קת ווד ארק
צילום: ארק

הטעות של קת'י ווד שהובילה להפסד של 60% בפוזיציה. האם צפוי ריבאונד?

הקרנות של הנביאה החדשה של וול סטריט עלו בשנה שעברה ב-80-100%. מאז הן איבדו יותר מ-30% בממוצע. המבקרים לא מבינים מה הקשר בין חלל לבין חלק מהמניות שבחרה לקרן החדשה. האם החלום נשבר או שהגורואית תפתיע ותצחק על כולם?
תום גפנר | (8)

קרן ההשקעות ARK הייתה אחת מהמנצחות הגדולות של וול סטריט בשנת 2020 אבל לאחרונה היא באור הזרקורים ולא לטובה. הקרן מקבלת הרבה ביקורת על ביצועיה בתקופה האחרונה וקתי ווד? היא "אוהבת את הירידות האחרונות". כמה הירידות האחרונות חמורות? קרן הדגל ARKK הגיעה בשיאה ל- 159 דולר ובשבוע שעבר הגיע מחיר התעודה מתחת ל- 100 דולרים. ARK השיקה לאחרונה את התעודה החדשה ARKX שעוקבת אחר חברות מתחום החלל ואפשר למצוא בה מספר של חברות שהקשר בינן לבין חלל הוא מקרי בהחלט, אז מה ההסבר של קתי לזה? בואו נצלול לעובדות

 

ARK צברה פופולריות רבה בעקבות אחזקות שניתרו מאות אחוזים. סך הנכסים המנוהלים של הקרן בינואר 2020 עמד על 4.4 מיליארד דולר והיום סך הנכסים המנוהלים עומדים על קצת מתחת 40 מיליארד דולר כאשר בשיא עמד המספר על מעל 60 מיליארד.

 

התשואות של הקרן היו פנומנאליות – 100%-80% בשנה האחרונה על כל התעודות.

 

קתי ווד, מנהלת ההשקעות של הקרן, צברה גם היא פופולריות רבה בקרב המשקיעים אשר עוקבים בדריכות אחרי העסקאות שהקרן מבצעת. חשוב לציין שהקרן הינה קרן פעילה המבצעת פקודות קנייה ומכירה רבות על בסיס יומי.

 

ביום שישי האחרון CNBC ראיינו אותה. בשלושת החודשים האחרונים הקרן רושמת ירידה חדה בתשואות כאשר כלל התעודות של החברה רושמות תשואות שליליות. להלן טבלה עם התשואות של כלל התעודות:

 

שם הקרן תשואה בשלושה חודשים אחרונים
ARKK 34%-
ARKQ 20%-
ARKW 32%-
ARKG 32%-
ARKF 27%-
*הנתונים נכונים לתאריך 16.05

 

הביקורת שנשמעת על הקרן לאחרונה והשאלות שנשאלו מצד המראיינים של CNBC הן בהחלט לגיטימיות. הטענה היא כי סך הנכסים המנוהלים של הקרן עלו משמעותית במהלך השנה האחרונה והקרן לא ביצעה את ההתאמות הנדרשות בכל הנוגע לניהול סיכונים וחשיפה גדולה מידי למניות. עקב הצמיחה האדירה בסך הנכסים המנוהלים, הגיע האחזקה של ARK בחברות מסוימות לגבוהה מאוד ביחס לסך הנכסים המנוהלים. לטענתה של קתי, הירידות האחרונות בשוק רק מאפשרות לה להגדיל אחזקות בחברות בהן היא מאמינה לטווח ארוך. קתי אמרה כי היא ציפתה ל- 15% תשואה שנתית ממוצעת בחמש שנים הבאות, ולאחר הירידות האחרונות היא התאימה את ההערכה שלה לטווח שבין 30%-25%  באותה תקופה.

