ניתוח מידע סוחר בורסה משקיע
צילום: Istock
בלוגסטריט

מתי להיות סבלניים עם הפוזיציה, או: איך מרוויחים הכי הרבה?

מכירים את תחושת החרטה על שלא ישבתם מספיק זמן על מניה והרווחתם? אחת התרופות היא סבלנות. תרגול: FB ומתכות יקרות
זיו סגל | (5)

ניהול השקעות הוא אימון בסבלנות. סבלנות לפני מימוש רווחים מהיר מדי, סבלנות להמתנה לנקודת קנייה טובה יותר ולעיתים גם סבלנות לתנודתיות והפסדים. פעמים רבות, כמו גם בתקופת ה״סכינים הנופלות״ אותה אנחנו חווים היום בסקטורים מסוימים, סבלנות היא גם תרופה לפחד.

 

אימון סבלנות הוא אימון כושר לתודעה וליכולת שלה להכיל את מהמורות ואי נעימויות החיים.

 

> לכל הטורים של זיו סגל

התנודתיות החדה בשווקים הפיננסים מוסיפה עוד נדבך של פגיעה ביכולת הסבלנות שלנו. מצד אחד, בכל רגע נתון יש מניות שמקפצות למעלה לעומת המניות המדשדשות שלנו. מצד שני, מניות שקנינו כי חשבנו ש״מחר״ הן מתחילות לעלות ממשיכות לרדת. הנטיה הטבעית היא לקפוץ ממניה למניה והיא אחד הגורמים המובילים לכך שמשקיעים מפסידים כסף.

לא במקרה בתי הספר למסחר מטעם חברות הברוקרים מעודדים עבודה עם STOP-LOSS. זו הפקודה שמצמצמת את יכולת ההכלה שלנו להפסדים זמניים בדרך לניצחונות גדולים. זו הפקודה שמנהלת טוב את הפחד אבל מוחקת את ראיית התמונה הכוללת. וזו הפקודה שעוזרת לברוקרים להמשיך להרוויח. הברוקרים רוצים שתעשו הרבה פעילות ותייצרו הרבה עמלות. אם תהיו סבלניים ואיטיים בתגובות, שורת הרווח שלהם תיפגע.

 

אבל, אתם שואלים, האם לא צריך לחתוך הפסד במקרים מסוימים? איפה עובר הקו בין סבלנות לניהול סיכונים? בשביל למתוח את הקו, אנחנו צריכים קודם לטפח קצת את יכולת הסבלנות שלנו כך שהדיון יהיה מאוזן. לצורך פיתוח הסבלנות, נחזור ונארח היום את ענת ארדיטי פוגל, פסיכולוגית ארגונית בכירה, שעובדת איתי על פיתוח והקניית כלים פסיכולוגיים - מנטאליים למשקיעים בשוק ההון.

נעבור לענת להסבר והנחיות ואחזור אליכם בסוף המאמר.

 

הריון, מעלית ומחירי מניה

הייתי בהריון, חייתי בסידני והמורה לפילאטיס הציעה שאעבור לשיעורי יוגה להריוניות. השיעור התקיים בקומה גבוהה של הסטודיו, בבניין יפה וישן ממנו השקיפו החלונות על צמרות העצים של שדרת גילפוייל.

 

כאשר הסתיים השיעור, מיהרתי כדי לא לאחר לעבודה. נעמדתי ליד המעלית והיא לא הגיעה. המשיכה להתמהמה. גם האוסטרליות המנומסות מאוד שמאחורי החלו לזוז באי נוחות בשל ההמתנה הארוכה. המעלית עשתה קולות אבל סירבה לעלות ולקחת אותנו למטה. חישבתי איך אני מפספסת את התחתית של 8:36 לסיטי. חיכינו וחיכינו וחיכינו.

ואז, אחת המשתתפות שאלה את המורה, "מה קורה עם המעלית?". והמורה, עם בגדים לבנים וחיוך קוסמי אומרת: "המעלית נועדה ללמד אתכן סבלנות".

 

ברגע הראשון התעצבנתי עליה: "אולי תחליפו מעלית במקום לדבר על סבלנות"? אבל, משהו בטון שלה גרם לי לחשוב על זה. סבלנות גם כ״כ קשורה להריון. סבלנות היא היכולת להיות רגועה ולהמתין, מבלי להיכנע לפיתויים פנימיים או חיצוניים,  למשהו שנדמה לך שיגיע. לידה, מעלית, התחלת מגמת עליה של מניה. ״סבלנות היא משהו נלמד״ (Schnitker, 2012).

