חברת מימון ישיר 1.68% המנוהלת ע"י ערן וולף, ונשלטת ע"י ביטוח ישיר (54.88%) מציגה: כך מצפצפים על המשקיעים, מחלקים למנכ"ל ומנהלי החברה את כל הרווח השנתי - בניגוד להחלטת האסיפה הכללית. ואם מקצים אופציות בניגוד להחלטת אסיפת בעלי המניות אז בשביל מה בכלל צריך אסיפה? פשוט תודיעו שאתם מצפצפים על המשקיעים מראש וזהו. בעלי המניות הם הבעלים של החברה, הדירקטוריון וההנהלה כפופים אליהם ואמורים לשקף את רצון בעלי המניות ולקיים את החלטותיהם. המהלך התקדימי של מימון ישיר מעקר את משמעות האסיפה לבעלי המניות..   חברות לעיתים מחלקות אופציות לעובדים, זו פרקטיקה מקובלת. אבל השאלה מתי עושים את זה וכמה כסף נותנים להם. ההענקה הזו עוברת לאסיפת בעלי המניות - הם הקובעים. ככה זה קיים כבר שנים ואצל מאות חברות נסחרות בארץ ואלפי חברות בחו"ל.  על מה מדובר? מימון ישיר כינסה בתחילת החודש (ספטמבר) אסיפת בעלי מניות כדי לאשר הקצאת אופציות למנהלי החברה בהיקף משמעותי של יותר מ-8% מההחזקה בחברה, כלומר - דילול משמעותי של המשקיעים הקיימים. ההטבה הסתכמה ב-47 מיליון שקל - 17 מיליון שקל למנכ"ל.  החברה "ביקשה" להקצות למנכ"ל ערן וולף כ-79.7 אלף אופציות למניות שערכן כ-53 מיליון שקל וההטבה הגלומה בהן היא 17 מיליון שקל. מדובר למעשה בהכפלת שכרו השנתי. אגב, אין מה לדאוג למר וולף. לפני ההקצאה, הוא הרוויח שכר שנתי של כ-4 מיליון שקל, ובאמצעות חלוקת האופציות למנכ"ל שכרו כמעט יוכפל ויעמוד על כ-7.5 מיליון שקל. מימוש האופציות יביא לעליית חלקו בחברה מהחזקה של כ-0.9% ממניות החברה לכ-3.9% מהמניות, בהחלט משמעותי. בנוסף, ביקשה החברה להקצות לכל שאר ההנהלה הבכירה (היועצת המשפטית, מבקרת החברה וכלל הסמנכ"לים בחברה) אופציות בשווי כולל של כ-30 מיליון שקל ובסה"כ כאמור שווי ההטבה - 47 מיליון שקל. זה סכום משמעותי, כנראה משמעותי מדי. ככה גם סברו המשקיעים המוסדיים. באסיפת בעלי המניות החברה קיבלה 'לא' מוחלט מהמשקיעים: נכון אמנם שביטוח ישיר מחזיקה ביותר מ-50% ממניות החברה - והיא הצביעה בעד - אך מאחר שהיא בעלת השליטה אז הקול שלה לא נספר בהצבעות מהסוג הזה, כך שההצבעה הייתה צריכה לעבור באצבעותיהם של בעלי המניות האחרים, אלא שכאן כאמור ציפתה לחברה הפתעה ושאר המשקיעים הצביעו נגד חלוקת האופציות. אלטשולר שחם הוא המוסדי הגדול שמחזיק ב-17.5% ממניות החברה (הרוב דרך הקרנות של אלטשולר וכ-1.7% באמצעות פסגות). יחד עם מוסדיים נוספים, כמו קרנות ההשתלמות של המורים והגננות, הראל, הפניקס, איילון, קו הבריאות, סיגמא, שמחזיקים במניות נוספות, הצביע בית ההשקעות נגד ההקצאה האמורה. נדגיש שוב: בעלי המניות הם בעלי הבית בחברה והם אלה שמחליטים כיצד מנהלים את החברה. מה עשתה החברה בפועל? היא פשוט החליטה לצפצף על המשקיעים. אז אחרי שהחברה קיבלה 'לא' מבעלי המניות שלה - היא פשוט החליטה לצפצף עליהם. בהודעת החברה לבורסה היא מסרה כי חילקה לכל הבכירים, כולל המנכ"ל, את אותו סכום מקורי שרצתה לחלק להם מלכתחילה למרות תוצאות האסיפה. אגב, החברה הודיעה על כך מראש. כלומר, כבר בעת זימון האסיפה היא הדגישה בזימון כי היא יכולה אחר כך להתעלם מהחלטת האסיפה - ושוב, אם זו המטרה מראש אז בשביל מה בכלל לזמן אסיפה?  בהודעה נוספת לבורסה 'הסבירה' החברה את החלטתה התמוהה, כאשר היא בעיקר חוזרת על הטיעונים שהיא שלחה מראש למשקיעים בעת זימון האסיפה הכללית. כלומר: היא בכל זאת אישרה את החלוקה, אחרי שבעלי המניות הצביעו נגד, כשהם - מראש - יודעים את כל הטיעונים שהחברה תטען גם אחר כך כשתאשר את החלוקה. על פי הודעת החברה לבורסה: "בעלי השליטה בחברה, אשר הינם בעלי שיעור ההחזקה הגבוה ביותר בחברה ואינם זכאים כשלעצמם לתגמול הוני מאת החברה, הצביעו בעד הקצאת האופציות למנכ"ל, כפי שהובאה בפני אישור האסיפה הכללית של בעלי המניות של החברה" - אבל