יוניק טק דיווחה על השקעה חדשה, אבל דמי הניהול עומדים על 17%
שותפות המחקר ופיתוח יוניק-טק יהש 0.2% שמתמקדת בהשקעה בסטארט-אפים הנמצאים "בשלב המשני", כלומר שעברו כבר מספר גיוסי הון גדולים והם מתכננים כעת כניסה לבורסה הן באמצעות מיזוג והן באמצעות הנפקה רגילה דיווחה על כך שחתמה על הסכם לרכישת מניות של חברה נוספת.
השותפות דיווחה על כך שחתמה על הסכם לרכישת מניות בחברה דאטהמיינר בהיקף כולל של כ-550 אלף דולר, המניות צפויות להירכש מחלק מבעלי המניות הקיימים של דאטהמיינר, בכפוף לכך שבעלי המניות האחרים בחברה להם זכות סירוב להכנסת משקיעים נוספים, לא ישתמשו בזכות הסירוב שלהם.
דאטהמיינר עוסקת בתחום הבינה המלאכותית והשלימה לאחרונה סבב השקעה לפי שווי חברה של כ-3.63 מיליארד דולר לפני הכסף, בו השקיעו בה כ-470 מיליון דולר. יוניק טק, משום מה לא דיווחה לפי איזה שווי חברה היא רוכשת את המניות של דאטהמיינר.
בכל מקרה, הפעילות של יוניק-טק היא די פשוטה להבנה כאמור, רוכשת מניות - מחכה שהחברה תנפיק ואז ככל הנראה מוכרת. אבל הבעיה לא נמצאת בפעילות, הבעיה נמצאת במבנה השותפות.
- יוניק-טק: חברה בה השקיעה גייסה לפי שווי של 2.2 מיליארד דולר
- יוניק-טק: רוכשת מניות בחברת יוניקורן, ומגדילה אחזקה ביוניקורן נוספת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כפי שהרחבנו רבות בעבר בשותפויות המו"פ ישנן שלל בעיות, בעיות שלא פסחו על יוניק-טק ונמצאות גם בה. הבעיה היא בראש ובראשונה דמי הניהול האמיתיים של החברה, כולל משכורות המנהלים וכו'':
אם מחשבים את השכר הכולל, בהנחת בונוסים ותגמול מבוסס מניות של היו"ר, סגן היו"ר, המנכ"ל והסמנכ"ל כספים - שכולם אגב לא עובדים בחברה במשרה מלאה, יוצא כי עלות השכר השנתית שלהם עומדת על כ-1.6 מיליון שקל. כמו כן, יש גם דמי ניהול של השותף הכללי בהיקף מינימאלי של 1 מיליון שקל בשנה.
לזה כמובן צריך להוסיף הוצאות גוף ציבורי שכוללות: העסקת דירקטוריון, הכנת דוחות כספיים, ייעוץ משפטי, יחסי ציבור, משרד, יועצים, אגרות ועוד - סה"כ בחישוב גס כ-2 מיליון שקל בשנה. על כל פנים, גם אם נתעלם מההוצאות האלו (וזה לא נכון כלכלית) הרי שמדובר בדמי ניהול מופרזים.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
כלומר סך כל ההוצאות השנתיות של השותפות עומדות על כ-4.6 מיליון שקל, בהתחשב בכך שסך הכול גויסו כ-26.5 מיליוני שקלים בהנפקה יוצא כי דמי הניהול המינימאליים לפי גודל השותפות כיום עומדים על כ-17.3% בשנה. אה רגע, בל נשכח את עמלות ההנפקה ואת התשלום הנדיב שקיבל השותפות על עצם ההנפקה וגם עמלת יוזמה של 20% מהרווח.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
