוך כמה ימים אחרי המועד, יהיה נזק ארוך טווח", כתבו חוקרות המכון וונדי אדלברג ולואיז שיינר.

 

"לכל הפחות, השווקים הכלכליים יצפו בעתיד לעוד הפרעות כאלה, כשייקח זמן להוריד את השוק שיחוו השווקים, ולהחזיר את אובדן עסקים ואובדן ביטחון של משקי הבית.  צפי רע לקראת בנוגע חדלות פירעון תעלה ההסתברות להפרעה משמעותית בשווקים הפיננסיים", המשיכו.

 

"זה יכול להוביל לכך שהריבית על האג"ח החדש תעלה. כמו כן, אם השווקים ייסוגו מהאג"ח של הממשל האמריקאי לגמרי, משרד האוצר יתקשה למצוא קונים לחוב שמגיע לסוף המח"מ שלו ויפעיל לחץ על הפד' לרכוש עוד חוב בשווקים המשניים.

 

"למרות שישנה חוסר ודאות גבוהה, האנליזות מראות שהאפקטים של אי העלאת תקרת החוב יכולות להיות חמורות מאוד, גם אם, כפי שמעריכים, הממשל ימשיך לשלם את תשלומי הריבית. אם הממשל לא יצליח, בגלל פוליטיקה או מצב משפטי, או מחסור לא צפוי במזומנים, או ניסיון כושל להנפיק אג"ח חדש – התוצאות יהיו חמורות הרבה יותר", סיכמו השתיים.

"JPM השקיעה 100 מיליון דולר בעבר כדי להתמודד"

במקביל, אמש ג'יימי דימון, המנכ"ל של ג'יי.פי. מורגן צ'ייס JP MORGAN (JPM) הבנק הגדול בארה"ב, כי כבר החל להתכונן לאפשרות כי הממשל לא יצליח להעלות את תקרת החוב, כשבין היתר, נבחנו תסריטים לאיך תשפיע חדלות הפירעון על השווקים הפיננסיים, יחסי ההון, חוזים מול לקוחות ודירוג האשראי של ארה"ב.

 

"כל פעם שהנושא הזה עולה, הוא מתוקן לבסוף, אבל אסור לנו להגיע כל כך קרוב למצב הזה", אמר דימון בראיון לרויטרס והוסיף כי "בפעם האחרונה שנערכנו לתרחיש שכזה, זה עלה לבנק 100 מיליון דולר".

קיראו עוד ב"גלובל"

 

השבוע כתבנו כאן שכחלק מהאמצעים שחושבים עליהם בממשל זה הנפקת מטבע מיוחד על סך טריליון דולר, שיופקד בפד' ויוכל לאפשר לממשל להמשיך לפעול עד שיצליחו לפתור את הבעיה.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    ל 30/09/2021 16:31
    הגב לתגובה זו
    מה השטויות האלה .בנט נכשלת. סמפטומיםלכל החיים יהיו לאנשים ומי יודע מה יהיה בהמשך .זאת לא רולטה רוסית בנט.אזרחים הם לא משחק.ולא שפני נסיון.
  • 12.
    מה הבעיה? 30/09/2021 08:12
    הגב לתגובה זו
    בדיוק כמו שהוא עושה בעשר השנים האחרונות. עד שהאינפלציה לא תתפוצץ הוא לא יפסיק
  • 11.
    הדולר לא שווה יותר מ 1.5 שח..... גג עד 1.7 שח לדולר (ל"ת)
    השוק לפני קריסה 29/09/2021 23:30
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אני מוכן להלוות לביידן (ל"ת)
    הקוף של בילבי 29/09/2021 21:41
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    הפד ניפח את השווקים למימדים מפלצתיים ולמעשים אלו יש תוצאה אחת, הוצאת אויר מהירה והתאמת לחצים (ל"ת)
    אריאל 29/09/2021 20:43
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    YL 29/09/2021 18:06
    הגב לתגובה זו
    לא רק ש ילמד את הממשל אך מנפיקים ללא הפסק אלא ילמד אותם גם אך עושים תיספורת לפריירים
  • 7.
    משקיע 29/09/2021 17:39
    הגב לתגובה זו
    למי שקשה זה לאזרחים בגלל שכוח הקהיה של הדולר פוחת ופוחת. קוראים לזה מס אינפלציה
  • 6.
    2008 שוק נפל ותיקן עד 2010, 2011 שוק ירד 20% בערך 29/09/2021 16:58
    הגב לתגובה זו
    2008 שוק נפל ותיקן עד 2010, 2011 שוק ירד 20% בערך עקב חשש ממשבר חובות באירופה ואחכ המשיך עליות. אותו דבר עכשיו
  • 5.
    לונגי לונג 29/09/2021 15:17
    הגב לתגובה זו
    המדדים לא יכולים לרדת אף פעם
  • 4.
    צונמי גלובלי 29/09/2021 14:59
    הגב לתגובה זו
    פרישת המשמר הלאומי בניו יורק...... ומשיכת הכוחות מאפגניסטן בהפתעה. המבין יבין....להחזיק חזק!!
  • 3.
    בעל נסיון@ 29/09/2021 14:51
    הגב לתגובה זו
    ארה'ב אינה לבנון, טורקיה, איראן טו וונצואלה...היא לא תקרוב ולא תגיע לחדלות פרעון...
  • אלכס 29/09/2021 23:29
    הגב לתגובה זו
    אם זה נראה כמו ברווז ואם זה צולע כמו ברווז,
  • 2.
    אדם 29/09/2021 14:42
    הגב לתגובה זו
    קריסה של הדולר פרושה משבר מוניטרי עם גלי צונאמי אדירים שיקח שנים לתקן.
  • אמיתי 29/09/2021 23:28
    הגב לתגובה זו
    הקריסה תתחיל אצלנו. עם 200 מיליארד דולר
  • 1.
    כייפק היי יאאלה אל המצוק.. (ל"ת)
    חשבון קשה 29/09/2021 14:41
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.