כפי שכבר הסברנו, זה פשוט לא רלוונטי. הם בעלי השליטה ולכן דעתם לא רלוונטית בהצבעות מהסוג הזה. בנוסף טענה החברה כי: "ערן וולף הינו מנכ"ל החברה מיומה הראשון ואף היה שותף מרכזי בהקמתה. מר ערן וולף היה גורם משמעותי בהישגיה של החברה, בצמיחת הכנסותיה ורווחיה לאורך כל שנות פעילותה ובכלל זה, הנפקתה המוצלחת בבורסה לניירות ערך בתל אביב בחודש אוגוסט 2020" - אוקי, ולכן מה? הוא היה יכול לקנות מניות מראש, או כמו כולם, או במסגרת ההנפקה, ובעוד לא מעט הזדמנויות. למה פתאום עכשיו זה לגיטימי לדלל את המשקיעים? לדברי החברה: "השכלתו, כישוריו, הישגיו וניסיונו המקצועי העשיר בתחום האשראי הצרכני של מר ערן וולף, מעמדו בתחום, ותרומתו לחברה במשך זמן כהונתו כמנכ"ל החברה, וכן לאור היותו של מר ערן וולף איש מפתח בחברה" - שוב, לא רלוונטי, וגם זה אותו טיעון שהם כבר סיפרו למשקיעים שהצביעו נגד החלוקה. עוד על פי החברה: "להערכת ועדת התגמול ודירקטוריון החברה, הענקת האופציות למר ערן וולף תחזק את זיקתו לחברה, זאת לשם הגשמת יעדיה והשאת רווחים לבעלי מניותיה, והיא משקפת את צרכי החברה ליצירת תמריצים ראויים מחד, מבלי לתמרץ נטילת סיכונים מיוחדים מנגד. ועדת התגמול ודירקטוריון החברה סבורים, כי ראוי לתת דגש לתגמול שהינו מותנה ביצועים. להערכת ועדת התגמול ודירקטוריון החברה, תשלום מבוסס מניות, לצד השכר והמענקים השוטפים, יחזק את הקורלציה בין היקף התגמול של מנכ"ל החברה לבין השאת ערך לבעלי המניות של החברה. התגמול ההוני נועד גם לקשור את התגמול של מנכ"ל החברה להשגת יעדי החברה בראיה ארוכת טווח." - גם את זה החברה כבר כתבה למשקיעים שהצביעו נגד, ולמרות זאת הם הצביעו כפי שהצביעו. בקיצור - לא רלוונטי. הטיעון היחיד של החברה שאולי רלוונטי הוא הטיעון הבא: "ועדת התגמול ודירקטוריון החברה הדגישה כי לא הובעה מאת בעלי המניות שהעבירו עמדתם לחברה הסתייגות עקרונית להקצאה הפרטית למנכ"ל ו/או לתנאי האופציות, למעט כאמור ביחס לעלות הכוללת של תגמול המנכ"ל לחברה בהתחשב גם בהקצאה הפרטית למנכ"ל" - אוקי, אז תקצו לו פחות. אבל החברה לא עשתה כך. היא דחתה את החלטת האסיפה וחזרה על הטיעון הקודם (שהוא בקיצור - לא אכפת לנו מההצבעה שלכם) וכך אומרת: "להערכת הוועדה ודירקטוריון החברה, שווי ההטבה בגין התגמול ההוני המוצע הינו סביר, לרבות תוך התחשבות ביחס שבין תנאי הכהונה וההעסקה של מר ערן וולף לעלות השכר של שאר עובדי החברה... סך העלות הכוללת של המנכ"ל לחברה ראויה וסבירה" - אך כאמור, מדובר פשוט בזלזול במשקיעים ובהחלטות האסיפה הכללית. בדוחותיה לרבעון השני של 2021 דיווחה מימון ישיר על הכנסות של 226.5 מיליון שקל. הרווח הנקי עמד על 58.6 מיליון שקל לעומת כ-26.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות הפסדי אשראי הסתכמו ברבעון בכ-9.8 מיליון שקל. תיק ההלוואות של החברה עומד על כ-8.6 מיליארד שקל (כולל תיק הלוואות שהומחה ו/או שווק עבור צדדים שלישיים). מחברת מימון ישיר נמסר בתגובה: "דירקטוריון מימון ישיר פעל בחודשים האחרונים על מנת לייצר חבילת תגמול שתביא לידי ביטוי את שביעות רצוננו מהנהלת החברה בראשותו של ערן וולף אשר הביאה את החברה להישגים מרשימים ביותר בתוצאותיה בשנתיים האחרונות, למרות תנאי אי הוודאות במשק הישראלי. חבילת התגמול שהבאנו לאישור עומדת בקריטריונים של מדיניות התגמול של החברה. המוסדיים המחזיקים בחברה שותפים לצורך לתמרץ ולתגמל את ההנהלה על הביצועים המרשימים וחלקם הצביעו בעד כאשר מרבית המתנגדים עשו כך בשל המדיניות הפנימית שלהם הנוגעת לרכיבי התגמול השונים. בחנו את הנושא לעומק והחלטנו להשתמש בזכות השמורה לנו לאשר לערן ולהנהלת החברה את חבילת התגמול. כדירקטוריון אנו חשים כי חובתנו לשמר את המנהלים הטובים ולתגמל אותם כראוי על הביצועים אשר קידמו את החברה ללא הכר."