שוק ה-IPO בשיא: בשנה האחרונה גויסו למעלה מ-630 מיליארד ד' בעולם

במחצית השנייה של 2020 גויסו 282 מיליארד ומתחילת השנה נשבר השיא וגויסו כבר 350 מיליארד דולר בשווקים ברחבי העולם – בועה?
ארז ליבנה | (1)

בשנה שעברה, עם התפרצותה של המגפה, בוטלו מרבית ההנפקות הראשוניות שתוכננו למחצית הראשונה של 2020. במארס אשתקד כתבנו על זה, תחת הכותרת "מות ההנפקות של 2020 ומצעד האיוולת של עונת הדוחות". באותה תקופה שחורה, הנפקות בהיקף של 4 מיליארד שקל בבורסה בוטלו בהינד עפעף, בשל העובדה שהעתיד עצמו, נראה כלוט בערפל.

אבל הרבה דברים השתנו מאז, הרבה מאוד, כי אחרי שהאבק של ההיסטריה בשווקים שקע באפריל, ראינו את הריבאונד הכי מהיר והכי חד בהיסטוריה של הבורסות במרבית העולם. הן התמיכה של הבנקים המרכזיים בשווקים והן הורדת הריבית כמעט ל-0% במרבית הכלכלות המפותחות, ובמיוחד בארה"ב, הפכו את הכסף, באין מילה אחרת, לזול. וכשמשהו הוא זול, כולם רוצים נתח. אנחנו רואים את זה גם אצל הישראליות שנוהרות בעיקר לנאסד"ק.

 

בשנה האחרונה היו הנפקות על גבי הנפקות, של חברות משמעותיות במשק הישראלי אי שם מעבר לים, בין היתר של פלייטיקה (PLTK), סימיליאר ווב סימילרווב (SMWB), ג'יי.פרוג  JFROG (FROG), מאנדיי.קום מאנדיי  (MNDY) ועוד ועוד ועוד, כשהשבוע ביום שלישי גם איירון סורס צפויה להצטרף לחגיגה של וול סטריט (האם המניה שלה תעלה?).

 

גם לבורסה בתל אביב לא חסר – הכול יחסי כמובן. ברבעון הראשון של השנה הנוכחית גויסו בסך הכול 9 מיליארד שקל, כשכמעט שלושה מיליארד שקל גויסו בהנפקות ראשוניות. רק בחודש הנוכחי, בין ה-6 לחודש ל-24 לחודש היו 14 הנפקות. רק בשבוע שעבר הנפקות אג"ח קונצרניות גייסו 1.7 מיליארד שקל. והזרוע, איך אומרים, נטויה – ועוד איך נטויה.

 

וגם בעולם. כי הצעדים של הרגולטורים עוררו את התיאבון של השווקים, כשלפי נתונים של בלומברג, במחצית הראשונה של השנה הנוכחית גויסו בשוק ה-IPO העולמי לא פחות מ-350 מיליארד דולר, לאחר שבמחצית השנייה של 2020 גויסו 282 מיליארד דולר. או 632 מיליארד דולר במצטבר בשנה האחרונה.

 

בשנה שעברה מי ששלטו בתחום ההנפקות היו בעיקר חברות הייטק והספאקים, אותם שלדים בורסאיים שמוקמים לצורך מיזוג הפוך עם חברות פרטיות. למרות ירידה מסוימת בספאקים מתחילת השנה, כולם כבר שם, מה שגורר השוואות ברורות למחצית השנייה של שנות ה-90, אז התפתחה לה בועת הדוט.קום, שהתפוצצה בשנת 2000. "השווקים בכל העולם היו לוהטים השנה ומשאירים את תקופת הדוט.קום מאחור", אמר ארון ארת' ראש מחלקת אסיה בגולדמן זאקס (GS).

 

אגב, GS, יחד עם יתר בנקי ההשקעות, כמו סיטיגרופ (CITI) גרפו קופה רצינית בשנה האחרונה, בשל היותם חתמים בהנפקות שמקבלים צ'קים של מיליונים על ההנפקות.

 

מבול ההנפקות מביא גם לנפילה בשוויים אחרי ההנפקה והשוק רווי ומשקיעים יכולים לבחור ביתר קלות במניות מעניינות. גם הנפקות שנחשבו למבטיחות ירדו בחדות, דליוורו (ROO.I), שבבורסת לונדון כל כך ציפו לה, נפלה ב-26% אחרי ה-IPO שלה בבורסת לונדון בסוף מארס השנה. המניה עוד לא הגיעה לשווי הראשוני שלה. חברת אוסקר (OSCR) של משפחת קושנר נפלה ב-36% מאז שהונפקה לפני קרוב ל-4 חודשים. גם פלייטיקה באותה החבורה, כשמינואר השנה, אז החלה להיסחר, ירדה בקרוב ל-25%.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    Must be amazing 28/06/2021 07:43
    הגב לתגובה זו
    באופן פרדוקסלי ככל שהקורונה לסוגיה עוד כאן בסביבה , השווקים ימשיכו לבעבע...
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.