אאטובריין: קפיצה בהכנסות ומעבר לרווח - עולה בטרום ב-3.5%
אאוטבריין דוחות ראשונים לאאוטבריין שממשיכה לצמוח ולהיות רווחית. החברה מדווחת על רווח על בסיס GAAP (החברה לא פרסמה רווח על בסיס Non-GAAP) של 15.2 מיליון דולר ברבעון השני של 2021, לעומת הפסד של 2.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - הרווח הוא הקצה העליון של התחזית של החברה. ההכנסות בניכוי עלויות של רכישת תנועה (טראפיק) עמדו על 66.8 מיליון דולר, לעומת 39.7 מיליון דולר אשתקד ומעל תחזיות החברה שהטווח העליון שלהן היו 66 מיליון דולר.
ה-EBITDA המתואם של החברה עמד ברבעון הנוכחי על 24.6 מיליון דולר, לעומת 5.2 מיליון דולר אשתקד. גם ה-EBITDA בפועל היה גבוה מהצפי המוקדם של החברה לטווח של 21.6-23.4 מיליון דולר.
תזרים המזומנים של החברה עומד בסוף הרבעון על 111.3 מיליון דולר, לאחר שבמהלך הרבעון השני של השנה החברה ייצרה תזרים של 16.5 מיליון דולר.
התחזיות לרבעון השלישי ולשנה כולה:
החברה צופה הכנסות בנטרול הוצאות רכישת תנועה של 64.5-66 מיליון דולר, ו-EBITDA מתואם של 15.5-16.5 מיליון דולר.
בתחזיות לשנה כולה צופה החברה הכנסות בנטרול הוצאות רכישת תנועה של 266-270 מיליון דולר (גידול של כמעט 40%), ו-EBITDA מתואם של 80.5-82.5 מיליון דולר (הכפלה ב-EBITDA).
דיוויד קוסטמן, מנכ"ל שותף בחברה: "אנחנו מאוד מרוצים מהשורה העליונה בשיא שלנו, משיעורי הצמיחה החזקים ומהמשך המינוף התפעולי ברבעון. הרבעון הזה ממחיש את ההובלה שלנו בתחום הטכנולוגיה והמוצרים, שממשיכים להניב ערך עבור שותפינו במדיה והמפרסמים".
- הרווח נעלם: טידס מתקשה להתייצב אחרי המיזוג עם אאוטבריין
- מה קורה במניות האד טק הישראליות והאם הן מעניינות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אאוטבריין הנפיקה בוול סטריט לפי שווי של 1.26 מיליארד דולר - לפי מחיר של 20 דולר למניה, וירדה מאז ב-4.5% לשווי של 1.028 מיליארד דולר. החברה המספקת שירותי המלצות תוכן, בדומה לטאבולה שנכנסה לוול סטריט לאחרונה דרך מיזוג עם ספאק, גייסה 160 מיליון דולר בהנפקה.
השווי בהנפקה מאכזב - הציפיות היו למחיר מניה של 24-26 דולר ושווי של כ-1.4 מיליארד דולר, וזה עוד בהמשך להורדת השווי בשבועות האחרונים, ועדיין יש חצי כוס מלאה. החברה הנפיקה בדרך הישירה - IPO, הנחשבת ל"מכובדת" יותר מאשר הנפקה-מיזוג דרך ספאק. כמו כן, לקופה כאמור נוספו 160 מיליון דולר וזו היתה מטרה חשובה לחברה.
האם השווי באמת מאכזב?
כמו כן, הגעה לוול סטריט, גם בשווי "מאכזב" היא הישג בכל קנה מידה. חברות טובות אמורות להפוך בהמשך גם למניות טובות, כשמעבר להכל - גם השווי הנוכחי הוא לא באמת מאכזב. תביטו אחורה - לפני שנה-שנתיים-שלוש, אאוטבריין יכלה אז רק לחלום על השווי הזה. זה הפך למוחשי.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בכל מקרה, הירידה בתמחור בשווי נובעת מסיבה אחת ברורה - המתחרה הגדולה טאבולה נכנסה לפניה לוול סטריט דרך מיזוג עם ספאק.
טאבולה מול אאוטבריין - מצא את ההבדלים
החתמים והמשקיעים רואים זאת, ולפי התמחור היחסי דרשו בהתאמה הפחתת מחיר לאאוטבריין. יש הבדל גדול בין טאבולה לאאוטבריין - טאבולה מוכרת יותר, אבל מנגד הצמיחה באאוטבריין מרשימה הרבה יותר - כ-30% לעומת 8% בלבד בטאבולה. אגב, שתי החברות היו צפויות להתמזג לפני כשנה - מיזוג שנפל בסופו של דבר ככל הנראה בשל ענייני אגו.
אאוטבריין שמעסיקה כ-1,000 עובדים, הוקמה לפני 15 שנים על ידי האחים ירון ואיתן גלאי ואורי להב. ירון גלאי משמש כמנכ"ל משותף של החברה לצידו של דיויד קוסטמן.
- 1.לפחות מרויחה... (ל"ת)מייק לבנובסקי, ר''ג 17/08/2021 22:54הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