קיראו עוד ב"גלובל"

 

פעמים רבות, החלטה לא לעשות, לא למכור/לקנות, היא החלטה מאוד כלכלית. למעשה, כפי שזיו יספר בהמשך, דוגמאות רבות  מראות שהתיקים הריווחים ביותר היו אלו ש״נשכחו״ ושלא נעשו בהן הרבה פעולות קניה/מכירה. או תיקים שבעליהם היו סבלניים וחיכו ל״משהו״ (רווח) ונמנעו מ"לעשות משהו".

 

לאורך שנים, חוזרת, עולה ומתוקפת המציאות לפיה הרווחיות הכי גבוהה נוצרה כאשר המשקיע דבק באסטרטגית השקעות שמתאימה לו. זאת אומרת שלאור שינויים, ירידות ועליות, איומים והזדמנויות, מי שדחה סיפוקים, היה סבלני וקיבל החלטה מנוטרלת רגשות (פחד, חוסר סבלנות) ומבוססות תהליך עבודה מוסדר הוא זה שהרוויח הכי הרבה, לאורך זמן ובמצטבר.

 

קצת מדעי המוח

 בלוטת האמיגדלה היא המרכז העצבי במוח שקולט ומעריך סיכונים ועושה וויסות ריגשי. הבלוטה עדיין לא התרגלה לגמרי לחיים המודרניים. למשל,  היא מייצרת תחושת דחף להגיב על פרסום דוחות שלילים של חברה כמו על איום של נמר שואג. כאשר אנו נוהגים בחוסר סבלנות אנחנו בתודעה של  fight שלפעמים אינה  פרופורציונאלית ל"איום".

תסכול שנוצר מחוויית איום כלשהי הוא חלק מהיומיום של כולנו: פקקים (איום על התפקוד שלנו), אנשים שלא עושים את מה שהם אמורים לעשות, משימות שלא מתקדמות בקצב הרצוי, מגפות ועוד. התסכול מתרגם לתחושת אי נוחות, עצבנות, קורבנות או דחף עצום "לעשות/להגיד משהו עכשיו". סבלנות היא ההמתנה המושכלת לזמן הנכון לעשות משהו.

 

אירוע חיצוני עשוי לגרום לתחושת איום. איום על החשיבות העצמית שלי (אני מחכה הרבה זמן בתור, כי אני לא מספיק חשובה לספק (ראו קצב עליה למטוס למחלקת עסקים לעומת מחלקת תיירים). המניה יורדת בדיוק אחרי שקניתי אותה – איום על התפיסה העצמית שלי: חכמה/מתוחכמת/לא פראיירית. ניתחתי מניה, טענתי שתעלה והיא ירדה: איום על תחושת השליטה והאגו שלי.

 

תסכול נוצר כאשר הצרכים שלנו לא מתמלאים בקצב שאנו רוצים. הטכנולוגיה שכ״כ זירזה, קירבה ואפשרה מילוי צרכים מידי (דחיית סיפוקים, מישהו??) לא מסייעת לפיתוח שריר הסבלנות או להתמודדות עם תסכול ואז גובר הדחף של "לעשות משהו" במקום "להמתין למקום ולרגע המתאים. הסבלנות יורדת והתוצאות בהתאם.

 

איך לטפח סבלנות?

 סבלות (להבדיל מדחיינות) היא בחירה מודעת, פרואקטיבית (כמו להתאפק מלקחת עוד מנת גלידה) שדורשת אנרגיות ועשויה לקדם למטרה ארוכת טווח וחיובית.

 

אז  מה עושים אנשים שמפגינים ומיישמים סבלנות?

 

  1. "מתרחקים" לרגע מהסיטואציה – מסתכלים עליה כאילו הם עצמם לא מעורבים או כאילו הם מסתכלים על המצב עוד 6 חודשים מהיום. הדבר חשוב מאוד כשקונים מניות מתוך ראיה של מגמה ארוכת טווח, כמו FB או מניות המתכות היקרות שזיו החזיר את המלצת הרכש לגביהן.
  2. הם מזהים מה הטריגר, מה מדליק אותם, מה נתפס אצלם כאיום (תור ארוך בקופה, ירידה יומית לא מובנת, ידיעה שמישהו הרוויח הרבה כסף).
  3. אחרי זיהוי הטריגר, נושמים ומגדירים את המצב אחרת . התור בסופר הוא הזדמנות קצת לנוח/לענות למיילים, ירידה יומית היא חלק ממהלך תקין של מניה שבסה״כ נמצאת במגמת עליה. הטריגר הוא בדרך כלל פרשנות לאיום. זכרו: ראיה שונה של אותו אירוע הופכת אותו אצל האמיגדלה שלנו מאיום – ללא איום.
  4. הם נזכרים במטרה שלהם, בערכים שלהם, באסטרטגיה ההשקעה ובמה שחשוב להם.
  5. בוחרים ולא פועלים מתוך לחץ/עצבים/אגרסיביות/רגש נחיתות/רגש נקמה. בוחרים האם/ מה/ איך ומתי לעשות כך שיתקדמו לעבר סעיף 4: המטרות אותן בחרו מתוך שיקול דעת בזמן אחר, לחוץ פחות.
 

