מייסד ומנכל נוסטרומו ירון בן נון
צילום: נוסטרומו

תוצאות ניסוי חיוביות לנוסטרומו - האם הניסוי רלבנטי לממציאות בשטח?

בניסוי נבדק הבלאי של המוצרים של החברה באמצעות הפעלתם במספר רב של פעמים - אבל בהרבה מאוד מקרים מה שגורם למוצרים להתקלקל זה לא כמות הפעמים שהם עובדים אלא הבלאי לאורך השנים
גלעד מנדל |
נושאים בכתבה נוסטרומו ניסוי

חברת נוסטרומו, אחת משתי החברות שנוצרו מהמהלך של פיצול סומוטו ומיזוגה מחדש עם פעילות אנרגיה מתחדשת, דיווחה על תוצאות חיוביות בניסוי שערכה לבדיקת הבלאי במוצרים שלה. על פי הניסוי תאי אגירת האנרגיה של החברה היו עמידים במחזורי טעינה-ופריקה תרמיים, עם שחיקה זניחה של 1%.

הניסוי נעשה במסגרת שיתוף הפעולה שיש לחברה עם חברת הנפט והגז הענקית ROYAL DUTCH SHELL PLC. במסגרתו, נבדקו כ-98 קפסולות אגירה של החברה - המקפיאות מים בשעות הלילה בהן החשמל זול. בעת שהחשמל יקר, הקרח שנוצר מופשר ומהאנרגיה של ההפשרה נוצרת אנרגיה שאמורה להחליף את החשמל היקר.

במהלך הניסוי, עברו הקפסולות מספר רב של הקפאות והפשרות. חצי מהקפסולות עברו כ-6,600 מחזורי הקפאה-הפשרה שזה כמות הפעמים שהקפסולות יצטרכו להיות מוקפאות ומופשרת במשך תקופה של כ-25 שנים. כמו כן, חלק אחר מהקפסולות עברו תהליכי שקורים במים בשביל לבדוק את העמידות בעוד אספקט.

מבחינת התוצאות - הן היו טובות. רק קפסולה אחת מבין ה-98 התקלקלה במסגרת הניסוי. אבל התוצאות האלו, אינן באמת תוצאות שמדמות את המציאות. הסיבה היא שחלק ניכר מהמכשירים שמתבצעים עליהם ניסויים מהסוג הזה מתקלקלים לא רק בגלל שבוצעו בהם הרבה הפעלות - אלא בגלל הבלאי שנובע מאורך החיים שלהן. אך יש להדגיש שהדבר נכון לגבי כל שאר המוצרים בענף האנרגיה המתחדשת - בהם לא מבצעים ניסוי לאורך זמן אלא ניסוי מהסוג הזה שנועד לבדוק את הבלאי מהאספקט של מספר הפעולות ולא של בלאי הזמן.

ולכן ניסוי, שמתבצע בזמן קצר - שבמהלכו לא באמת ניתן למדוד בלאי, הוא לא באמת ניסוי עם תוצאות מוחלטות ואמינות, כאשר הסיכוי שתהיה הלימה בין התוצאות שלו לתוצאות של המציאות - נמוך מניסוי שמתבצע לאורך זמן. ועדיין - בהינתן הבדיקות האלו, המערכת של החברה נמצאה טובה. 

חשוב להדגיש שבסופו של יום מה שיקבע זה לא אורך החיים של המוצר אלא האם הוא בכלל עובד. והאם הוא עובד נקבע לפי רמת נצילות האנרגיה - כלומר האם יש אנרגיה שנאבדת בתהליך. אם לדוגמה החברה אוגרת חשמל ב-100 שקל לכמות מסוימת  ואז היא מנסה למכור אותו ב-150 בשעות השיא , אזי השאלה מה הנצילות. אם הנצילות היא 90%, היא מצליחה למכור את החשמל שאגרה ב-135 שקל (150 כפול 90%), אבל אם הנצילות היא 60% זה לא כלכלי.

נוסטרומו נסחרת בבורסה לפי שווי שוק של כ-200 מיליון שקל ומאז השלמת המיזוג-פיצול עם סומוטו בסוף חודש יוני השנה ירדה מניית החברה בכ-44%.

בשנת 2019, על פי הדיווחים של סומוטו לפני המיזוג הציגה נוסטרומו הפסד נקי של כ-10 מיליון שקל ללא הכנסות והיה לה הון חוזר של 2 מיליון שקל. במסגרת המיזוג-פיצול לקופתה של נוסטרומו התווספו כ-10.3 מיליון דולר (33.3 מיליון שקל).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תחום אגירת האנרגיה צובר תאוצה בשנים האחרונות, כאשר בבורסה ישנן כבר כמה חברות שעוסקות בתחום, אם כי כמו נוסטרומו גם הן הפסדיות וללא הכנסות מהותיות. בין החברות: פינרג'י -2.95%  (איבדה 31% מאז ההנפקה), ברנמילר (איבדה 57% מההנפקה ו-63% מתחילת השנה), וחברת אוגווינד 0.4%  (איבדה השנה 45%).

כך למשל, בראיון לביזפורטל אור יוגב, מנכ"ל אוגווינד לא יודע להגיד מתי החברה תצליח לסגור חוזים בהיקפים משמעותיים ותגיע להכנסות ורווחים, אך טען כי "פוטנציאל המכירות שלנו הוא מאות מיליוני דולרים". בפועל עד כה - המכירות ברצפה וההפסדים גדלים.

ניתחנו גם את תוצאותיה הכספיות של ברנמילר והראנו כי מדובר בחברה עם הרבה חלומות, בינתיים התוצאות חלשות והחברה שורפת כסף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.