קתי נשאלה על תעודת הסל שעוקבת אחר חברות מתחום החלל, שהונפקה לפני מספר שבועות בודדים. הביקורת על הקרן היא שהיא הכניסה מספר חברות שלאו דווקא קשורות לעולם החלל. יתרה מכך, הקרן בחרה לשים בתוך התעודה ARKX (חלל) את תעודת הסל של החברה שעוקבת אחר מדפסות תלת מימד PRNT. "מדפסות תלת מימד הן חלק בלתי נפרד מהפיתוחים בעולם החלל ולכן החלטנו שבתוך התעודה שעוקבת אחר תחום החלל נכון להכניס את תעודת הסל שעוקבת אחר מדפסות תלת מימד. הלקוחות שלנו יודעים שאנחנו לא גובים מהם עמלה כפולה", אמרה ווד. היא הוסיפה כי חברות כמו נטפליקס נמצאות בתעודת כי "הפיתוחים הרבים בעולם החלל לרבות פרויקטים השואפים לשלוח לוויינים לחלל יאפשרו לכמעט שלושה מיליארד איש ללא גישה לאינטרנט, להיות לקוחות אפשריים של ספקיות שירות כמו נטפליקס, זאת הזדמנות אדירה בשבילם".

קיראו עוד ב"גלובל"

 

קתי נשאלה על היחס שלה לטסלה ולעובדה כי החברה נמצאת כ-25% מתחת לשיא שלה. האחזקה הגדולה ביותר של הקרן היא טסלה. בעבר קתי נתנה מחיר יעד שאפתני מאוד של 3,000 דולר למניה לפני מספר שנים (המספר מתייחס לשווי מניה לפני הספליט, כאשר בהתאמה מחיר המניה כרגע הוא 3,000 דולר למניה). קתי אמרה שכפי שנראה כרגע המדיניות הסינית היא להעדיף יצרנים מקומיים ואפילו לסבסד אותם, כמו במקרה של NIO. הפתרון של טסלה, כך לפי ווד הוא לייצא את המכוניות המיוצרות על אדמת סין לאירופה. לטענתה איכות המכונית המיוצרת בסין גבוהה מהאיכות של המכונית המיוצרת על אדמת ארה"ב.

 

קתי נשאלה על רמת הבטיחות של הרכב האוטונומי של החברה לאור התאונה האחרונה בה נהרגו שני בני אדם לאחר שנסעו ברכב של החברה. "נהיגה אוטונומית תהיה חלק אינטגרלי מהמציאות בעוד מספר שנים. טסלה נמצאת בנקודה בה יש לה יתרון להגיע ליצור המוני ראשונה. הטכנולוגיה שהחברה בחרה, עיבוד תמונה (בדומה למובילאיי), מסתמנת כעדיפה על ה- LiDAR" כאשר קתי ציינה את פרויקט הרכב האוטנומי של גוגל אשר משתמש בטכנולוגיה זו.

 

כמו כן, יש ביקורת רבה על החברה והאחזקות שלה במניות שנהנו מהעובדה שכולנו עבדנו מהבית כמו Zoom או Peloton. "Zoom כאן כדי להישאר. גם אצלנו בקרן אנשים ימשיכו לעבוד מהבית בצורה כזאת או אחרת" ציינה קתי והוסיפה ש"השימוש במוצרים של המתחרים כמו מייקרוסופט יעשה בתוך החברה ואילו Zoom תשלוט בכל הקשור לפגישות בין חברות.

 

בהסתכלות על האחזקות של הקרן, באמת אפשר לראות ריכוז מאוד גבוה של מניות 'חלום' – חברות שעדיין לא הוכיחו שהן רווחיות ושהמודל העסקי עובד. יש מספר רב של חברות שהמחיר כניסה של ARK גרוע מאוד כמו Spotify, Fastly, Unity Technologies, Opendoor, Workhorse ועוד..

 

לדוגמה שימו לב לעסקאות הבאות שהקרן ביצעה במניית חברת Workhorse, חברת רכבים חשמליים ללא הכנסות:

צילום מתוך אתר cathiesark.com

הקו הכחול מייצג את כמות המניות של הקרן בחברה והקו הצהוב הוא מחיר המניה.