סבלנות ניתנת לטיפוח. רצוי להתחיל לתרגל לא בזמן הכי לחוץ, אלא כאשר יש לנו משאבים רגשיים. היו סבלניים עם קצב פיתוח הסבלנות אצלכם.... בהצלחה. ענת

 

 

וויזואליזציה - כלי עוצמתי

תודה לענת.

תלמיד ביקש ממני השבוע במפגש הנחיה לגלות לו את ה״סודות״ שלי. הוא סיפר הכין רשימה של מניות שהמלצתי עליהן כאן לפני שנה ואמר שבהכללה, אם היה קונה ולא מסתכל, התיק היה מרוויח יפה. עוד הוכחה שפרספקטיבה עוזרת לטיפוח סבלנות.

עניתי לו שלקוראים יש יתרון על הכותב. הם מייחסים לו יותר ביטחון ממה שהוא מיחס לעצמו שכן הם לא נחשפים ללבטים ולדילמות היומיומיות שמיצרים את חוסר הסבלנות.  אתם הקוראים מקבלים את השכל מבלי ייסורי הרגש. את השכל והניסיון אתם מקבלים מנוסחים, מלוטשים, עם הדגשות ועם תחושת ״סמכות״ מקצועית. זוהי ה״סמכות״ של המילה הכתובה ושל המדיה.

 

כאשר אנחנו מסתכלים אחורה, פעמים רבות עולה בנו התחושה של יתרון הסבלנות. מחשבות כמו ״אם רק הייתי מחזיק מספיק זמן״, ״אם לא הייתי מוכר בפאניקה״, ״אם הייתי מנצל את ההזדמנות״ אוכלות את תודעת המשקיע מדי יום.

 

אחת הדרכים להיעזר באפקט ה״מבט אחורה״, בהמשך להצעות של ענת, היא וויזואליזציה. דמיינו את מסלול המניה העתידי, ברזולוציה ארוכת טווח, ואם היא עדיין במסלול, השתדלו להכיל את המהמורות שבדרך.

 

מתי לאבד את הסבלנות?

הקו בין הסבלנות הזו לבין נחישות במימוש רווחים/עצירת הפסדים עובר בשתי נקודות:

 

1. המניה עלתה במידה רבה וחדה ומייצרת תבנית של היפוך מגמה. במילים אחרות: המניה אומרת, באמצעות הגרף: תתעוררו ותסעדו. כולנו יודעים מה קורה אם אנחנו לא מתעוררים בזמן. ראו את מניות הרכבים החשמליים והאנרגיה הירוקה.

 

2. המניה יצאה למטה, באופן מובהק מהמסלול החיובי שנצפה לגביה. זכרו שכל תמונה עתידית שאתם מציירים היא רק מחשבה. הגם שאפשר להאמין שמחשבה מייצרת מציאות, מדובר במקרים בהם המחשבה משפיעה על חווית המציאות, הפעולות והתגובות שלנו. העובדה שאנחנו חושבים שמניה תעלה לא נכללת בקטגוריה הזו. היא לא מקשיבה לנו.

אבל, זכרו שיציאה מהמסלול צריכה להיבחן על פי פרמטרים הלוקחים בחשבון את התנודתיות הגבוהה בשווקים ומגמות ארוכות טווח. לשם כך אפשר להיעזר בתרשים כמו X ו - O. על כך בהזדמנות אחרת. בכל מקרה, חלק מהעבודה שלכם היא לסמן לעצמכם את רמות התמיכה - מבחן ולהיות קשובים לאיתותים.

 

