המסחר בוול סטריט
צילום: CC
וול סטריט

הנאסד"ק ירד ב-0.9%; מאנדיי זינקה ב-24%, אאוטבריין נפלה 12%

הירידות התמתנו במהלך המסחר - הנאסד"ק איבד 0.9%, הדאו ירד ב-0.8%. וול סטריט חוששת מוועידת הנגידים הקרובה שעלולה להתקבל בה החלטה על הקדמת העלאת הריבית. היו חששות כאלו בעבר, אז זה לא התגשם, אבל נראה שכיום החששות התגברו גם על רקע אינפלציה שמרימה ראש בחצי השנה האחרונה. בגזרה הישראלית, הסיפור של היום הוא מאנדיי שמפתחת מערכת הפעלה לעבודה (Work OS) ולניהול פרויקטים ומשימות. החברה פרסמה דוחות טובים, המניה מזנקת. אבל יש לנו כמה תהיות. האם החברה הזו שלפני שנה שנה הוערכה ב-1-2 מיליארד דולר באמת אמורה להיסחר ב-13.2 מיליארד דולר? האם הצמיחה שלה בהמשך מספיק חזקה? (ראו כאן: הטוב והרע בדוחות של מאנדיי). S&P 500 0.13% דאו ג'ונס 0.16% נאסד"ק -0.21% BITCOIN -0.3%  

  • טרם החל המסחר הרציף
  מאקרו השוק מצפה לפגישת הפד' השבוע בנושא הריבית, כדי לראות האם הפתיחה מחדש תוביל להורדת קצב הרכישות ולסימנים להעלאתה המחודשת של הריבית. ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון, סבורים כי העלייה במדד המחירים לצרכן, למרות שהתמתנה בחודש יולי ובעיקר בכל הקשור למחירי הליבה, עדיין נחשבת לעלייה חדה יחסית.   לדבריהם, העלייה "ככל הנראה תביא את הפד להכרזה על TAPERING אולי כבר בהודעת הריבית הקרובה בחודש ספטמבר כאשר עיתוי התחלת ה TAPERING צפוי להיות בראשית שנת 2022. נתוני האינפלציה בשילוב הנתונים החזקים משוק העבודה שהתפרסמו בשבוע שעבר צפויים לסלול את הדרך להתחלת ה TAPERING. עם זאת אין ללמוד מכך על נכונות של הפד להקדים את תהליך העלאת הריבית ואף ייתכן שה TAPERING דווקא יגדיל את דרגות החופש העומדות בפני הפד בכל הקשור לניהול מדיניות הריבית בעתיד". מניות במרכז חברת ההשקעות של המשקיע האגדי וורן באפט, ברקשייר האת'ווי (סימול: BRK-A) הורידה את החשיפה שלה בג'נרל מוטורס (סימול: GM) ובארבע מניות מתעשיית הפארמה:  מרק (סימול: MRK), אבווי (סימול: ABBV), בריסטול מאיירס סקוויב (סימול: BMY) וביוג'ן (סימול: BIIB). מנגד רכשה את מניות קרוגר (סימול: KR) ו-Aon (סימול: AON). השינויים האלה התפרסמו במסגרת דיווח של החברה לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) על הרכב החזקותיה נכון ל-30 ביוני 2021 (לכתבה המלאה). וולמארט WALMART  (WMT) פרסמה את הדוחות שלה לרבעון השני של השנה, ויורדת בטרום ב-0.8%, למרות שעקפה את תחזיות האנליסטים. הכנסות החברה הסתכמו בכ-141 מיליארד דולר, לעומת צפי אנליסטים של כ-136.8 מיליארד דולר. הרווח לפי מניה הסתכם בכ-1.78 דולר למניה, לעומת צפי אנליסטים של כ-1.57 דולר למניה (לכתבה המלאה). הום דיפו  HOME DEPOT ענקית השיפוצים לבית, דיווחה על רווחים טובים מן הצפוי. האנליסטים צפו להכנסות של כ-40.6 מיליארד דולר, ובפועל החברה דיווחה על 41 מיליארד דולר.  חברת  ROBLOX CORPORATION מפתחת פלטפורמת משחקי וידאו, פרסמה את דוחות חלשים לרבעון השני של 2021. החברה דיווחה על הפסד של כ-140.1 מיליון דולר או 25 סנט למניה,  לעומת הפסד של 71.5 מיליון דולר או 40 סנט למניה ברבעון המקביל. המניה של חברת מודרנה  MODERNA זינקה ב-440% בשנה החולפת. האם יש לה עוד לאן לעלות? התחזיות למכירת חיסוני הקורונה ממשיכים לעלות והשאלה היא האם היא חברת ביוטכנולוגיה ייחודית והאם היא תוכל לשכפל את ההצלחה הפנומנלית לחיסונים נוספים (לפרשנות המלאה). מייקל ברי ממשקיעי השורט הידועים והמוערכים של זמננו מהמר נגד קת'י ווד וקרן הדגל שלה ARKK. בדיווח ל-SEC על השינויים שערך בפורטפוליו שלו, ברי דיווח כי ברבעון השני שם פוזיציות שורט של 235 אלף יחידות נגד ARKK, בשווי של כ-28 מיליון דולר. הקרן של וורד יורדת היום ב-3% על רקע הירידות בכל סקטור ההייטק (לכתבה המלאה).

