כלים חד פעמיים
צילום: צילום מסך

הממשלה מקדמת מס קניה על ייבוא וייצור כלים מפלסטיק

הממשלה החליטה לגבש תכנית שתסייע למגר את תופעת השימוש בכלים העשויים מפלסטיק; הצריכה הביתית השנתית של מוצרי חד פעמי מפלסטיק עומדת על כ-7.5 ק"ג לנפש, פי 5 מאשר באיחוד האירופי
סתיו קורן | (7)
נושאים בכתבה ממשלה פלסטיק

משרדי האוצר והגנת הסביבה הודיעו על גיבוש תכנית להפחתת שימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים במסגרת זו יוטל מס קניה על יבוא וייצור מקומי על בסיס משקל המוצרים. זאת, במטרה לצמצם את התופעה השלילית הייחודית בהיקפה בישראל של שימוש בכלים חד פעמיים מפלסטיק ובדומה למדינות מתקדמות אחרות בעולם הנוקטות בצעדים דומים.

 

מס קנייה זה יהיה דומה באופיו לזה המוטל על סיגריות ומשקאות אלכוהוליים

גובה המס יתבסס על מחקר שביצע המשרד להגנת הסביבה שבחן את נכונות הצרכנים הביתיים לשלם על מוצרי פלסטיק חד-פעמיים ואפיין את רגישות הצרכנים למחירי מוצרים אלו. המחקר מצא, כי הכפלת המחיר לצרכן צפויה להפחית את השימוש בכ-40%. גובה המס המדויק ייקבע בהמשך, תוך בחינת מגוון שיקולים של רשות המסים. המס יוטל על כוסות, צלחות, קערות, סכו"ם וקשיות. (בקבוקים מטופלים במסגרת חוק הפיקדון, אריזות במסגרת חוק האריזות).

 

הצריכה הביתית השנתית של מוצרי חד פעמי מפלסטיק עומדת על כ-7.5 ק"ג לנפש, פי 5 מאשר באיחוד האירופי. ההוצאה השנתית של משקי הבית עומדת על כ-1.3 מיליארד שקלים. סך ההוצאה בישראל מתקרב ל-2 מיליארד שקלים.

 

כלי פלסטיק חד-פעמיים גורמים לנזק סביבתי משמעותי והשפעותיהם השליליות על בריאות הציבור ברורות. הכלים הופכים במהירות ממוצר שימושי לפסולת הממשיכה להתקיים לעיתים גם אלפי שנים שתופסת מקום הולך וגדל במטמנות, מביאה להגדלת עלויות פינוי אשפה, לזיהום הים, השטחים הפתוחים והמרחב הציבורי ומקבעת את התלות שלנו בדלקים פוסיליים מזהמים שמהם הפלסטיק עשוי.

 

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "צריכת הכלים החד-פעמיים בישראל עולה בקצב מהיר וחריג בהיקפיו. תמריצים כלכליים יכולים להכווין את הציבור להתנהגות סביבתית יותר. בדומה למדינות רבות בעולם שנוקטות בצעדים להפחתת השימוש בחד"פ, חלה גם עלינו החובה לנקוט בצעדים להפחתת השימוש בכלים אלה, תוך הובלת שינוי צרכני התנהגותי משמעותי".

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שמעון 19/07/2021 20:02
    הגב לתגובה זו
    של הציבור, לדעתי צריך לסגור את כל מפיצי הפלסטיק והמוצרים בשקל שחונקים את המדינה וממלאים אותה באשפה חסרת ערך כמו מקסטוק ולהוריד מהמדפים את כל הזבל הרעיל הזה. אם שלמה, מגיב מספר 5 חושב שזה נגד החרדים, שילמדו את 10הילדים שלהם לשטוף כלים ותורניות מטבח, שילכו לישיבה שיצאו לפנסיה ובינתיים שילכו לעבוד כמו כולם.
  • 5.
    שלמה 19/07/2021 15:54
    הגב לתגובה זו
    השינאה שלו גואה על גדותיה.רוצה לנתק את החרדים משאר העם.הן עם לבדד ישכון
  • 4.
    א-ב 19/07/2021 15:45
    הגב לתגובה זו
    ושיהיה מס גבוה ולא רק אעל כלים חד פעמיים. כל צריכת הפלסטיק לסוגיו צריכה להתכווץ אלא למוצרים הניתנים למיחזור בנקל.
  • 3.
    שגיא 19/07/2021 15:39
    הגב לתגובה זו
    כמו שקיות הניילון בסופר לאף אחד לא אכפת לשלם 10 א"ג..
  • מני 19/07/2021 18:51
    הגב לתגובה זו
    במקום להטיל כרגיל מסים על האזרחים תחייבו את המפעלים ליצר פלסטיק מתכלה. אל כנראה הוא יקר יותר אז לא יפגעו במפעלים יפגעו באזרחים
  • 2.
    חדשות מצוינות! (ל"ת)
    סניר 19/07/2021 15:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כל הכוד, יישר כוח (ל"ת)
    תמיר 19/07/2021 15:08
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR – Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.