קניות פירות וירקות
צילום: Bizportal

כבר כמה שנים שהבנקים מנסים לייצר אינפלצייה למה עכשיו הם הצליחו?

מאז המשבר של 2008, הבנקים המרכזיים בכל העולם המפותח מנסים לייצר אינפלציה, ללא הצלחה, מה השתנה בחודשים האחרונים שהחזיר אותה לחיינו?
ד"ר אביחי שניר | (6)

מאז 2008, הבנקים המרכזיים בכל העולם המפותח, ובפרט בארה"ב ובאירופה, מנסים לייצר אינפלציה. עד השנה זה לא הצליח. הבנקים המרכזיים אומנם שפכו כמויות עצומות של כסף לשווקים, אבל האינפלציה נשארה מתחת ל-2% בארה"ב, באזור ה-1% באירופה, ובאזור האפס אצלנו.

אבל בחודשים האחרונים זה מתחיל להשתנות. האינפלציה בארה"ב עלתה במאי ל-5%, באירופה היא הגיעה ל-2% (וממשיכה לטפס), וגם בארץ היא תגיע, כנראה, לאזור ה- 2% עד לסוף השנה.

זה מעורר את השאלה למה האינפלציה התעוררה דווקא עכשיו. מקום אחד לחפש בו את התשובה, זה לזכור שאינפלציה היא בעצם שיבוש שיוצרת הממשלה בתהליכים שמתרחשים בשווקים. אינפלציה נוצרת כאשר קיים מחסור, וכתוצאה מכך, המשווקים מעלים מחירים. בלי התערבות ממשלתית, הצרכנים יכלו לקנות פחות, ורמת החיים הייתה יורדת. זה כואב, אבל כשקיים מחסור, זה בלתי נמנע.

אבל לפעמים הממשלה רוצה למנוע מהצרכנים להבין שיש מחסור, ולכן, בתגובה למחסור היא מגדילה את הזרמת הכסף לצרכנים. בגלל שיש להם יותר כסף, הצרכנים שוב יכולים לקנות את המוצרים, למרות העלייה במחיר. כשהצרכנים מוכנים לשלם את המחיר הגבוה יותר, למשווקים אין ברירה אלא להעלות עוד את המחיר, אחרת הם יצטרכו למכור יותר ממה שיש להם. הממשלה מגיבה בהזרמה של עוד כסף, המחירים עולים, ונוצרת אינפלציה.

כדי למנוע אינפלציה מהסוג הזה, מאז 2008 הבנקים המרכזיים נקטו בגישה שבה הם לא מזרימים כספים ישירות לאנשים, אלא דרך שווקי ההון. בשנים שאחרי נפילת ליהמן-ברדרס, זה היה חיוני, כי זה אפשר לגופים פיננסיים למלא את הרזרבות שלהם ולמנוע פשיטות רגל נוספות. אבל בשנים שבאו אחר כך, הזרמת הכסף דרך השווקים הפיננסיים אומנם לא יצרה אינפלציה, אבל היא שיבשה את התהליכים בשווקים לסחורות פיננסיות ולנדל"ן. מחירי הנכסים הפיננסיים והנדל"ן עלו במהירות, ובלי קשר למה שקרה בשווקים הריאליים, אבל על זה רוב האנשים לא התלוננו, כי עליית מחירי נכסים בדרך כלל נתפסת כדבר חיובי.

מה שהשתנה בזמן הקורונה זה שעכשיו הזרמת הכספים של הבנקים המרכזיים, בעיקר בארה"ב, מגיעה לא רק לשוק ההון. הזרמת הכסף הזאת מגיעה מהבנק המרכזי לממשל, והממשל מנצל אותה כדי להזרים כספים לאזרחים. בזמן הקורונה (ובמידה מסוימת גם עכשיו), זה קרה דרך המחאות שהממשל שלח לתושבים. עכשיו זה קורה דרך תוכניות להגדלת ההשקעות הממשלתיות, ודרך התוכניות לביטול הלוואות הסטודנטים, מה שיחסוך להרבה מאוד אנשים את התשלומים החודשיים על הקרן והריבית. במקרה (או שלא) הזרמת הכסף מהממשל לאזרחים מתרחשת בזמן שבו נוצר מחסור, בגלל שהשיבושים בשרשרת ההספקה שיצרה הקורונה עדיין לא נעלמו. אז חזרנו לתהליך הקלאסי שבו הממשל מנסה להסתיר מאנשים מחסור בעזרת הזרמת כסף, ויוצר אינפלציה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    חיים 28/06/2021 14:41
    הגב לתגובה זו
    יש פגיעה בשרשרת הייצור וכתוצאה מכך עלייה בעלויות הייצור.
  • 5.
    שיר 27/06/2021 15:37
    הגב לתגובה זו
    מה שקרה בעבר זה שהממשלה הזרימה את הכסף לבנקים, והעומדים בראש הבנקים גזרו להם קופון שמן, ומרבית הכסף הוזרם לכיסי הבכירים שכשלו בתפקידם. הכסף לא הגיע לציבור ולא מנע קריסות בנקים, וגם חא הגיע לציבור. כתיצאה מכך משקי הבית קרסו, המשכנתאות לא נפרעו, הבנקים השתלטו על כמות אדירה של בתים שלא היה להם דורש, ומשפחות נותרו ללא קורת גג. בקיצור הזרמת הכספים לבנקים ולא לציבור הביאה לקריסה גדולה יותר.
  • 4.
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)
    דירה=קורת גג 27/06/2021 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שנוצר מהמגפה ובנוסף גם דרך החישוב של האינפלציה אשר 27/06/2021 14:36
    הגב לתגובה זו
    שנוצר מהמגפה ובנוסף גם דרך החישוב של האינפלציה אשר יוצרת עיוות זמני כי משווים לאותה תקופה בשנה שעברה בה היינו בסגרים מסביב לעולם.בנוסף לכך, ציפיות האינפלציה מלובות על ידי סוחרים גדולים בעולם (בעיקר גופים פיננסים גדולים) אשר סוחרים במינוף על הסחורות ומלבים את העליה במחירי הסחורות.העולם היום הוא גלובאלי וטכנולוגי (טכנולוגיה מייצרת חיסכון בעלויות ולכן ירידת מחירים וכמו כן גם פעילות דיגיטלית) ולכן מראות של אינפלציה כמו שהיו לפני 30-40 שנה אשר נגרמה מצד הביקוש (צרכנים) פשוט לא יכולה לחזור באותן עוצמות. הבנקים המרכזיים הצילו את העולם בשנת הקורונה עם הדפסות הכספים תוך ידיעה שהאינפלציה תרים ראש לתקופה זמנית בגלל העיוותים הנל.
  • 2.
    איתן 27/06/2021 13:17
    הגב לתגובה זו
    כדי לא לעצור את הכלכלה המקרטעת,תופעת לוואי של מהלך כזה הוא אינפלציה,כך שהם לא מנסים לייצר אינפלציה,להם זה מעולה שעד היום לא פרצה.
  • 1.
    ירון 27/06/2021 12:15
    הגב לתגובה זו
    האינטרס הוא לווסת אותה כך שלא תהיה בצורה מלאכותית,כי יש הרבה עובדי מדינה שמשכורתם צמודת מדד+פנסיות ישנות צמודות.משנות ה-60.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).