מי מוכר מניות צים ב-360 מיליון דולר? המניה נופלת במסחר המוקדם ב-7%
חברת ההובלה הימית צים מדווחת כי בעלי מניות בחברה ימכרו כ-6.73 מיליון מניות של צים (5.8% ממניות החברה) בשווי של כ-312 מיליון דולר. על פי הודעת החברה, לחתמים תהיה אופציה למשך שלושים יום לרכוש עוד כ-1 מיליון מניות נוספות מבעלי המניות בשווי של כ-46.4 מיליון דולר, בניכוי עמלות, וכי החברה לא תכיר בהכנסות כתוצאה מהמכירה.
המוכרים הם פירמת ההשקעות KSAC שמוכרת 60% מאחזקתה (2.6% ממניות החברה) וכמעט חצי מהמניות שנמכרות (למעלה מ-3 מיליון מניות), חברת הקונטיינרים (החכרת אוניות) היוונית הגדולה דאנאוס (Danaos) שמוכרת כ17% מאחזקותיה בהיקף של 1.7 מיליון מניות, דויטשה בנק שמוכר 8.3% מאחזקתו בהיקף של 1.3 מיליון מניות, וגם בנק יוליוס בר שמוכר 435 אלף מניות (קרוב לחצי מאחזקותיו בחברה).
מנגד, מי שלא מתכוונת למכור היא חברת האחזקות קנון הולדינגס קנון 1.44% שמחזיקה ב-28% ממניות צים. על פי הודעת קנון, :החברה אינה משתתפת בהצעה המוצעת. בקשר לכך, קנון חתמה על הסכם 'נעילה' בו היא מסכימה לא למכור מניות של צים במהלך 90 הימים הקרובים. בפועל, הסכם זה יחליף את הסכם הנעילה הקודם עליו חתומה קנון מול צים, ולמעשה יאריך אותו בחודש".
החתמים הם סיטיגרופ, גולדמן זאקס, ברקליס, ג'פריס וקלרקסונס.
מניית צים נסחרת כיום בשווי שוק של כ-5.33 מיליארד דולר, זינוק של פי שלושה וחצי לעומת המחיר בו הונפקה בתחילת השנה לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אחרי הכסף. באותו זמן השווי אמנם היה נמוך מהשווי אליו קיוותה, אך באותו יום השוק כולו בוול סטריט אופיין בירידות. עלויות התובלה הימית המאמירות בצל הביקושים הגבוהים וסגירה חלקית של ההובלה האווירית הן הצרה בתקופה האחרונה של חברות ציבוריות רבות ששולי הרווח שלהן נשחקו, כפי שדיווחנו מספר פעמים. במקרה של צים, כפי שאפשר לראות הן מהתוצאות והן מביצועי המניה, היא דווקא בצד שמרוויח מכל הסיפור.
- מניית צים נופלת - הים האדום ייפתח לתנועה?
- מחירי השילוח הימי בשפל של כשנתיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני שבועיים הכתה צים את התחזיות כשדיווחה ברבעון הראשון של שנת 2021 על מעבר לרווח של 590 מיליון דולר (רמת שיא לרבעון) או 5.13 דולר למניה בדילול מלא, על הכנסות של 1.74 מיליארד דולר, זאץ מול תחזית הקונצנזוס שהייתה לרווח של 4.7 דולר למניה על הכנסות של 1.62 מיליארד דולר. בצים העלו תחזיות לשנה כשכעת הם צופים EBITDA מתואם של 2.5-2.8 מיליארד דולר (גבוה ב-7% מאמצע הטווח של התחזית הקודמת) ורווח תפעולי (EBIT) מתואם של 1.85-2.15 מיליארד דולר.
בתחזית הקודמת צפתה EBITDA מתואם ברמה של 1.4-1.6 מיליארד דולר ורווח תפעולי (EBIT) מתואם של 0.85-1.05 מיליארד דולר. התוצאות ברבעון מהוות צמיחה של 112% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל ומעבר לרווח לעומת הפסד של 0.14 דולר למניה בדילול מלא בזמנו. הרווח התפעולי המתואם בתקופה זינק ל-688 מיליון דולר מול 27 מיליון דולר שנה קודם לכן, וכך גם ה-EBITDA המתואם שעלה ל-821 מיליון דולר לעומת 97 מיליון דולר לפני שנה.
צים הובילה ברבעון 818 אלף מכולות, עלייה של 28% מהנתון ברבעון המקביל, כשמחיר ההובלה הממוצע למכולה עמד על 1,925 דולר, עלייה של 76%. בחברה הודיעו על חלוקת דיבידנד בהיקף כולל של 238 מיליון דולר, שהם 2 דולר למניה, שיחולקו בספטמבר. עוד אושררה מדיניות חלוקת דיבידנד בסך 30-50% מהרווחים של השנה במהלך 2022.
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
רמת המינוף, המחושבת לפי היחס בין החוב בניכוי מזומנים ושווי מזומנים ל-EBITDA המתואם ב-12 החודשים האחרונים, עמדה בסוף הרבעון על 0.5, לעומת 1.2 בסוף 2020. לאחר תקופת הדוח הודיעו בצים על פירעון מוקדם של 349 מיליון דולר כחלק מסדרות האג"ח 1 ו-2 שמועד פרעונם נקבע ליוני הקרוב.
- 1.אחלה חברה ההובלות עלו פי 5 חגיגה עתידית 01/06/2021 17:34הגב לתגובה זואחלה חברה ההובלות עלו פי 5 חגיגה עתידית
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