כותב המאמר הינו זיו סגל ([email protected]) העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטאלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יה 20/05/2021 09:27
    הגב לתגובה זו
    סבלנות מנצחת
  • 4.
    משקיע 18/05/2021 19:14
    הגב לתגובה זו
    הוא לא תמיד עובד אצל משקיעים שבודקים את תיק ההשקעות יומי או שבועי. לעיתים מניות שאיכזבו ממשיכות לאכזב והגיוני להחליפן למנוע הפסד מצטבר גדול יותר.
  • 3.
    1 18/05/2021 17:26
    הגב לתגובה זו
    הבסיסים –אף פעם לא לנסות לתזמן שוק ובטח לא באסטרולוגיה טכנית או כל שיטה אחרת ,מחקרים מצאו שריבוי פעולות ותיזמון שוק הוא המתכון להפסד .תשקעו בתעודות וקרנות סל גאוגרפיות וסקטוריאליות לטווח הארוך מחקרים מצאו שמדדים בטווח הארוך יתנו לכם תשואה טובה בהרבה מניסיון המפקינג של המניות בודדות ,אפשר גם להשקיע בשביל טבע המהמר שבנו במניות בדדות בסכומים קטנים מאוד ביחס לתיק שלכם .תמיד ותשאירו 15 אחוז לפחות מהכסף מחוץ לפוזיציית של הנירות הערך שלכם לכניסה והגדלת הפוזיציה בזמן ירידות מדדים חדות ,והכניסה תהיה הדרגתית בסכומים קטנים לתוך הירידות מניסיון של 16 שנה ומקריאת עשרות ספרים העוסקים בפסיכולוגיה של שוק ההון ושוק ההון וזה הפסיכולוגיה הבסיסית איך להרוויח בבורסה כסף בטווח הארוך בבורסה . לסיום כל משקיע שמשקיע בשוק ההון צריך לראות בזה השקעה לטווח ארוך של שנים רבות ובמקרה שאתם צרכים את הכסף בזמן הקרוב עדיף לא להשקיע אותו בשוק ההון הסבלנות טעמה מר אבל פרותיה מתוקים .
  • 2.
    לרון 18/05/2021 12:11
    הגב לתגובה זו
    קובעים % רווח או הפסד ויוצאים בלי טכני שמכני ו"סבלנות" שהיא בעיקר אופי של כל אחד ומנטליות
  • 1.
    שלי 17/05/2021 16:41
    הגב לתגובה זו
    בעקבות המלצות קניתי לפני מספר חודשים תעודת סל s
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים

ריגטי קומפיוטינג ו־D-Wave הפכו לכוכבות החדשות של וול סטריט, עם שווי של מיליארדים והכנסות זעומות. המשקיעים מהמרים על העתיד, האנליסטים מזהירים מבועה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

מניות שמזנקות כמעט 2,000% בשנה בדרך כלל מספרות סיפור של הצלחה עסקית עם רווחים שמתפוצצים, מוצרים שכובשים את השוק, לקוחות שעומדים בתור. אבל מניות המחשוב הקוונטי שוברות את כל הכללים: הן טסות לשמיים למרות שהרווחים עדיין לא קיימים


ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing -1.72%  ו־D-Wave D-Wave Quantum 3.91%  הן השמות החדשים שמסעירים את וול סטריט. שתי החברות שוות כיום יותר מיצרנית המרקים הוותיקה קמפבל'ס, אף שההכנסות שלהן מהוות פחות מאחוז מהכנסותיה. כך נראית בורסה שמונעת מציפייה לפריצה המדעית הגדולה הבאה.


הדרך למוצר מסחרי עוד ארוכה

תחום המחשוב הקוונטי נחשב כיום לאחד המסקרנים והמסוכנים בשוק ההון, כאשר החברות פועלות לפיתוח מחשבים בעלי עוצמת חישוב חסרת תקדים, שיכולים לפתור בעיות שלמחשבים רגילים יידרשו להן מיליוני שנים. גוגל הדגימה לאחרונה יכולת כזו, כאשר שבב קוונטי שפתחה פתר בעיה בתוך דקות - משימה שלמחשב־על רגיל הייתה אורכת עידנים. אלא שיש פער גדול בין היתכנות מדעית לבין מוצר מסחרי שמייצר הכנסות. מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, העריך כי עשויות לחלוף עשרות שנים עד שהטכנולוגיה תניב תוצאות מעשיות. בשוק ההון, לעומת זאת, המשקיעים נוטים להתעלם מהזהרות ולהתרכז בפוטנציאל.


התופעה מזכירה במידה מה את מניות הביוטכנולוגיה, גם שם משקיעים מוכנים להמתין שנים לתוצאות, מתוך אמונה שההשקעות יניבו בסוף תרופה או טכנולוגיה מהפכנית. במקרה של הקוונטום, הכול עדיין תיאורטי: המשקיעים רוכשים מניות על סמך חזון, לא על בסיס נתונים כספיים.


נשיא ארה״ב טראמפ הציב את המחשוב הקוונטי בעדיפות לאומית, וחברת ההשקעות פידליטי השתתפה לאחרונה בגיוס הון של חברת קוונטיניום, שנערך לפי שווי של עשרה מיליארד דולר. גם ענקיות טכנולוגיה נהנות מהגל: דיווח על פריצת דרך בשבב של אלפאבית הוסיף לשוויה עשרות מיליארדי דולרים בתוך דקות. עם זאת, יש מי שמזהירים מפני בועה. האנליסט טרוי ג’נסן מקנטור פיצג'רלד הסביר כי אם הטכנולוגיה תצליח, זה עשוי לשנות את העולם; אם לא, המניות עלולות להתרסק.