באפט עונה לביקורת כלפיו ומספק טיפים למשקיעים החדשים
ענקית ההחזקות ברקשייר הת'אווי, שבשליטת איש העסקים וורן באפט פרסמה אמש את תוצאותיה לרבעון הראשון של 2021. בהן, הציגה הכנסות של 64.6 מיליארד דולר, לצד רווח מתואם של 5.09 דולר למנייה. בכך, הכתה החברה את צפי האנליסטים להכנסות של 63.41 מיליארד דולר ורווח מתואם של 2.55 דולר למנייה. לאחר פרסום התוצאות התפנה המשקיע האגדי העומד בראש החברה לספק טיפים למשקיעים החדשים ששטפו את השוק, ולענות לביקורת ההשקעות.
בפתח שיחת המשקעים הבטיח באפט, כי לאחר סקירת תוצאות הרבעון הוא יעביר כמה "שיעורים", לרבבות המשקיעים החדשים שנכנסו לשוק בתקופה האחרונה. ואכן, הוא פתח את דבריו עם רשימה של 20 החברות הגדולות ביותר בעולם (אפל, סעודיה ארמקו, מיקרוסופט, אמזון, אלפבית, פייסבוק ועוד), תוך שהוא שואל את הקהל כמה מהן יוותרו ברשימה בעוד 30 שנה.
עשרת הדיברות של וורן באפט - חשוב!
האורקל מאומהה הזכיר לקהל שאף אחת מ-20 החברות המובילות בשנת 1989 לא נמצאת ברשימה כיום. לדבריו, לפני יותר מ-30 שנה, למעלה ממחצית החברות הגדולות בעולם היו חברות יפניות, וחברות בתחום הבנקאות והתעשייה. החברות האמריקאיות היחידות ברשימה היו אקסון, GE, Merck, IBM, Tel & Tel ופיליפ מוריס.
- אירוע נדיר: "תמכרו את המניה של וורן באפט"; ברקשייר האת'וויי קיבלה המלצת מכירה
- וורן באפט קונה את חטיבת הכימיקלים של אוקסידנטל ב־9.7 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"זה מלמד אותנו שהקפיטליזם עבד בצורה מדהימה, במיוחד עבור בעלי ההון, ושהעולם יכול להשתנות בדרכים מאוד מאוד דרמטיות", אמר באפט, והוסיף כי לדעתו הדרך הטובה ביותר להשקיע היא באמצעות קרנות סל ומדדים. את ההמלצה הוא ליווה באזהרה למשקיעים המתחילים, כי בחירת חברות נהדרות היא דבר הרבה יותר מסובך מאשר בחירת ענף מבטיח ובעל פוטנציאל.
לדבריו, "הצלחה דורשת הרבה מעבר להבנה מה הולך להיות ענף מצליח בעתיד". בהתאם, הוא בחר להציג שקף שכלל את כל חברות הרכב ששמם התחיל באות "M", רשימה שלא נכנסה לשקופית אחת, מרוב אורכה. לדברי, בשנות ה-20 היו כ-2,000 חברות שנכנסו לעסקי הרכב, משום שמשקיעים ויזמים צפו לתעשייה עתיד מזהיר. עם זאת, בשנת 2009 נותרו שלוש יצרניות רכב בלבד, כששניים פשטו את הרגל.
בהמשך התייחס באפט, למכירת מניות התעופה, עליה הכריז בשנה שעברה, וזכה לביקור רבה. על אף, הביקורת והסיוע הממשלתי באפט הדגיש שאין לו שום בעיה עם המהלך, ואף אמר שהעובדה שהוא לא בעל מניות גדול בענף, עשויה לסייע לממשלה לעזור לחברות בתחום. "אני חושב שסקטור התעופה הצליח מכיוון שמכרנו, ואני מאחל להם בהצלחה אבל אני עדיין מעדיף להישאר מחוץ לסקטור".
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בהסתמך לאחר מכן, הוא נפנה להתייחס לביקורות כלפיו, הקשורות להחזקותיו בתומי האנרגיה המסורתיים. באפט שב וחזר על כך שאין לו שום בעיה להחזיק בחברה דוגמת שברון, והוא מצפה שהחברה תמשיך לתרום לחברת שבבעלותו בעתיד, גם כשהעולם יעבור לעבר אנרגיה מתחדשת.
באפט ושותפו ניצלו את הבמה להזהיר מפני הספקולציות שלטענתם מתרחשות בשוק המניות, במיוחד בכל הקשרו להנפקות באמצעות חברות ספאק (SPAC), ואמרו כי מדובר בתוצר לוואי של הכמות האדירה של משקיעים חדשים שנכנסו לשוק. להערכתם, "הטירוף" סביב התחום לא יחזיק לנצח, מכיוון שההנפקות הופכת את סביבת ביצוע העסקות לתחרותית יותר.
"התהליך רצחני, מנהלי הספאק מחויבים בדרך כלל להוציא את הכסף שגויס בתוך שנתיים. אם תכוון לי אקדח לראש כדי לקנות עסק תוך שנתיים, לא הייתה לי ברירה אלא לקנות" אמר באפט בצחוק, "תמיד יש לחץ מצד קרנות הון פרטיות", סיכם.
- 3.כמו קנייבסקי לחרדים, באפט למשקיעים.... (ל"ת)שליפי 02/05/2021 15:45הגב לתגובה זו
- אנונימי 10/05/2021 00:49הגב לתגובה זוחזק . ואני דווקא מעריץ אותו
- 2.חיים 02/05/2021 09:53הגב לתגובה זונראה כמה ישארו בחיים..
- 1.הכותרת: 10 הדברות...מהן? (ל"ת)מר בין 02/05/2021 09:45הגב לתגובה זו
- תלחץ על זה. זה קישור לכתבה מלפני כחודשיים. (ל"ת)פוקסי 02/05/2021 12:27הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