ישראליות בוול סטריט דוחות ראשונים ל אאוטבריין שממשיכה לצמוח ולהיות רווחית. החברה מדווחת על רווח על בסיס GAAP (החברה לא פרסמה רווח על בסיס Non-GAAP) של 15.2 מיליון דולר ברבעון השני של 2021, לעומת הפסד של 2.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - הרווח הוא הקצה העליון של התחזית של החברה. המניק עולה בטרום ב-2% (לכתבה המלאה). עם זאת, השוק ציפה לתחזית חיובית יותר קדימה ומשלא קיבל אותה - המניה ירדה. גם אינוויז הישראלית צונחת היום - מעל 10% יחד עם כל תעשיית הלידארים לרכבים האוטונומיים. כמו כן, גם אוטונומו שהתמזגה לפני יומיים לתוך ספאק  ופועלת בעיבוד של דטה מרכבים, מאבדת היום אחוזים ניכרים.  חברת התכנה מאנדיי שפיתחה מערכת הפעלה לעבודה (Work OS) ולניהול פרויקטים ומשימות מדווחת ברבעון השני של השנה על הפסד למניה על בסיס Non-GAAP בסך 0.26 דולר ועל הכנסות של 70.6 מיליון דולר. האנליסטים ציפו להפסד של דולר למניה ולהכנסות של 62.11 מיליון דולר. מדובר בצמיחה של 94% בהכנסות מאז הרבעון המקביל אשתקד, ובצמצום של ההפסד למניה מרמה קודמת של 0.39 דולר (לכתבה המלאה).  חברת  גלובל-אי הישראלית שהחלה להיסחר בנאסד"ק לאחרונה, דיווחה בליל אמש על תוצאות הרבעון השני של 2021. החברה עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות, ההכנסות הסתכמו בכ-57.3 מיליון דולר, עלייה של 92% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. האנליסטים צפו שהחברה תדווח על הכנסות של כ-47.6 מיליון דולר. ההכנסות מדמי השירות צמחו ב-104% וחלקו היווה 37% מההכנסות (לכתבה המלאה).  חברת REE אוטומוטיב שהחלה להיסחר בנאסד"ק לאחרונה, מדווחת על התוצאות לרבעון השני של 2021. החברה לא דיווחה על הכנסות ברבעון, לעומת הכנסות של כ-89 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד. אבל כמובן שלהכנסות האלו אין משמעות - החברה מכוונת להכנסות של מאות מיליונים בעתיד במקביל להחדרת הפלטפורמה שלה לכלי הרכב החשמליים (לכתבה המלאה)

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שלח 18/08/2021 07:26
    הגב לתגובה זו
    אינטרסים של שחקני מעוף
  • 1.
    רובי 17/08/2021 21:34
    הגב לתגובה זו
    האוויר החם מתחיל לצאת משוק ההון.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.