משפיענים באינסטגרם
צילום: יח"צ

מושפעים מהמלצות של סלבס ברשתות? לפי הרשות להגנת הצרכן מדובר בהטעיה

ידוענים ומשפיענים רבים ברשתות ממליצים על מוצרים כאלה ואחרים, ובהרבה מהמקרים הם לא מדגישים כי מדובר בפרסומת בתשלום - הרשות להגנת הצרכן מבקשת לשנות זאת, והיא צפויה לקנוס חברות שיפעלו באופן הזה
סתיו קורן | (3)

ידוענים ומשפיענים רבים ברשתות החברתיות ממליצים על מוצרים כאלה ואחרים, ובהרבה מהמקרים הם לא מדגישים כי מדובר בפרסומת בתשלום - הרשות להגנת הצרכן מבקשת לשנות זאת, והיא צפויה לקנוס חברות שיפעלו באופן הזה.

דירוגים, חוות דעת וביקורות באשר למוצר או שירות הפכו לפרמטר תחרותי חשוב בעיקר בדיגיטל. צרכנים רבים מדרגים וכותבים ביקורות לגבי מוצרים ושירותים שנצרכו על ידם. כמו כן, צרכנים רבים מסתמכים על חוות דעת שנכתבו בידי אחרים כדי לקבל החלטה מושכלת לגבי עסקה. יתרה מכך, עוסקים רבים מבינים כיום את עצמתן של חוות הדעת ועושים בהם שימוש לצורך פרסום מוצריהם ושירותיהם.

סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, אוסר על מעשה ומחדל העלולים להטעות צרכן בפרט מהותי בעסקה. בשל השימוש הגובר וההולך בחוות דעת והבנה כי כלים אלו משפיעים על החלטת הצרכן אם להתקשר בעסקה, הרי שקיים פוטנציאל גדול להטעיה. ניתן לומר כי חוות הדעת, תוכנה, עיצובה וכו', הינם פרט מהותי בעסקה, כגון ביחס למהות ואיכות המוצר או השירות נשוא העסקה. יובהר כי אין מדובר במדיניות חדשה או בנורמות חדשות.

להלן עיקרי העקרונות, כאשר הפרה שלהם נחשבת הטעיה אשר בגינה ננקטת סנקציה על פי החוק:

חוות דעת מזויפות

כתיבה או פרסום של חוות דעת מזויפות קרי, חוות דעת של צרכנים שאינם קיימים או של צרכנים, לרבות באמצעות בלוגרים או משפיעני רשת, שלא צרכו בעצמם את המוצר או השירות, מהווה הטעיה.

התהדרות או יצירת מצג, במפורש או במשתמע, כי חוות דעת מסוימת ניתנה על ידי צרכן אמיתי, ככל שהעוסק אינו יכול לאמת שאכן מדובר בצרכן אמיתי שעשה שימוש במוצר או בשירות שלו הינה מעשה העלול להטעות צרכן.

מומלץ כי עוסק או מנהל חוות דעת יאפשרו לצרכנים לדווח על חוות דעת מזויפות ומצופה כי העוסק יבדוק את הטענות במהירות הראויה ויגיב בהתאם (למשל הסרת חוות הדעת). 

חוות דעת שניתן בגינן תשלום או תמריץ כלשהו (פרסומת).

חוות דעת עלולות להטעות אם הן מוצגות כאובייקטיביות, אולם למעשה נוצרו על ידי העוסק/בני משפחתו/אדם שקיבל על כך תמורה, אף אם אלו עשו שימוש במוצר או בשירות.

קיראו עוד ב"בארץ"

מקום בו ניתן תשלום כספי או תמריץ אחר (כגון ביגוד חינם וכו') עבור חוות דעת, הרי מדובר בפרסומת ולא בחוות דעת אובייקטיבית ולכן חלה חובה לגלות זאת בצורה ברורה בסמוך לפרסום חוות הדעת. בעניין זה, קיימת חובה לגלות את הקשר המסחרי בין נותן חוות הדעת לבין העוסק ועל כך כי מדובר למעשה בפרסומת לעוסק מסוים. האמור נכון הן לפרסום חוות דעת כתובה והן לחוות דעת הניתנת על ידי בלוגר או משפיען ברשתות חברתיות או פלטפורמות מקוונות אחרות.

ניתן לפנות לצרכנים כדי לעודד אותם לתת חוות דעת, אולם יצירת רושם במפורש או במשתמע כי הם יזכו בתמריץ כלשהו לרבות, הבטחה כי חוות דעתם תפורסם, אם יכתבו חוות דעת חיובית, היא התנהגות פסולה שכן חוות דעת כזו עלולה להיות חוות דעת שאינה אובייקטיבית. כאשר מוצע לצרכנים תמריץ עבור כתיבת חוות הדעת, היא נחשבת כפרסומת ומחויבת בגילוי נאות כאמור.

יודגש כי פניה לצרכן מסוים, לרבות משפיען, שחקן, וידוען לצורך מתן חוות דעת, נחשבת כפרסומת ומחייבת בגילוי נאות.

שליחת מוצרים להתנסות ומתן חוות דעת לגביהם מהווה פרסומת בנסיבות בהן המוצרים נשלחים לצרכן מסוים או לקבוצת צרכנים בעלת מאפיין משותף או כאשר שליחת מוצרים להתנסות אינה חד פעמית, דבר היוצר יחסי גומלין בין הנותן והמקבל. במקרים אלו חוות הדעת שתינתן נחשבת כפרסומת ולא כחוות דעת אובייקטיבית ומחויבת בגילוי נאות.

עוסק המציג ציון כולל לחוות דעת, חייב לגלות האם הציון כאמור כולל חוות דעת שניתנו תמורתן תמריצים, אחרת התהדרות בציון ללא גילוי כאמור מהווה מעשה העלול להטעות צרכן. 

הצגת חוות דעת באופן סלקטיבי

חוות הדעת צריכות לשקף במדויק את חווית כותבי חוות הדעת. על כן, עוסק שאינו מבטיח כי הצרכנים הנחשפים להן יראו את התמונה המלאה, עושה מעשה מטעה. לפיכך, אי פרסום כל חוות הדעת- חיוביות ושליליות, בסדר כרונולוגי או בצורה אובייקטיבית ושקופה אחרת, במלואן ותוך ציון מועד הכתיבה/פרסום ומועד הרכישה או הצריכה - הוא מעשה מטעה.

כמו כן, גם שינוי חוות דעת שפורסמה, הסרתה או דילולה מהווה מעשה מטעה, למעט הסרה של תוכן לא חוקי, לרבות הפוגע בפרטיות או בניגוד לתנאי השימוש (למשל שימוש בשפה פוגענית, קללות, איומים, הכפשות וכו').

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בוריס 26/07/2021 09:33
    הגב לתגובה זו
    אבל בגלל מהפכת המידע של הרשתות החברתיות והשפע בכפר הגלובלי,כל אחד נהיה משפיען אם יש לו 100 עוקבים. קשה לנטר ולעקוב אחרי כל דיל שעושה חברת קוסטמטיקה סוג ב עם משפיען סוג ד
  • 2.
    בני 26/07/2021 05:58
    הגב לתגובה זו
    ושיהיה כתוב למטה.. הממליץ אינו משתמש במוצר המזויף הזה אלא רק מקבל תשלום על הפרסומת
  • 1.
    זוכרים את "ג' יפית, אני ממליצה"? חארות בני חארות (ל"ת)
    חרם על מפרסמים 26/07/2021 01:05
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל