מאנדיי מכה את התחזיות - המניה מזנקת לשווי של 13 מיליארד ד' - הגיוני?
החברה הציגה הפסד של 0.26 ד' למניה והכנסות של 70.6 מ'. האנליסטים ציפו להפסד של דולר למניה ולהכנסות של 62.11 מ'. ההפסד התפעולי צומצם ל-10 מ' מ-15 מ'. במאנדיי צופים ברבעון 3 הכנסות של 74-75 מ' ובשנה כולה הכנסות של 280-282 מ' ד'
חברת התכנה מאנדיי שפיתחה מערכת הפעלה לעבודה (Work OS) ולניהול פרויקטים ומשימות מדווחת ברבעון השני של השנה על הפסד למניה על בסיס Non-GAAP בסך 0.26 דולר ועל הכנסות של 70.6 מיליון דולר. האנליסטים ציפו להפסד של דולר למניה ולהכנסות של 62.11 מיליון דולר. מדובר בצמיחה של 94% בהכנסות מאז הרבעון המקביל אשתקד, ובצמצום של ההפסד למניה מרמה קודמת של 0.39 דולר. מתחילת המסחר במניה לאחר ההנפקה ביוני, עלה שווי החברה ב-37% ל-10.7 מיליארד דולר. החברה אכן מציגה צמיחה טובה, ועדיין, לא בטוח שהנתונים בשלב זה מצדיקים את השווי הנוכחי שנותן לה השוק, שמסתנוור כבר תקופה מחברות הטכנולוגיה. התוצאות היום מלהיבות את וול סטריט ובטרום המניה מזנקת.
>>> הטוב והרע בדוחות של מאנדיי והאם יש נתק בין השווי ש החברה לדוחות הכספיים?
ההפסד התפעולי על בסיס Non-GAAP צומצם ל-9.9 מיליון דולר מול 14.9 מיליון דולר שנה קודם לכן, עם שוליים של 14% מול 41% בזמנו. תזרים המזומנים החופשי המתואם היה שלילי ברמה של 1.5 מיליון דולר, לעומת תזרים שלילי בסך 15.0 מיליון דולר ברבעון השני של 2020.
נכון לסוף הרבעון למאנדיי היו מזומנים, שווי מזומנים, פיקדונות לזמן קצר ומזומנים מוגבלים בהיקף 878 מיליון דולר, כולל יתרת קו אשראי מנוצלת של 21 מיליון דולר, ותקבולים נטו מהנפקה ראשונה לציבור ומהנפקה פרטית בסך 736.2 מיליון דולר.
במאנדיי צופים עתה כי ברבעון הנוכחי, השלישי של השנה ההכנסות תעמודנה על 74-75 מיליון דולר, מה שישקף צמיחה של 74-76%. הפסד התפעולי Non-GAAP יהיה בין 25-26 מיליון דולר. לשנת 2021 כולה מאנדיי צופה כעת הכנסות של 280-282 מיליון דולר, המייצגות גידול לעומת התקופה המקבילה אשתקד מ-74% ל-75%. הפסד התפעולי Non-GAAP יהיה 91-93 מיליון דולר עם שוליים שליליים של 32-33%.
לקוחות של מאנדיי להם יותר מ-10 משתמשים במערכת שלה רכשו ממנה שירותים בסכום הגבוה ב-25% מהתקופה המקבילה אשתקד (קרי, שיעור Net Dollar Retention Rate של 125%). מספר לקוחות entreprise שההכנסות החוזרות מהם בקצב שנתי (ARR) הוא מעל ל-50,000 דולר עלה פי שלושה ויותר (226%) ל-470.
- 5.אם זה אם כל הבועות אז מה כן? לא למדו דבר ממפולת 2000 (ל"ת)שלומי 18/08/2021 08:41הגב לתגובה זו
- 4.עוד בועה....מי צריך אותה? כמו לסחור בצבעונים במאה ה16.. (ל"ת)Jakub 17/08/2021 22:22הגב לתגובה זו
- 3.זה תכלס אקסל בתצוגה יותר יפה (ל"ת)חד אבחנה 17/08/2021 20:44הגב לתגובה זו
- וואלאק 17/08/2021 22:17הגב לתגובה זומעניין איפה העיזים במטריקות שלהם כי לא בטוח שאם הם מפסיקים לשפוך כסף על מרקטינג הם עוברים לרווח.
- 2.רק מזומן 17/08/2021 18:44הגב לתגובה זובקושי שווה רבע.
- 1.פשששש 17/08/2021 18:24הגב לתגובה זורופי אפגאני
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