 

החל מחודש ינואר בו מחיר המניה הגיע ל- 40 דולר למניה, הקרן החלה להגדיל את כמות המניות שלה באופן סיסטמתי ואף המשיכה להגדיל אחרי שהחברה הפסידה מכרז ענק עם רשות הדואר האמריקאית. חשוב לציין שמחיר המניה של החברה עלה משמעותית על הציפיות לזכות במכרז.

 

בשבוע שעבר הקרן החלה למכור את מניותיה בחברה ונכון להיום אינה מחזיקה מניות של החברה בכלל, כאשר את רוב המניות נמכרו בהפסד של 60%.

 

יחד עם זאת ניתן למצוא באחזקות של הקרן חברות מבוססות כמו Lockheed Martin, Square, PayPal ועדיין חברות אלה הן מיעוט ביחס לגודל התיק של הקרן.

 

בנקודה הזו לאחר שהתעודות של הקרן סבלו מירידות מתמשכות, נראה כי החשיפה הגבוהה למניות חלום, יכולה לגרום להמשך הירידות. לעומת זאת, רבים טוענים שזאת הנקודה בה כדאי להיכנס בחזרה למניות הצמיחה והחלום לאחר התיקון המאסיבי.

 

 
לקריאה נוספת:

מלכה לרגע? הקרנות של קת'י ווד איבדו 35% מהשיא

הקרנות של קת'י ווד יורדות בחודש האחרון ב-10% והיא אוהבת את זה

קאת'י ווד משדרת עסקים כרגיל: "לא מפחדת מהנסיגה האחרונה בקרנות הסל"

אלה מניות הטכנולוגיה שקת'י ווד חושבת שיש להם אפסייד גבוה

אם קת'י ווד צודקת לטסלה יש אפסייד של 358% עד 2025

הקרנות של ARK "מגלות" חברות ישראליות ומעיפות אותן למעלה - אך יש כאלה שהמשקיעים עוד לא גילו

מה עם קרן החלל של ARK שהושקה אתמול?

השיגור יצלח? ETF החלל של קאת'י ווד הושק היום

למה משכו המשקיעים מיליארד דולר מהקרן של ARK בשבוע שעבר?

גילת הישראלית תצטרף לריצ'רד ברנסון? מניית החברה עולה ב-30%

קתי ווד ואילון מאסק - מגע יד מידאס המודרני?

"קאת'י ווד קונה מניות ישראליות כמו שאני קונה עגבניות: הכל לסל ללא הבחנה"

מה יהיה סקטור החדשנות החם של השנה הבאה?

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לרון 17/05/2021 11:15
    הגב לתגובה זו
    גרינברג על "מלכת וולסטריט" כתבתי כאן שקרנות ווד מ ס ו כ נ ו ת,אני עשיתי על WKHS סיבובים לא רעים!!!
  • 5.
    גיל 17/05/2021 09:02
    הגב לתגובה זו
    ... השקעות סופר ספקולטיביות. כמו רכבת הרים , בדיעבד אם מצליח אז היא גורו/גאון/סקסית/יפה/אופה. ואם נכשלת אז היא מטומטמת/ מנוולת וכו..
  • 4.
    טכנולוגיות משבשות 17/05/2021 01:07
    הגב לתגובה זו
    אם האינפלציה תתגבר, זה יאיים על הקרן
  • 3.
    אפשר להתחיל לאסוף את arkk ב-95$ (ל"ת)
    רוני 16/05/2021 16:09
    הגב לתגובה זו
  • לרון 17/05/2021 11:19
    הגב לתגובה זו
    70$ בסוף הסתיו בערך 11/2021
  • 2.
    חבל שלט ניטרו את התוכן של הכתבה לפני שניתרו איתה לצפייה (ל"ת)
    שניטרו 16/05/2021 15:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סמואל 16/05/2021 15:46
    הגב לתגובה זו
    לכן משקיעים חייבים לשקול השקעה בקרן בזהירות.
  • לרון 17/05/2021 11:22
    הגב לתגובה זו
    יעריכו מחירים של כל נכס כלכלי,הבעיה שאנשים ספקולנטים שמשקיעים כספים להם הם זקוקים בטווח קצר ובוכים בהמשך,רצוי שידעו גם לפזר וגם לצאת אחר % שקבעו מראש
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.