חיסון קורונה
צילום: Mufid Majnun

אחרי אישור ה-FDA, החברות הגדולות הופכות את החיסונים לחובה

דלתא איירליינס תחייב עובדים לא מחוסנים בביטוח רפואי חודשי של 200 דולר ולהציג בדיקות שבועיות, גם הבנקים הגדולים בעולם וענקיות הטק יחזירו רק עובדים מחוסנים למשרד. כעת הלחץ על הלא מתחסנים הופך לא רק לבריאותי אלא גם לכלכלי
ארז ליבנה | (8)
נושאים בכתבה חיסון לקורונה

אפקטיביות של חיסון נמדדת בעיקר בהשפעות ארוכות הטווח ולא רק הקצרות. כרגע כמובן אין מידע שכזה מהסיבה הפשוטה שלא עבר מספיק זמן. אפשר לחשוש מהחיסון (אבל כל חיסון הרי מתחיל מתישהו, וגם מה לעשות שהעולם תקוע והדרך היחידה לשחרר אותו זה באמצעות החיסונים, וכמה שיותר) ואפשר מנגד לצייר את ההתנגדות גם כסממן האגואיסטי של הדור הנוכחי, שגדל והתחנך על הייחודיות של כל אחד ואחת מאיתנו והפוטנציאל שאנו אוצרים בתוכנו. בסוף, איך אומרים האמריקאים, צריך לחטוף אחת למען הקבוצה. וכשאנחנו מדברים על להציל את הקבוצה אנחנו מדברים על סבא וסבתא של כולנו, אבא ואימא ולאחרונה עם וריאנט הדלתא, גם לאחים, לאחיות ולחברים.

 

הדבר המשמעותי ביותר שקרה השבוע, זה שמנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, הפך את אישור החירום שניתן לחיסון שייצרו פייזר PFIZER (PFE) וביונטק (BNTX), לאישור מלא. האישור הזה מהותי כמובן, מאחר והוא נותן גושפנקא לחיסון והופך לכלי בידי חברות שחושבות על בריאות העובדים, ולכן הוא גם הופך מהותי לשורה התחתונה של כל חברה: הרי עד כה, כל חולה מאומת שולח מספר עובדים הביתה - במקרה הטוב. במקרה הרע - משרדים ומפעלים שלמים נסגרים.

מה עושות החברות?

גל הדרישות להתחסנות מצד חברות החל עוד לפני אישור החיסון הרשמי. כבר בתחילת החודש הנוכחי, קמעונאים חברות הייטק, בנקים וחברות מתחום הבריאות, הודיעו לעובדים שהחיסונים הם כבר לא אפשרות - אלא חובה, וכל מי שרוצה להגיע למשרד חייב להיות מחוסן. יש כאלה שגם מאיימים בפיטורין או בסנקציות אחרות.

 

לדוגמה, ענקית התעופה דלתא איירליינס DELTA AIR LINES INC (DAL) הודיעה לכל 68 אלף עובדיה אתמול שמי שאינו מחוסן יצטרך לשלם בכל חודש ביטוח בריאות בסך 200 דולר ובכל שבוע יצטרך להציג בדיקות נגד קורונה. המדיניות החדשה הגיעה יומיים בלבד אחרי אישור ה-FDA.

 

"הזמן להתחסן הוא עכשיו", כתב מנכ"ל החברה, אד בסטיאן בהודעה לחברה והוסיף כי "תמיד ידענו שהחיסון היא הדרך האפקטיבית ביותר לשמור על ביטחון ובריאות אנשינו מול המשבר הבריאות העולמי. בגלל זה אנחנו לוקחים צעדים נוספים כדי להגביר את אחוז העובדים המחוסנים.

 

"האשפוז הממוצע של עובד בחברה עלה לדלתא 50,000 דולר לאדם. ביטוח הבריאות יהיה הכרחי להתמודד עם הסיכון הפיננסי שאי התחסנות מייצרת עבור החברה שלנו", סיכם.

 

גם בנק ההשקעות הגדול בעולם, גולדמן זאקס GOLDMAN SACHS (GS) שכל עובדי החברה, אבל גם לקוחותיה, שירצו להגיע למשרדים יהיו חייבים בחיסון מלא. ב-GS, שכבר לפני חודשיים החזירו את מרבית 20 אלף העובדים שלהם, מחמירים במיוחד וכל עובד שחוזר למשרד, יהיה חייב בבדיקה שבועית לקורונה וכולם חייבים במסכה בשטחים משותפים. גם בסיטי CITIGROUP (CITI) ובמורגן סטנלי MORGAN STANLEY (MS) מחייבים חיסון למי שרוצה לחזור למשרדים בניו יורק.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

האישור של ה-FDA חורג מהחברות בוול סטריט. הצבא האמריקאי חיכה לאישור זה כדי להציג מנדט חד משמעי בנושא. הסיבה היא חוקית. ברגע שיש אישור סופי, מותר לחייב בתנאים מסוימים עובדים להתחסן. אחרת, אפשר להסתכן בתביעה.

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    באמת... 28/08/2021 19:03
    הגב לתגובה זו
    העולם היה קיים לפני החיסון ויהיה קיים אחריו...דווקא חיסון שנותנים אותו כל כמה חודשים עלולו להרוס את המערכת החיסונית של האדם ולגרם להרס גדול.
  • גק 30/08/2021 08:56
    הגב לתגובה זו
    באופן כללי אתה צודק גוף האדם והמערכת החיסונית שבו יודעים להתמודד עם מחלות אבל לא במקרה של מגיפה עולמית...כבר עברנו חיסונים בגיל חצי שנה ועוד חיסונים לקראת כיתה א חיסונים נוספים בבית הספר ולפני הגיוס ואז אף אחד לא חשב להתנגד ..."ונשמרתם לנפשותכם"
  • אתה גאון 29/08/2021 13:44
    הגב לתגובה זו
    עובור מתנגד חיסונים
  • 2.
    ואצלינו מורים הזויים רוצים שאנחנו נממן להם בדיקות. (ל"ת)
    אליהו 26/08/2021 17:03
    הגב לתגובה זו
  • ולממן לך זריקות זה בסדר? (ל"ת)
    ארנסטו 26/08/2021 20:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנחם 26/08/2021 16:14
    הגב לתגובה זו
    זה ההנחה שהזריקה של פייזר היא אפקטיבית. ה-25% יעילות שלה (שזה המספר האמיתי שמשום מה לא מופיע בתעמולה של משרד הבריאות) לא נותנים את האפקט הרצוי וגם לא שווים את הסיכון לאוכלוסיה הצעירה.
  • תלמד חשבון לפני שמפיץ שטויות ומחלות (ל"ת)
    ירון 27/08/2021 02:57
    הגב לתגובה זו
  • תלמד חשבון לפני שמפיץ שטויות ומחלות (ל"ת)
    ירון 27/08/2021 02:57
    הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.