טדי שגיא רוכש את ExpressVPN ב-936 מיליון דולר
חברת הסייבר קייפ (KAPE.L) של איש העסקים הישראלי, טדי שגיא (60.5%), ביצעה את אחת מהרכישות המשמעותיות ביותר של חברה ישראלית אי פעם, כשהיא רוכשת את החברה האמריקאית ExpressVPN ב-936 מיליון דולר.
ביחד, החברות הממוזגות צפויות להעניק שירותים ללמעלה מ-6 לקוחות. עד כה מניית החברה, שנסחרת בבורסת לונדון חוותה שנה חלומית כשכבר עלתה בלמעלה מ-85% מתחילת השנה. העסקה תורכב ממזומן וממניות, וכדי לממן חלקית את מרכיב המזומן המשולם מידית, תבצע Kape הנפקת מניות נוספת בהיקף צפוי של מאות מיליוני דולרים.תמורת הרכישה תועבר למייסדי ExpressVPN בשלושה שלבים. בשלב הראשון יועברו 354 מיליון דולר במזומן עם סגירת העסקה ו-237 מיליון דולר במניות של Kape שיהיו חסומות למכירה למשך 24 חודשים מרגע סגירת העסקה. לאחר מכן, יועברו 345 מיליון דולר במזומן שישולמו בשתי פעימות שוות 12 חודשים לאחר סגירת העסקה ו-24 חודשים אחרי. את חלק המזומן השלישי תממן Kape על ידי לקיחת הלוואה מסינדיקט המלווים הנוכחי של החברה ועל ידי המזומן שהחברה מייצרת.
שני מייסדי ExpressVPN ימשיכו לעבוד בחברה הממוזגת ולנהל את פעילות ExpressVPN תחת המטריה של Kape ויחזיקו ב-14% מהון המניות של Kape.
אקספרס היא חברה ידועה בתחום מארה"ב ובעלת הסכמי הפצה עם חברות ענק דוגמת HP (HPI), נוקיה (NOK) ופיליפס. מאז 2017 ההכנסות של החברה עלו בכמעט 233%, מרמה של 84 מיליון דולר לכמעט ל-280 מיליון דולר אשתקד. במקביל, עלה ה-EBITDA (רווח לפני הוצאות מימון, מס, פחת והפחתות) והגיע בשנת 2020 ל-74.8 מיליון דולר.
- ממשיך למכור: טדי שגיא מוכר נכס שלישי בלונדון
- טדי שגיא משדרג את הצעת הרכש למניית קייפ ב-4.65%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עידו ארליכמן, מנכ"ל Kape ציין עם הדיווח על הרכישה כי "רכישת ExpressVPN מאפשרת לנו למקם את Kape בקדמת חזית אספקת פתרונות האבטחה והפרטיות החדשניים ביותר לכל הצרכנים ברחבי העולם, ותאפשר לצרכנים להחזיר לידיהם את השליטה על הזהות והחיים הדיגיטליים שלהם. אנחנו מאמינים כי עסקה זו היא הוכחה לחוזק הפעילות הקיימת שלנו ואסטרטגיית הצמיחה שלנו. הרכישה ממצבת אותנו באופן אידיאלי להמשך הרחבת דריסת הרגל העולמית שלנו בעידן שבו אבטחה ופרטיות דיגיטליות מעולם לא היו חשובות יותר".
זו כבר הרכישה השנייה המשמעותית של קייפ מתחילת השנה. במארס רכשה את וובסלנס הישראלית תמורת 149 מיליון דולר. בנובמבר 2010 רכשה את PIA (Private Internet Acsses) האמריקאית תמורת 128 מיליון דולר.
עם רכישת ExpressVPN, קייפ צופה שבשנת 2022 ההכנסות פרופורמה יהיו 610-624 מיליון דולר, וה-EBITDA המתואם יגיע ל-166-172 מיליון דולר. זה יהפוך את קייפ שנסחרת בכמיליארד דולר להיות בין השחקניות (pure play) המובילות בעולם בשוק הצרכני של פתרונות אבטחה ופרטיות דיגיטלית.
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
לקייפ יש כ-50 מיליון דולר בקופה והמשמעות של העסקה היא שהחברה תצטרך לעשות גיוס משמעותי של הון. בעל השליטה - טדי שגיא, צפוי להיות מדולל (אלא אם ישתתף בהנפקת המניות) אחרי שהצליח להציף ערך משמעותי בחברה שעד לפני כארבע שנים עסקה בכלל בתחום אחר והפכה את המודל העסקי ואת המיקוד בפעילות לאבטחה לשוק הצרכני. מאז מניית החברה עלתה פי 4.
