שוק ה-IPO בשיא: בשנה האחרונה גויסו למעלה מ-630 מיליארד ד' בעולם

במחצית השנייה של 2020 גויסו 282 מיליארד ומתחילת השנה נשבר השיא וגויסו כבר 350 מיליארד דולר בשווקים ברחבי העולם – בועה?
ארז ליבנה | (1)

בשנה שעברה, עם התפרצותה של המגפה, בוטלו מרבית ההנפקות הראשוניות שתוכננו למחצית הראשונה של 2020. במארס אשתקד כתבנו על זה, תחת הכותרת "מות ההנפקות של 2020 ומצעד האיוולת של עונת הדוחות". באותה תקופה שחורה, הנפקות בהיקף של 4 מיליארד שקל בבורסה בוטלו בהינד עפעף, בשל העובדה שהעתיד עצמו, נראה כלוט בערפל.

אבל הרבה דברים השתנו מאז, הרבה מאוד, כי אחרי שהאבק של ההיסטריה בשווקים שקע באפריל, ראינו את הריבאונד הכי מהיר והכי חד בהיסטוריה של הבורסות במרבית העולם. הן התמיכה של הבנקים המרכזיים בשווקים והן הורדת הריבית כמעט ל-0% במרבית הכלכלות המפותחות, ובמיוחד בארה"ב, הפכו את הכסף, באין מילה אחרת, לזול. וכשמשהו הוא זול, כולם רוצים נתח. אנחנו רואים את זה גם אצל הישראליות שנוהרות בעיקר לנאסד"ק.

 

בשנה האחרונה היו הנפקות על גבי הנפקות, של חברות משמעותיות במשק הישראלי אי שם מעבר לים, בין היתר של פלייטיקה (PLTK), סימיליאר ווב סימילרווב (SMWB), ג'יי.פרוג  JFROG (FROG), מאנדיי.קום מאנדיי  (MNDY) ועוד ועוד ועוד, כשהשבוע ביום שלישי גם איירון סורס צפויה להצטרף לחגיגה של וול סטריט (האם המניה שלה תעלה?).

 

גם לבורסה בתל אביב לא חסר – הכול יחסי כמובן. ברבעון הראשון של השנה הנוכחית גויסו בסך הכול 9 מיליארד שקל, כשכמעט שלושה מיליארד שקל גויסו בהנפקות ראשוניות. רק בחודש הנוכחי, בין ה-6 לחודש ל-24 לחודש היו 14 הנפקות. רק בשבוע שעבר הנפקות אג"ח קונצרניות גייסו 1.7 מיליארד שקל. והזרוע, איך אומרים, נטויה – ועוד איך נטויה.

 

וגם בעולם. כי הצעדים של הרגולטורים עוררו את התיאבון של השווקים, כשלפי נתונים של בלומברג, במחצית הראשונה של השנה הנוכחית גויסו בשוק ה-IPO העולמי לא פחות מ-350 מיליארד דולר, לאחר שבמחצית השנייה של 2020 גויסו 282 מיליארד דולר. או 632 מיליארד דולר במצטבר בשנה האחרונה.

 

בשנה שעברה מי ששלטו בתחום ההנפקות היו בעיקר חברות הייטק והספאקים, אותם שלדים בורסאיים שמוקמים לצורך מיזוג הפוך עם חברות פרטיות. למרות ירידה מסוימת בספאקים מתחילת השנה, כולם כבר שם, מה שגורר השוואות ברורות למחצית השנייה של שנות ה-90, אז התפתחה לה בועת הדוט.קום, שהתפוצצה בשנת 2000. "השווקים בכל העולם היו לוהטים השנה ומשאירים את תקופת הדוט.קום מאחור", אמר ארון ארת' ראש מחלקת אסיה בגולדמן זאקס (GS).

 

אגב, GS, יחד עם יתר בנקי ההשקעות, כמו סיטיגרופ (CITI) גרפו קופה רצינית בשנה האחרונה, בשל היותם חתמים בהנפקות שמקבלים צ'קים של מיליונים על ההנפקות.

