שר האוצר הנכנס, אביגדור ליברמן טען כי: "לא תהיה העלאת מסים ולא תהיה השתוללות כלכלית", כעת בנק פועלים 0.57%  מתייחס לאמרה שלו, ומתייחס למגמות הכלכליות בשוק המקומי ובשווקים הגלובליים. בבנק טוענים כי בכדי שהמיסים לא יעלו  האוצר יצטרך להתחיל לצמצם את הוצאות הקורונה, ובפרט את תשלומי החל"ת. "אפשר לומר שהממשלות לא מעלות מסים, אך הבנקים המרכזיים כן מחזירים בהדרגה מס ישן – מס אינפלציה שמעביר מקורות מהציבור לממשלה. כך לפי הבנק.

עליות מחירי הדיור, ותחזיות האינפלציה 

"הנסיבות הכלכליות הנוכחיות בעולם לא מעודדות את הממשלות להפחית גירעונות: עלויות גיוס ההון נמוכות, חברות הדירוג בוחנות את המצב הפיסקאלי באופן יחסי, ולכן הסיכון שבהפחתת דירוג נמוך. אנו סבורים שתוואי הפחתת הגירעון יהיה מאוד הדרגתי, ולא נחזור בשנתיים שלוש הקרובות לגירעון של 3% מהתוצר. יחס החוב הציבורי לתוצר יעלה באופן מתון מאוד בשל עליית האינפלציה (רק כ-30% מסך החוב צמוד למדד, והאינפלציה מעלה את התוצר הנומינלי), וייסוף השקל. אפשר לומר שהממשלות לא מעלות מסים, אך הבנקים המרכזיים כן מחזירים בהדרגה מס ישן – מס אינפלציה שמעביר מקורות מהציבור לממשלה.

"הלחץ לעליות מחירי הנדל"ן צפוי להימשך בחודשים הקרובים, זאת על רקע המלאים הנמוכים וחזרת המשקיעים לשוק. תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים עודכנה כלפי מעלה לשיעור של 1.6%. אנו מעריכים כי במבט קדימה מחירי המוצרים הסחירים לא יוסיפו לרדת בקצב המהיר של העשור האחרון, בעיקר בשל התייקרות עלויות הייצור באסיה וכן בשל עלויות שינוע גבוהות יותר. בבנק ישראל רואים את עליית האינפלציה בארה"ב לרמה שנתית של 3.8% ללא כל תגובה של הפד, וזה מבחינתם מרחיק את עליית הריבית בישראל

ברבעון הראשון של השנה הוחל בבנייתן של כ-12.1 אלף יחידות דיור, ירידה לעומת קצב שנתי של כ-53 אלף יחידות ב-2020, שהייתה גם היא שנה חלשה. היקף הגמר בנייה נמצא אף הוא במגמת ירידה וברבעון הראשון הסתיימה בנייתן של 11.2 אלף יחידות דיור (בניכוי עונתיות). מנגד, רמת הביקושים שוברת שיאים – בחודש אפריל נרכשו כ-4.2 אלף דירות חדשות – עלייה של 68% לעומת רמת המכירות באפריל 2019 לפני הקורונה".

• סקירת וול סטריט - מה קורה במדדים המובילים ומי בולטות בעליות וירידות?
• ירידות שערים: ת"א 35 ירד ב-0.6%, מדיגוס זינקה ב-62%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התייחסות גלובלית

"הודעת הריבית של הפד בשבוע שעבר השפיעה על שוקי המניות, החוב, ושערי החליפין. ההודעה חשפה היעדר קונצנזוס בקרב חברי הפד באשר לתוואי הריבית העתידי, כשחמישה מהם העריכו שעליית ריבית אחת תהיה כבר בשנה הבאה. פאוול הדגיש שמדובר בהערכה של המשתתפים, וכמובן שאי אפשר להסתמך עליה, והוא שב וחזר אחר המסר שהאינפלציה היא זמנית, אם כי בלשון מסויגת יותר. לא הוזכרה יותר האינפלציה הנמוכה מהעבר שיש לפצות עליה באינפלציה גבוהה יותר. חברי הפד לא דנו באפשרות של העלאת ריבית, אך הם כן דנו כבר בצמצום רכישות האג"ח. הריבית על עודפי הרזרבות של הבנקים המסחריים הועלתה מ- 0.1% ל- 0.15%, צעד שנועד להתמודד עם בעיה טכנית בשוק הכסף לטווח הקצר. תגובת שוק איגרות החוב הייתה מפתיעה במידת מה – התשואות לטווחים הקצרים ובינוניים עלו מעט, בעוד שהתשואות הארוכות נפלו. תגובה זו יכולה להיות מוסברת בהערכה של השוק שהפד לא יפעל למנוע עלייה באינפלציה (עלייה בתשואות הקצרות), אך מנגד לא ידרשו הרבה העלאות ריבית לשם כך (ירידה בתשואות הארוכות). העקום השתטח מעט שזה גם יכול לסמן הערכה מעט פסימית יותר על הכלכלה.  

"בסיכום שבועי בלטה הירידה במדד הדאו ג'ונס בשיעור של 3.5%, הירידה השבועית הגדולה מאז אוקטובר 2020. מדדי ה- S&P500 והנסדק ירדו ב- 1.9% וב- 0.3% בהתאמה, והראסל 2000 ירד ב- 4.1%. באירופה, מדדי היורוסטוקס 50 ו- 600 ירדו מעט מעל ל- 1%, ומדד הדאקס בגרמניה רשם ירידה של 1.6%. באסיה, מרבית מדדי המניות נותרו יציבים פרט לסין, שם מדד המניות ירד ב- 2.5%. עם האיתות להקדמת מועד תחילת העלאות הריבית ע"י הפד חלה ירידה בציפיות לאינפלציה והתשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים ירדה ל- 1.4%. במקביל, הדולר התחזק ורשם עלייה שבועית של 2% ביחס לאירו ולסל מטבעות זרים. בשבוע האחרון נרשמה ירידה במחירי הסחורות מכל הסוגים. הזהב והכסף ירדו בשיעורים של 6% ו- 8% בהתאמה, הנחושת ירדה 9%, והסויה ושמן סויה ירדו 7% ו- 13% בהתאמה.

"הפד מאותת על האפשרות להעלאת ריבית ראשונה כבר ב-2023.  13 מתוך 18 החברים בוועדה המונטרית העריכו שיהיה צורך להעלות את הריבית עד סוף שנת 2023, זאת בשונה מהודעת הפד במרץ, אז רק 7 חברים העריכו כך. באשר לצמצום האפשרי ברכישות אג"ח הודעת הפד לא סיפקה פרטים חדשים. הבנק המרכזי צפוי להמשיך לעקוב אחרי הנתונים השוטפים, וככל הנראה ההחלטה על צמצום הדרגתי של הרכישות תתקבל לקראת סוף השנה, כשתחילת ביצוע מוערכת במחצית הראשונה של 2022. הפד העלה את תחזית האינפלציה למדד ה- PCE ל- 3.4% השנה, לעומת תחזית קודמת של 2.4%. תחזית האינפלציה על פי מדד זה ל- 2022 עומדת על 2.1%. על רקע ההתאוששות בפעילות הכלכלית, הפד העלה את תחזית הצמיחה לשנת 2021 לשיעור של  7.0% (לעומת 6.5% בחודש מרץ) ושיעור הצמיחה החזוי ל- 2022 נותר ברמה של 3.3%

• רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
• מה 68% אומר על צעירי ישראל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...