מה יקרה למניה? על פניו הרווח של החברה יוכפל משמע שווי השוק שעומד כעת על כ-1.1 מיליארד דולר אמור לגדול פי 2. אלא שחלק מהגידול בשווי יהיה דרך הנפקות הון (לבעלי הנרכשת והנפקות בשוק). על פי הדיווח, לא ניתן להבין בדיוק כמה הון יונפק, אך ככל הנראה מדובר על סדר גודל של 600-700 מיליון דולר ואפילו פחות (החברה מייצרת תזרים מזומנים שוטף שיהיה חלק מהתשלום השוטף והעתידי לבעלי הנרכשת). במילים אחרות, הנפקת המניות לא תגדיל את השווי פי 2, אלא פחות מכך משמעותית. זה משאיר מקום לעלייה במניה במיוחד בהינתן שאם החברה תבחר לקחת מימון הרי שהמימון כיום זול במיוחד (עלויות המימון נמוכות).
ארליכמן התראיין לפני שנה בביזפורטל וכמעט והבטיח שיהיו עוד רכישות. מאז הוא השלים שתי רכישות והעלה את ה-EBITDA הצפוי מ-40 ל-170 מיליון דולר. הנה הראיון בשנה שעברה:
למה קייפ מבצעת את רכישת הענק?
VPN (ראשי תיבות של Virtual Private network, רשת פרטית מדומה) היא רשת תקשורת פרטית המושתתת על רשת ציבורית אבל משתמשת בפרוטוקול תיעול (Traffic) ואבטחת מידע כדי לשמור על סודיות המידע העובר ברשת הציבורית, ולמעשה - לשמור באופן הזה על פרטיות הגולש ברשת הציבורית עד כדי הפיכתו לגולש אנונימי.
לפי חברת המחקר Global Market Insight, עד שנת 2026, שוק ה-VPN העולמי יגלגל מחזור שנתי של 70 מיליארד דולר, וזאת לעומת 25 מיליארד דולר בשנת 2019, גידול שנתי ממוצע (CAGR) של 12% עד 2026. להערכת החברה "מגפת הקורונה הגדילה את פרצת הפרטיות ברשת, מכיוון שיותר ויותר אנשים עברו לעבוד מהבית, ויותר ויותר תעבורה ברשת נעשתה ממכשירים פרטיים של אנשים, וכך גדל הביקוש לפתרונות VPN.
"כמו כן, כאשר יש יותר ויותר מכשירים אישיים שנמצאים בשימוש פר אדם, בין היתר המחשב הנייח, המחשב הנייד, הטאלבט, הסמארטפון, ועמם גדל הסיכון שמידע אישי ואף עסקי ייפול לידיים הלא נכונות. נכון להיום, 59% מהצרכנים לא מבינים מי ואיך עושה שימוש במידע האישי שלהם אבל עם הזמן המודעות כן גדלה, וכך גדל הרצון לפרטיות והצורך בפתרונות VPN", מסרו בקייפ.
מעבר לתחום הצומח, הרכישה כמובן תתבטא בסינרגיה בהוצאות (וגם בהכנסות) ולראייה ה-EBITDA הצפוי לשנה הקרובה - סביב 170 מיליון דולר. עם הפעילות והצמיחה הזו, אפשר לנחש שבחברה חושבים על הנאסד"ק, שם הם עשויים לקבל שווי גבוה יותר מהשווי בלונדון. נקווה שעל הדרך יחשבו גם על תל אביב ויעשו כאן רישום.
טדי שגיא שממוקם בצמרת אנשי השנה של ביזפורטל בשנים האחרונות (ואחד מאנשי העשור הקודם), מחזיק בעסקי טכנולוגיה ונדל"ן. סיפור ההצלחה הגדול שלו היא חברת טכנולוגיות ההימורים באונליין - פלייטק, שהונפקה בלונדון. שגיא יצא מההשקעה בחברה עם רווחים של כ-2 מיליארד דולר.
הצלחה נוספת של שגיא היתה בחברת SafeCharge שמספקת פתרונות סליקה ותשלומים. החברה שנסחרה בלונדון נמכרה תמורת 890 מיליון דולר כשחלקו של שגיא עמד על כ-570 מיליון דולר. ההשקעה הבולטת של שגיא בנדל"ן היא שליטה במתחם קמדן מרקט בלונדון.
- 6.ג'סי 14/09/2021 00:20הגב לתגובה זורבותי ההיסוטריה חוזרת
- 5.כתבת יחסי ציבור בוטה (ל"ת)אנונימי 13/09/2021 20:41הגב לתגובה זו
- ימותו הקנאים (ל"ת)דורון 13/09/2021 21:24הגב לתגובה זו
- 4.אחד שיודע 13/09/2021 19:53הגב לתגובה זויש להם CTO חדש, עבדתי איתו בעבר, הוא לאן שהוא הולך הוא מביא את המזל הבן אדם הזה. שיהיה להם המון בהצלחה
- 3.גדעון המשקיע 13/09/2021 19:44הגב לתגובה זומורווח יפה לא מוכר, מאמין ששווה יותר
- 2.אמיר 13/09/2021 19:15הגב לתגובה זוגיוס בנאסדק ירים אותה למעלה פי כמה מהיום
- 1.יש מצב שהוא מוכר ב 935 מיליון ומעביר לי מיליון? (ל"ת)system32 13/09/2021 18:50הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