 

מבול ההנפקות מביא גם לנפילה בשוויים אחרי ההנפקה והשוק רווי ומשקיעים יכולים לבחור ביתר קלות במניות מעניינות. גם הנפקות שנחשבו למבטיחות ירדו בחדות, דליוורו (ROO.I), שבבורסת לונדון כל כך ציפו לה, נפלה ב-26% אחרי ה-IPO שלה בבורסת לונדון בסוף מארס השנה. המניה עוד לא הגיעה לשווי הראשוני שלה. חברת אוסקר (OSCR) של משפחת קושנר נפלה ב-36% מאז שהונפקה לפני קרוב ל-4 חודשים. גם פלייטיקה באותה החבורה, כשמינואר השנה, אז החלה להיסחר, ירדה בקרוב ל-25%.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    Must be amazing 28/06/2021 07:43
    הגב לתגובה זו
    באופן פרדוקסלי ככל שהקורונה לסוגיה עוד כאן בסביבה , השווקים ימשיכו לבעבע...
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אלבום שירי KPOP Demon Hunters. קרדיט: רשתות חברתיותאלבום שירי KPOP Demon Hunters. קרדיט: רשתות חברתיות

להיט האנימציה של נטפליקס שובר שיאים

"KPop Demon Hunters" הפך לסרט המצליח ביותר בתולדות נטפליקס, עם מאות מיליוני צפיות, להיטי מוזיקה והיסטריה ברשתות והוא בדרך להיות היקום הקולנועי הראשון של החברה; למה המרצ'נדייז מתעכב? ומה גרם לסוני למכור את הזכויות?

רן קידר |
נושאים בכתבה נטפליקס סוני

נטפליקס Netflix, Inc 0.61%   רגילה להפתיע את הוליווד, אבל הפעם גם החברה בעצמה הופתעה מההצלחה. סרט האנימציה “KPop Demon Hunters”, שעלה לשירות הסטרימינג בקיץ האחרון, הפך תוך שבועות לא רק לשובר צפיות אלא גם לתופעה תרבותית עולמית: סיפור על שלוש כוכבות קיי-פופ (מוזיקת פופ קוריאנית) שנלחמות בשדים הפך לשיחת היום ברשתות, לפסקול השנה ולמכונת כסף חדשה עבור נטפליקס, ואולי, לראשונה בתולדותיה, גם לבסיס ליקום קולנועי עצמאי בבעלותה.

על פי נתוני החברה, הסרט נצפה כבר ביותר מ-325 מיליון פעמים, והיה בראש טבלת הצפיות העולמית במשך יותר מארבעה חודשים ברציפות. ארבעה שירים מתוך פס הקול: Golden, Your Idol, Soda Pop ו-How It’s Done, נכנסו יחד לעשיריית הבילבורד, הישג חסר תקדים עבור סרט אנימציה, ובטח כזה שאינו מבית דיסני או פיקסאר. הקונספט, ששילב אסתטיקה קוריאנית, אנרגיה של קיי-פופ ועלילה פמיניסטית, כבש גם את הקהל הצעיר וגם את המבוגרים שנכנעו לוויב הויראלי.

איפה המרצ'נדייז? 

אך דווקא בשיא ההצלחה, מעריצים רבים, ובעיקר הורים שמנסים להשיג מתנות לחגים, מגלים כי צעצועים ובובות של הדמויות האהובות לא קיימים עדיין בשוק. לפי הדיווחים, רוב המוצרים, כלומר בובות ודמויות, צעצועים רכים וערכות משחק, לא יהיו זמינים לפני הרבעון הראשון או השני של 2026, כמעט שנה לאחר שהסרט יצא.

הסיבה? אף אחד לא צפה את גודל ההיסטריה. נטפליקס אמנם הציגה את הסרט בפני קמעונאים וחברות צעצועים כבר בשלב מוקדם, אך אלה גילו ספקנות כלפי סרט אנימציה מקורי ללא מותג קיים מאחוריו. אחרי כישלונות קודמים בז’אנר, כמו "אלמנטלי" (Elemental) של פיקסאר ו-"סיפור הברווזים" (Migration) של יוניברסל, הרשתות לא מיהרו להזמין מוצרים למדפים. רק אחרי שהסרט שבר שיאי צפייה ומכר מיליוני עותקים של פס הקול, ההצלחה חילחלה גם לתעשיית הצעצועים.

במהלך חסר תקדים, שתי ענקיות התחום, מאטל Mattel, Inc 0.32%   (יצרנית ברבי) והאזברו Hasbro Inc.  (המוכרת ממותגים כמו הרובוטריקים ומיי ליטל פוני) חתמו על הסכם משותף להחזיק בזיכיון הייצור: מאטל תפתח את קו הבובות, הדמויות והמשחקים, ואילו האסברו תטפל בצעצועים הרכים ובמרצ’נדייז הנלווה. “זה הפרויקט שהוקם במהירות הגבוהה ביותר בתולדות מאטל”, אמר סגן נשיא לשיתופי פעולה בידוריים בחברה. לדבריו, הביקוש העצום גרם לצוותים “לעבוד סביב השעון” כדי להוציא את המוצרים עד תחילת השנה הבאה.